יום שני, 18 בנובמבר 2019, כ' חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דת ומסורת במבשרת ציון

פרשת כי תבוא

הזמן קצר

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרב שלמה בן עזרא שליט"א

עברו שבועיים ימים שבו בני עדות המזרח קמים כל בוקר לסליחות ומעתירים בתפילה לסליחה ומחילה שנזכה לשנה טובה, אך הבה נהיה כנים עם עצמנו, האומנם חדורים אנו יראת הדין? אדם העומד למשפט, ויהא זה המשפט הקטן ביותר על עבירת תנועה שעונשה המקסימלי הוא שלילת רישיונו, הרי שבועיים ימים קודם המשפט אינו חושב שום כלום חוץ מנושא המשפט וכאן הרי חלילה עלול להיות "שלילת רישיון" מסוג הרבה יותר חמור, ה' ירחם, שידונו אותו על החיים והבריאות על הפרנסה ועל הילדים ובכל זאת יש איזה סוג של שאננות.
נכון, יש לנו עוד שבוע וקצת עד ראש השנה שהוא יום המשפט. המדרש מביא משל (קהלת רבה, ז')  המובא בספר 'שערי תשובה'. מעשה בפלוגת שודדים שנלכדה, וכל חבריה נחבשו בבית האסורים וצפויים הם לעונש מוות חלילה, והצליחו לחפור מנהרה מתוך הכלא ולהימלט חוץ מאחד. והנה, כשבא מפקד הכלא וגילה את הבריחה והמחתרת חתורה לפניו והאיש יושב בכלא ועודנו עצור. היכה אותו בפניו ואמר לו "קשה יום! הרי המחתרת חתורה לפניך ואיך לא מיהרת להימלט על נפשך...?".
במבט ראשון מעורר המשל תמיהה, הרי מפקד הכלא היה צריך לציין את התנהגותו של האסיר למופת, אזרחות ראויה והוקרה על התנהגות טובה, שומר חוק שאינו מנצל פרצות ואינו בורח מיד החוק. מדוע נענש אחד כזה?
התשובה היא, שאם הוא באמת שומר חוק, לא היה מגיע לבית האסורים ומצפה למשפט מוות. הוא נשאר בכלאו ולא ברח כיתר חבריו מסיבה פשוטה ביות - האדישות שלטה עליו והקהתה את חושיו. הוא אינו מבין את מעשיו ולאיזה עונש הוא צפוי ולכן ראוי שיכוהו ואכן קשה יום הוא.
ולמצבינו אנו, הרי אם היינו מודעים לחומרת המצב, לא היינו שאננים כל כך כדי להבין מה מונח על הכף ביום הדין. די להסתכל סביב. הרי מבוססים אנו בצרות ודמעות, כל כך הרבה יגון שכול ויתמות. "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלה אם הכריזו עליו מלמעלה" ומתי הכריזו על כל האסונות האלו? בראש השנה שעברה.
מבוססים אנו ברפש מבחינה כלכלית, כמה אנשים מובטלים שאין להם עבודה - מחסור וכלימה. אומר המדרש, שהקדוש ברוך הוא העמיד בפני איוב את הברירה: "אמר לו הקדוש ברוך הוא: מה אתה רוצה? עניות או ייסורים? אמר לו איוב: ריבון העולם מקבל אני עליי את כל הייסורים שבעולם ולא עניות! כשאצא לשוק ואין בידי פרוטה לקנות, מה אוכל?". וכל זה נגזר מתי? בראש השנה. איך נוכל להיות  שאננים? איך לא נחוש להיחלץ ממצבנו להימלט מדין קשה ולצאת למרחב, לשנה מאירה ושמחה, לחיים ושובע ושלום? 
ומה נדרש מאתנו לעשות לשם כך? אומר רבי ישראל מסלנט זצ"ל, שהעצה הבדוקה לזכייה בדין היא עצם חרדת הדין! לדעת מה מונח על הכף החיים - האושר שלנו ושל המשפחה ושל כולם. לבוא בחרדה לא מעושה והעמדת פנים, כי ה' בוחן ליבות וכליות וקורא מחשבות וחרדת אמת. זה מתבטא בחרטה על העבר ואת זה אנו עושים על ידי אמירת הסליחות והווידויים ובניסיון לתקן את העתיד ולקבל עלינו לנסות לשפר את מעשינו.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: