יום שני, 23 בספטמבר 2019, כ"ג אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דת ומסורת במבשרת ציון

פרשת קדושים

"ואהבת לרעך כמוך"

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרב שלמה בן עזרא שליט"א

אחת המצוות החשובות בפרשתנו היא "ואהבת לרעך כמוך" וכתב ה'חזון איש' בביאורו לרמב"ם ז"ל, שמצווה זו חלה גם כלפי יהודים עוברי עבירה שהרי  הם בכלל "רעך", שכן הורו לנו חז"ל שגם אם נתחייב חלילה מיתה על ידי בית הדין אומרת הגמרא במסכת סנהדרין "בוררין לו מיתה יפה", משום המצווה של "ואהבת לרעך כמוך", ומה שאמרו חז"ל מצווה לשנוא עוברי עבירה, זה אמור דווקא למי שהוכיחו אותו על דרכיו וכל מעשיו ואינו חוזר בו הרי מצווה לשנוא אותו ולהתרחק ממנו וממעשיו.
אולם בימינו אנו האם עלינו לנהוג כך? התשובה לזה לפי דברי חז"ל, בגמרא במסכת ערכין משמו של ר' אלעזר בן עזריה: "תמהני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח" ולכן נחשבים כל עוברי העבירה כאילו עדיין לא הוכיחו אותם והם בגדר של 'אנוסים' או 'תינוקות שנישבו' ומצווה לאהוב גם אותם.
והרי זה  נקשר עם מצווה אחרת בפרשה "לא תשנא את אחיך בלבבך" ו"הוכח תוכיח את עמיתך". אין אדם יכול להוכיח את הזולת אלא אם הוא רוחש לו אהבה, שכן אז דעתו נתונה למצבו והוא מבקש באמת ובתמים לשפר את מעשיו ולהשיבו למוטב, בדומה לאב שמוכיח את בנו. הרי ככל שהאהבה גדולה, תוכחה זו עשויה להשפיע ולהועיל מאחר שהוא חש באהבתו של המוכיח, אולם אם שונא האדם לרעהו, אינו יכול להוכיחו וגם אין תועלת בתוכחה זו. לכן סמיכות הפסוקים "לא תשנא" ו"הוכח תוכיח". מתי אפשר להוכיח? דווקא אם אין שנאה.
בימים אלו של ספירת העומר, בהם נוהגים מנהגי אבלות - לא נושאים נשים, אין מסתפרים ושאר הלכות - וכל זה על 24,000 אלף תלמידים של רבי עקיבא שמתו במגפה בן פסח לשבועות מכיוון שלא נהגו כבוד זה עם זה ולא הקפידו בכבוד חבריהם.
כשמוכיחים את האדם, אין להשימו בגדר של רשע, אלה אדרבה, יש לומר לו דברים כדי לרוממו ולקרבו, כגון "אין זה מתאים לך לעבור עבירה זו משום חשיבות משפחתך או המקום ממנו אתה בא", כי אז יש סיכוי שישמע לדבריך וזה שאמר שלמה המלך ע"ה "הוכח לחכם ויאהבך, ואל תוכח כסיל פן ישנאך". כשמוכיחים אדם, תוכיחו בתור חכם. תאמר לו שהוא חכם ונבון ולא נאה לו לעשות מעשים כאלו - אז "ויאהבך" ויקבל את תוכחתך. אבל אם תפנה אליו ותאמר לו "אתה כסיל ורשע!", לא רק שהתוכחה לא תועיל אלא  גם "ישנאך". טבעו של אדם, שבראותו את חברו עושה מעשה רע, הריהו כבר מוחזק בעיניו לרשע ואף אם אחר כך יראה בו איזה דבר שאפשר לדון אותו לכף זכות, הוא תמיד ידונו לכף חובה לפי שבעיניו הוא רשע. ואולם אם היה מוכיחו בפעם הראשונה, אולי היה מקבל על עצמו ששוב לא יעשה זאת וממילא היה דן אותו לכף זכות. לכן אמרה התורה "הוכח תוכיח את עמיתך", כשאתה רואה בו עוון וממילא "לא תישא עליו חטא", לא תחשוב לו לחטא מה שעשה לפי שתוכל לדונו לכף זכות.
וזה מה שאומרת הגמרא (בבא מציעא, דף ל"א) "הוכח תוכיח" - אפילו מאה פעמים, באמירה אחת לא מספיק כי פעמים שאינה נאמרת כהוגן או בזמן המתאים, לכן חפש את ההזדמנות אפילו עד מאה פעמים, אולי תוכחתך תיפול על אוזן קשבת ואז התוכחה תעזור, שהרי אמרו חז"ל "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", עד שתדע מה מצבו הנפשי, הכלכלי וכו' - לנסות לרדת לשורש הבעיה ואולי ניתן לעזור לו.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: