יום שלישי, 12 בנובמבר 2019, י"ד חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דת ומסורת במבשרת ציון

פרשת שופטים

ראייה מוטעית

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרב שלמה בן עזרא שליט"א

"לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". כסבורים אנו שציוויים אלו נאמרו רק לדיינים ולשופטים, ולא היא. הגאון רבי ישראל סלנט זצ"ל השריש, שכל אחד ואחד הוא דיין ושופט, שהרי הוא מחליט החלטות ופוסק לעצמו בכל עת. ואם כן, הוא חייב לראות שהחלטותיו תהיינה שקולות וצודקות, ולא יסתנוורו עקב שוחד.
ספר 'שערי ארמון' לימים נוראים מביא משל למה הדבר דומה - לאיכר שהעמיס הר של תבואה על עגלתו וביקש להכנסה לאסמו. אך אבוי העגלה נתקעה בפתח ערימת התבואה הגיעה עד המשקוף, ולא יכול היה להכניסה, היכה את הסוס, ולשווא.
עבר שם לץ קל דעת ואמר לו "למה תכה את סוסך? האינך רואה שהמטען גבוה מן הפתח?". שאל האיכר "ומה אעשה?". ענהו "קנה ממני משקפת זו המגדילה כל דבר פי כמה. הבט כלפי מעלה והפתח יגדל כך תוכל להכניס את העגלה ללא מאמץ".
קנה האיכר את המשקפת בכסף מלא, והלץ המשיך לדרכו. הביט האיכר בפתח דרך המשקפת, ואכן גבה פלאים. משך ברסן הסוס - והעגלה עדיין תקועה... השתאה וקרא בקול אחרי הלץ המתרחק, "אמור לי, הפתח גבה ועדיין לא זזה העגלה?".
צעק אליו הנוכל "שוטה, הביט אל ערימת החיטים דרך המשקפת ותראה שגם היא גדלה, ושוב חוסמת היא את הפתח". הביט האיכר דרך העדשות בתבואה ואכן תפחה מאוד אם כן מה הועיל? קרה באכזבה אל הנוכל המתרחק "רימיתני, השב את כספי!". וממרחקים הגיע אליו קולו של הנוכל "יש עצה! כאשר אתה מביט אל התבואה, הפוך את המשקפת ונראה שהכל יבוא על מקומו בשלום".
יש למשקפת צד השני והוא לא ידע! הפכה והביט בעדה לתבואה והנה קטנה היא עד למיזעור! שמח שמחה גדולה, הביט בריכוז והצליף בסוסים והם להכעיס אינם זזים! עבר שם אדם פיקח וראה את העגלה תקועה בפתח האסם, והעגלון מביט דרך המשקפת בפתח, הופכה ומביט במטען וחוזר חלילה... נד לו ואמר  "אוי לך כסיל נבער, הלא תבין שהמשקפת לא תשנה את המציאות ושאינך יכול להסתכל בכל פעם בצד הנוח לך להגדיל כביכול את הפתח ולמזער את התבואה?". שאל האיכר "ומה אעשה?". ענה לו הפיקח "אין פשוט מזה. הסר מן התבואה עד לגובה הכניסה והעגלה תיכנס בקלות".
זה המשל. הנמשל הוא שנכנסנו לחודש הרחמים והסליחות, חודש אלול, על סף ימי הדין, בהם ייסקרו מעשינו ויוחלט מה יהא עלינו - האם נזכה להיכתב לחיים טובים, לבריאות, לפרנסה טובה, לנחת ולשמחה? אומנם באים אנו עם עגלה מלאה עוונות - חטאי לשון הרע, ביטול תורה ועוד כהנה וכהנה. אבל המשקוף גבוה, רחמי שמיים מרובים וסומכים אנו על י"ג מידות הרחמים, אבל "עוונותינו עברו ראשינו" ויש גבול למחילה ולסליחה. אבל הואיל וקרובים אנו אצל עצמינו, מטים אנו משפט ונושאים לעצמינו פנים, יצרנו לעצמנו משקפת פלאים שמגביהה מצד אחד את סף הרחמים והסליחות ומצד שני ממזערת עוונותינו, כך סבורים אנו שנעבור את הדין בשלום... מה נעשה? הרי זו רמיה עצמית! הבה נכיר במציאות ונדע שיש דרך אחת ויחידה, והיא להקטין את הר העבירות, לשוב בתשובה ולזכות ביום הדין.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: