יום ראשון, 08 בדצמבר 2019, י' כסלו ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דת ומסורת במבשרת ציון

ראש השנה

"אנחנו וכל עמך בית ישראל"

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרב שלמה בן עזרא שליט"א

"בספר חיים, ברכה ושלום, ופרנסה טובה, ישועה ונחמה, וגזירות טובות, נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך ישראל, לחיים טובים ולשלום". בקשה זו אומרים אנו בתפילה במשך כל עשרת ימי תשובה והשאלה היא כיצד אפשר להבין את הבקשה שכוללת כל טוב שבעולם בשעה שאנו ניצבים למשפט. במקום להתחנן לרחמים ולחנינה ולכפרת עוונות, מגישים אנו רשימת שכר וגמול ארוכה. כיצד זה?
בתפילות עשרת ימי תשובה אנו אומרים "אבינו מלכנו", לכאורה שני ניגודים הופכיים. אבא זה לא מלך ומלך אינו אבא. התשובה היא אצל בורא עולם - הוא גם אבא וגם מלך וכמו שאומרים "אם כבנים, אם כעבדים", ובטוחים אנו שהקדוש ברוך הוא יסתכל עלינו וישפוט אותנו כרחם אב על בנים ובן בפני אביו בטוח בזיכויו ולכן מרשים אנו לעצמינו לבקש במיוחדות.
מסופר על אברך שקדן, תלמיד חכם, שביקר אצל בעל "דברי חיים" זצ"ל. השמיע הרב בפניו דבר חידוש שנתחדש לו בסוגיה פלונית. האברך למד סוגיה זו לא מכבר והעיר הערה מחכימה, התפתח פלפול נוקב והרב נהנה מהעיון בצוותא. כשנפרד האברך לשלום, קם הרב ללוותו כדרך שנהג כבוד עם גדולי תורה, נבוך האברך לכבוד הרב ואמר "חז"ל אמרו, שהיודע מסכת אחת ומכבדים אותו על שתי מסכתות חייב לומר שאינו יודע אלא אחת כדי שלא יגנוב דעת הבריות. אף אני כן, רבינו שוחח איתי בסוגיה פלונית ועניתי כהלכה. חוששני שסבור הוא ששולט אני בכל הסוגיות מחובתי לציין שאין הדבר כן, אלא שסוגיה זו במקרה למדתי זה עתה...".
ענה הרב "תנוח דעתך! ונניח שאין אתה יודע אלה סוגיה אחת – כלום יודע אתה כמה כבוד יש לחלוק למי שיודע סוגיה אחת?!".
כלפי מה הדברים אמורים? ניצבים אנו למשפט בחשש. הרי יודעים אנו כמה מרינו חלילה וכמה התרשלנו וכמה מעט מצוות מביאים אנו אתנו. אבל על העבירות הן כבר התבשרנו, שאם נתחרט עליהן באמת ונקבל על עצמינו להשתדל להימנע מהן יימחלו לנו. כמו שנאמר "מחיתי כעב פשעיך, וכענן חטאותיך שובה אליי כי גאלתיך". האם יש לנו מושג מה שכרה של מצווה?! והרי  אמרו חז"ל "כל העושה מצווה אחת מיטיבים לו ומאריכים לו ימיו ונוחל את הארץ". הרי לנו שראויה מצווה אחת להנחילנו כל טוב ולמלאות משאלות ליבנו לטובה והרי לנו לא מצווה אחת, אלא יש כמה וכמה - שבת, מועדים, תפילה, תפילין, כשרות, טהרה ותלמוד תורה כנגד כולם. ולכן ראויים אנו לבקש להיכתב בספרן של צדיקים וחסידים, מזונות ופרנסה, טובה, ישועה ונחמה.
בספר 'שערי ארמון' לימים נוראים מובא משל. בשכונת עוני בפאתי העיר פרצה שריפה. צריפי העץ מחופים ביריעות זפת התלקחו בנקל. מתוך ים הלהבות עלה קול זעקת הלכודים. בני המקום נטלו בידם מטפים ודליי מים אך מעטים היו במספרם ודל היה כוחם. אמר האחד בשכונת היוקרה הסמוכה שנבנתה לא מכבר "יש תחנת כיבוי אש חדשה ארוץ ואזעיק עזרה! רץ בכל כוחו והגיע מתנשם ומתנשף לתחנה מצא את הכבאים מסבים לסעודה דשנה. "הצילו", זעק, "שריפה פרצה בשכונת הצריפים!".
"אכן", ענה הכבאי בפה מלא וקינח בלגימה, "מזמן טענתי שהצריפים עלולים להיות מלכודת אש. היה עליכם לבנות בתי אבן כמונו". האיש לא האמין למשמע אוזניו "אנשים נשרפים ובידך ציוד לכיבוי ואתה מושך בכתפך וממשיך בסעודה?!".
ולנמשל. זכינו ובתינו מחוסנים יחסית משריפות. מקושרים אנו למסורת והמורשת קרובים אנו לאבינו שבשמים משתדלים לקיים את המצוות ואכן בכוחנו לזכות בשנה טובה ומאירה, גדושת אורה ושמחה וששון ויקר! אבל הנוכל להיות שווי נפש אדישים לגורל אחינו היקרים המנותקים ממורשתם, נשרפים חלילה, לניתוק רבבות ילדי ישראל ממעיין האמונה והמורשת ולומר "שלום עלייך נפשי, אני את ילדיי מחנך ושומר עליהם". אבל מה עם ילדי השכנים והשכונה? אסור לנו להיות שאננים וגם עבורם אנו צריכים להתפלל.
"ניזכר לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום" ושתהא שנה זו שנת שלום ושלווה, פרנסה טובה ובריאות איתנה לכל בית ישראל.
לשנה טובה תכתבו ותחתמו.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: