יום שישי, 23 באוגוסט 2019, כ"ב אב ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דת ומסורת במבשרת ציון

פרשת בחוקותי

אוהב את הבריות

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרב שלמה בן עזרא שליט"א

כן נכתב במשנה במסכת אבות (א', ט"ו) "שמאי אומר עשה תורתך קבע אמור מעט ועשה הרבה והווי מקבל כל  האדם בסבר פנים יפות". זה אותו שמאי שאמרו עליו חז"ל בגמרא במסכת שבת (ל"א): מעשה בנוכרי שעבר מאחרי בית המדרש ושמע קול סופר שקורא "ואלה הבגדים אשר יעשו, חושן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ מצנפת ואבנט". שאל אותו גוי למי כל המלבושים הללו? אמרו לו: לכהן גדול. אמר אותו נוכרי לעצמו, אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול. בא לפני שמאי ואמר לו 'גיירני על מנת שתשימני כהן גדול'. דחפו באמת הבניין שבידו. בא לפני הלל וגיירו. אמר לו הלל "כלום מעמידים מלך, אלא מי שטכסיסי מלכות יודע, לך תלמד טכסיסי מלכות'. הלך ולמד דיני עבודת בית המקדש, כיון שהגיע לפסוק "והזר הקרב יומת", שאל אותו הגר את הלל הזקן מקרא זה על מי נאמר? אמר לו אפילו על דוד מלך ישראל. נשא אותו גוי קל וחומר בעצמו. ומה ישראל שנקראו "בנים למקום" ומתוך אהבה שאהב אותם הקדוש ברוך קרא להם "בני בכורי ישראל" נאמר עליהם "והזר הקרב יומת" גר הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה! בא לפני שמאי ואמר לו "כלום ראוי אני להיות כהן גדול, והלא כתיב בתורה 'והזר הקרב יומת'"! בא לפני הלל ואמר לו "ענוותן הלל, ינוחו לך ברכות על ראשך  שקרבתני תחת כנפי השכינה".
אכן נשאלת השאלה הר יש כאן סתירה בדבריו של שמאי "והווי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות" מדוע הדפו באמת הבניין?
התשובה היא שכאן הבחין שמאי שיש לו לגוי אינטרס בעבור בגדי כהונה וכו'. כאן לא קיבל אותו אבל בעיקרון כל אדם צריך לקבל "ולא תשנא את אחיך בלבבך".
בשעה שגירש אברהם אבינו את הגר וישמעאל בנה, על אף היותו חולה מסוכן, נתן לה לחם ומים. ומדוע לא צייד אותם בכסף? אומר רש"י ז"ל "שהיה שונאו על שיצא לתרבות רעה". אם כן, יש מקום לשנוא את עוברי העבירה, כך נלמד מאברהם אבינו ולכן נתן את המועט הצריך - לחם ומים.
מאידך אנו רואים במדרש (תנחומא, וירא כ"ב): בשעה שאמר הקב"ה לאברהם "קח לך את בנך", ענה אברהם: שני בנים יש לי. "יחידך" - ענה אברהם: שניהם יחידים לאמם. "אשר אהבת" - שניהם אני אוהב הרבה, וכי יש תחומין במעיי? אברהם אבינו אוהב את בניו שווה בשווה ואין שום עדיפות באהבתו את יצחק מאהבתו את ישמעאל. הרי יש לנו כאן סתירה לכאורה, מצד אחד רואים את אהבתו לישמעאל שעדיין לא עשה תשובה ומאידך שנאה בשעה ששלח אותו מעל פניו.
התשובה היא שבמידות האדם אצל אברהם אבינו אין מושג של שנאה. מצד מידות הרעות רק באותה שעה שיצא לתרבות רעה - נקט בכל האמצעים הדרושים כדי להפרידו מיצחק ולהענישו ואין זו שנאה סתם אלה הנהגה של שנאה למי שיצא לתרבות רעה, ואף על פי כן אהבו אהבת נפש ולא סותר זה את זה.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: