יום שני, 26 באוגוסט 2019, כ"ה אב ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דת ומסורת במבשרת ציון

אלו מנהגים מיוחדים נוהגים בחג השבועות, בשונה משאר חגי ישראל?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרב אליהו חיים פנחסי

נוהגים לשטוח עשבי בשמים ושושנים בבית הכנסת לכבוד חג השבועות. וכן נוהגים לאכול מאכלי חלב בשל מספר טעמים:
א. התורה הקדושה נמשלה לחלב, כפי שכתוב: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד, י"א).
ב. המילה חלב בגימטריא עולה 40, זכר לאותם הימים בהם עלה משה רבינו להוריד את התורה הקדושה.
ג. לאחר שקיבלו עם ישראל את התורה, התגלו להם בעשרת הדברות כל חלקי התורה ומצוותיה, וכשבאו לבתיהם לא מצאו מה לאכול, שכן מאכלי הבשר היו צריכים הכנה רבה, כגון: שחיטה בסכין ללא פגימה, ניקור החלב וגיד הנשה, בישול בכלים חדשים או כלים שהוכשרו, כיוון שהכלים שהיו להם נאסרו מפני המאכלים, שהתבשלו בהם קודם מתן תורה. ועל כן אכלו רק מאכלי חלב.
ד. משה רבינו נולד בז' באדר, ואמו יכלה להחביא אותו במשך שלושה חודשים, כלומר עד חודש סיוון, ומשה רבינו ניצל על ידי בתיה בת פרעה ששכרה את אמו יוכבד להניק אותו.
ה. בהגהה לספר המנהגים לר"א טירנא כתב: "בשבועות אוכלים חלב, וזכר רמז לטעמי תורה, שנאמר: 'מנחה חדשה לה' בשבועותיהם' - ר"ת חלב".
ו. יש שכתבו שהטעם הוא להדגיש שאנחנו שונים מהמלאכים, שאכלו אצל אברהם אבינו בשר וחלב, ובזכות זאת ניתנה התורה לנו ולא למלאכים. 
 חייב אדם לאכול פת בסעודה של הלילה וגם בסעודה של היום ואף מוסיפים בברכת המזון "יעלה ויבוא". וכן חייב אדם לשמוח בחג, ואין שמחה אלא בבשר ויין, ולכן לא יסתפק במאכלי חלב בלבד. אומנם מי שאינו שמח במאכלי בשר, אינו חייב לאוכלם. מצווה לשמח את הנשים בבגדים ותכשיטים נאים, ואת הקטנים בראוי להם, מגדנות וממתקים וכו'.
פשט המנהג בכל תפוצות ישראל - להיות ערים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה עד עלות השחר, וידוע מרבינו האר"י ז"ל, שכל העוסק בתורה כל הלילה ולא מדבר דברים בטלים כלל, מובטח לו, שישלים שנתו. אולם מנהג זה לאנשים ולא לנשים. והעיקר להימנע משיחת חולין ודברים בטלים, ולא יאבד זמן יקר בשיחה בטלה, ואדם שיושב בטל נחשב לו, כאילו הוא ישן. את ברכות התורה יש לברך אחר עלות השחר.
לשיטת הספרדים - אדם שהיה ער כל הלילה, בבוקר ייטול ידיו בלא ברכה, ויברך את כל ברכות השחר (למעט ברכת 'אשר יצר', אלא אם כן הוצרך לנקביו).
לשיטת האשכנזים - יוצאים ידי חובה בשמיעת ברכות התורה וברכות "אלוקיי נשמה" ו"המעביר שינה" בשמיעה ממי שישן בלילה. וכשאין ממי לשמוע את הברכות, יש שנוהגים לומר את ברכת "אלוקיי נשמה" ו"המעביר שינה" בלא שם ומלכות.
יתגבר כארי בתפילת שחרית שלא יירדם, כדי שלא יצא שכרו בהפסדו, אם יישן בשעת קריאת שמע והתפילה. וכן ייזהר בשעת קריאת התורה, שהיא פרשת עשרת הדברות, לבל תחטפנו שינה.
נכון לקרוא ביום החג עצמו בספר תהילים, כי פטירת אדונינו דוד המלך ע"ה הייתה ביום חג השבועות. ויהי רצון, שיהא מליץ יושר עלינו ועל כל בית ישראל, וזכותו תגן עלינו. אמן.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: