יום שבת, 20 ביולי 2019, י"ז תמוז ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דת ומסורת במבשרת ציון

פרשת שלח

חטא המרגלים

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרב שלמה בן עזרא שליט"א

פרשתנו היא פרשת 'שלח', לפי שבקשו בני ישראל את משה "שלח לנו אנשים ויתורו את הארץ". ביקשו לשלוח מרגלים לראות את הארץ כמאמר הכתוב "השמנה היא אם רזה, היש בה עץ אם אין". לכאורה בקשה מאוד לגיטימית, שמבקשים לדעת לאן הולכים ואיך להתכונן לבאות. אבל חז"ל מדייקים מהמילה "שלח לך" - אמר הקדוש ברוך הוא למשה: אני איני מצווה לך. אם תרצה – שלח. אני אמרתי להם שהיא טובה הארץ והם מבקשים לבודקה. חייהם שאני נותן להם מקום לטעות וכו'.
ומסבירים המפרשים את חטא המרגלים. הרי בסך הכול דיווחו את האמת שראו "ארץ אוכלת יושביה", שפירותיה משונים והעם משונה. אם כן, מדוע נענשו? וכי הם שיקרו? ומה הכוונה שהוציאו דיבת הארץ רעה - הרי מה שראו אמרו? התשובה היא נכון, מה שראו אמרו, על אף שהקדוש ברוך הוא עשה זאת שבכל מקום שהלכו ראו קוברים מתים וכל זה כדי שלא ישגיחו באנשים זרים שמסתובבים ביניהם, ואף על פי כן לא פירשו נכון את המצב. ועל זה לא נענשו אלא משום שבאו ואמרו כשהגיעו בני ישראל לקבל דו"ח על מסע הריגול, לאחר שפירטו מה שראו הוסיפו פרשנות ולזה בוודאי לא נתבקשו על ידי שאמרו "אפס כי עז העם היושב בארץ" וכו'. משה הרי שאל אם העם יושב במחנים או במבצרים ושאלה זו היא משום שמי שיושב במבצרים זהו סימן לחולשתו שלא סומך על עצמו וזקוק הוא למבצרים. באו המרגלים ואומרים הם יושבים במבצרים אבל לא משום חולשתם שהרי גם "ילידי הענק ראינו שם".
עקר חטאם של המרגלים הוא תוספת הפרשנות מעבר למה שראו עיניהם ולכן נענשו. אתם הייתם צריכים לבוא ולספר מה ראו עיניכם ולא יותר. כל פרשנות נוספת הרי היא מיותרת.
ולפני שיצאו ברך משה רבינו ע"ה את יהושע ואמר לו "יה יושיעך מעצת המרגלים". וכבר שאלו המפרשים מדוע התפלל דווקא על יהושע ולא על שאר המרגלים שיינצלו מחטא גדול כזה? 
הנקודה היא שישנם שני סוגי עבירות: אחת, שהעובר אותה יודע ומבין שעכשיו עשה עבירה. והשנייה, עבירה שהיצר עוטף אותה עם מצווה. יושב לו האדם בביתו וכל היום חושב הוא איך לעשות רע לחברו, אולם באצטלה של דואג טוב וחושב טוב לו עצמו ולסובבים אותו. בוודאי שחובת הזהירות היא יותר גדולה בסוג השני והטעם מובן - כאשר אדם עובר עבירה רגילה יש סיכוי שישוב בתשובה ויתקן את דרכיו ואולם עבירה שנעלמת מעני האדם וסבור הוא שמצווה עושה, הרי לעולם לא ישוב ולא יתקן את מעשיו ואדרבא, יש חשש שמא ירדוף אחרי עבירה זו בתואנה של מצווה הוא עושה.
ואמרו חז"ל, שהמרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה לפי שאמרו, שאם ייכנסו לארץ ישראל יעבירו אותם מנשיאותם וימנו נשיאים חדשים תחתם ולכן האינטרס הצר שלהם היה לא להיכנס לארץ. בשעה שנשלחו המרגלים "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה", צדיקים גדולים היו ונשלחו על פי ה'. 
והואיל והיו צדיקים, לא חשש משה רבינו ע"ה שמא ייכשלו או יחטאו. בטוח היה שזו עבירה גלויה ואפילו אם ייכשלו ישובו בתשובה, אבל על יהושע הוא חשש כיון שבפרשה הקודמת קראנו על אלדד ומידד מתנבאים בתוך המחנה ומה הייתה נבואתם "משה מת ויהושע מכניס" וכעס עליהם יהושע ואמר למשה לכלוא אותם ולכן חשש משה שמא יהושע יתפתה להוציא דיבת הארץ רעה וכל זה כדי שלא תתקיים נבואתם של אלדד ומידד ואדרבא, יחשוב שעושה מצווה. לכן התפלל עליו משה שיינצל מחטא הוצאת הדיבה על הארץ.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: