יום ראשון, 15 בספטמבר 2019, ט"ו אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דת ומסורת במבשרת ציון

פרשת קורח

"רחש ליבי דבר טוב"

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרב שלמה בן עזרא שליט"א

העניין המרכזי בפרשתנו הוא מחלוקת קורח ועדתו שבאו לערער על מנהיגותו של משה רבינו, כמו שאומר הכתוב "רב לכם בני לוי" וכמאמר המדרש: "קורח שפיקח היה מה ראה לשטות זו? עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאת ממנו ושני אחים משה ואהרון לקחו גדולה לעצמם, זה מלך וזה כהן גדול ומחמת שלא יכול היה לערער על משה ולהורידו מגדולתו, שהרי ראו את הניסים והנפלאות שבאו על ידי משה, אמר לקהל שמינוי אהרון לכהן גדול נעשה בלא שאלה לקדוש ברוך הוא". במילים פשוטות, התרסה מלאה כנגד הנהגתם של משה ואהרון.
והשאלה היא הרי קורח אדם גדול היה עתיר ייחוס ומנושאי ארון הקודש היה, וידוע מה שאומרים חז"ל שהארון היה מכלה את נושאיו. מי שלא היה ראוי לשאת את הארון היה מת. והרי קרח לא מת ולא נפגע לרעה? הרי זו ראיה גדולה הסכמה ועדות מהשמיים שקורח גדול היה ואיש צדיק, שאם לא כן לא היה נשאר בחיים, שכל מי שנושא את ארון הקודש ואינו ראוי מחמת עבירות בידו, לא החזיק ודינו היה למיתה. אם כך כיצד יצא קורח למחלוקתו שאמר "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'", טען את טענותיו והצליח לשכנע "חמישים ומאתיים נשיאי העדה, קריאי מועד, אנשי שם", מכל השבטים וראשי סנהדראות? ולא רק אותם בלבד אלה את כל העדה כולם מגדול ועד קטן!
איך מגיעים לעבירה כזו והדרדרות כזו גדולה שנענשו קרח וכל עדתו בעונש קשה שנברא מיוחד ולא מת בו שום אדם, שפצתה האדמה את פיה ובלעה את קורח ועדתו על נשיהם וטפם ואף יונקי שדיים, תינוקות שלא טעמו טעם חטא נבלעו בעונש המחלוקת?
התשובה לכל זה היא 'נגע הכבוד', כמאמר חז"ל "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם". לא נותנים מנוח לאדם וכל מעשיו מסתובבים סביב 'ציר הרשע' הזה.
אולם יש מי שניצלו מהמחלוקת ולא נענשו - שלושת בניו של קורח כדברי המדרש ב'ילקוט שמעוני': "בשעה שהלך משה לפתחו של דתן ואבירם זכה להציל ארבעה צדיקים מדינה של גיהינום - שלושה בני קרח ואון בן פלת. ומה זכות היה בידן של בני קרח שיינצלו? שבשעה שהיו יושבין אצל קורח אביהם רואים את משה וכובשים את פניהן בקרקע. אמרו, אם נעמוד מפני משה רבינו, נוהגים בזיון באבינו וכבר נצטווינו על כיבוד אב ואם; ואם לא נעמוד כבר כתיב מפני שיבה תקום. מוטב שנעמוד מפני משה רבינו אף על פי שאנו נוהגים ביזיון באבינו. באותה שעה הרחישו את לבם בתשובה, עליהם אמר דוד בתהילים 'רחש לבי דבר טוב'".
וראיתי להגאון ראש ישיבת 'עטרת ישראל', הרב מרדכי אזרחי שליט"א, ששאל לכאורה מה הוסיף המדרש על מעשיהם של בני קורח שחזרו בתשובה בפסוק "רחש ליבי דבר טוב". הרי בפסוק אין שום רמז להתלבטות בני קורח שעמדו בניסיון כדברי המדרש, התלבטות קשה וניסיון קשה שמצד אחד עומד אביהם נגד משה ואהרון טבעי שיעמדו לצדו ובזיון האבא עומד על המשקולת ומצד שני כבודו של גדול הדור, משה רבינו. דילמה קשה. והרי השוחד עושה את שלו, הקרבה לאבא עושה את שלה - כיבוד אב ואם. ומאידך, מצוות האמונה וכבודו של משה רבינו. וכיצד מתגברים על הדילמה הלא פשוטה?
תשובת המדרש: נכון, המלחמה היא לא במוחם, שאם אכן הדבר, הרי המוח נוטה ברור לכיבוד אב. מה שנקרא היום 'ניגוד עניינים' מובהק בשל הקרבה המשפחתית. כאן באה תשובתו של דוד המלך "רחש ליבי דבר טוב", מעיד דוד המלך שהלב היה בהתרחשות שרק עבודה מאומצת מופנית לעבודה שבלב. רק עמל של מוסר, סופו שיכה שורשים ורק עבודה שבלב מסוגלת להוות זכות ולהוציא את בלועי קורח מתהום הנשייה ולהעמידם בקרן אור, שהרי המוח לא מסוגל להוציא את עצמו מהמבוך המשפחתי רק הלב.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: