יום ראשון, 20 באוקטובר 2019, כ"א תשרי ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דת ומסורת - חגים ומועדים במבשרת ציון

אין האילן היהודי משגשג לבעליו בלבד"

הרב אליהו חיים פנחסי, רבה של קהילת שכונת עין חמד, מסביר על מהותו של ט"ו בשבט, על הקשר לארץ ישראל, לפירות הארץ, על ההקשבה לארץ - ועל מקורו ההלכתי של החג

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרצל חקק

אנו נוהגים לקשור את ט"ו בשבט לפסוק המקראי: "כי האדם עץ השדה" – ואכן נכון הדבר. והנה הרב שמשון רפאל הירש קושר אותו בדרך אחרת להשקפת העולם היהודית. הוא כותב: "אין האילן היהודי משגשג לבעליו בלבד". מתברר, כי עבודת האדמה על פי ההלכה, קשורה לשאיפה הרוחנית לעדן את החיים עצמם, להוביל את האדם לשלמות המידות.
ט"ו בשבט מוכר לכולנו כחג של נטיעות, חג של עצים, ולעתים יש תחושה, שהשיבה מן הגלות חיזקה בעם שלנו את הרצון העז  לשוב לאדמה, לראות בשיבה לקרקע חלק מן התחייה של העם. בבתי ספר אימצו את החג הזה כדי לחזק בנוער ובילדים את אהבת הארץ, את הזיקה להתיישבות. כולנו זוכרים את השירים של נעמי שמר ושירים אחרים שבאו לבטא כיסופים לארץ ולפירותיה. 
"אם נשוב לימים, שבהם היינו בגולה, נזכור מה הייתה המשמעות המקורית של החג", פותח הרב פנחסי, "חמישה עשר בשבט היה דומה באופיו לאחד באלול: זה ראש השנה לפירות האילן וזה ראש השנה למעשר בהמה. שניהם תאריכים הלכתיים. הפרשת המעשר הייתה  חלק מאורח החיים היהודי – ההפרשות האלה של המעשרות נועדו לזכות את עניי העם שנאלצו לרדת מנכסיהם ולאבד את נחלתם. עם השיבה ארצה, קיבל החג גם משמעויות אחרות כחלק מתהליך הגאולה, תהליך השיבה. החג קיבל גם משמעויות מיסטיות."

מה הקשר בין נטיעות ועצים לתהליך מיסטי, איזה סודות יש בחג הזה?

"החג הזה אכן מושך את הלב, ויש לו משמעות של חיבור בין העם שלנו לארצו, לפירות הארץ. אל נשכח את היחס של המקורות היהודיים לעצים, את התפיסה שמצאנו בנביאים: 'כימֵי העץ – ימי עמי' ".
מי שנתן ביטוי לקשר בין ט"ו בשבט לחיבור הזה לארץ ישראל, היו תלמידי האר"י בצפת. בקרב תלמידי האר"י תוקן המנהג של אכילת מיני הפירות השונים שבהם נתברכה ארץ ישראל. לפי התיקון שלהם צוינו  שלושים במספר. המקור העיקרי להבין את סודו של סדר ט"ו בשבט הוא הספר, "חמדת ימים", שהודפס במאה ה-18. שם נוכל למצוא בצורה יפה את סדר ט"ו בשבט. 

האם מדובר ממש בסדר בדומה לסדר חג הפסח?

"הסדר של תלמידי האר"י הקדוש נדפס במהדורות רבות תחת השם "פרי עץ הדר"  - ובאמת החג הזה קיבל אופי חגיגי מלא ועשיר. במהלך השנים  נוספו פיוטים ייחודיים. המפגש של סדר ט"ו בשבט הפך לדרך לחבּר בני משפחה, התכנסות בנוסח סדר חג הפסח, ודרך לבטא את האהבה לארץ, לפירותיה.

האם יש במקורות התייחסות הלכתית לכל הנושא של פירות האילן, לאכילת פירות, לט"ו בשבט?

"אכן יש מקור יפה והכוונה לתשובה מספר השו"ת "תורה לשמה" (המיוחס לרבי יוסף חיים, ה"בן איש חי") סימן תי"ח: נשאלת שאלה בנושא ושם נאמר: "על מקום אחד בארץ ישראל שיש בו פרדסים ונמצאים שם פירות חשובים טובים ומתוקים מאוד, אם ארצה לילך בזמן גידול הפירות למקום ההוא ואשב שם איזה ימים כדי לאכול מפירות הטובים שבו, אם יש בזה איזה פקפוק ממידת חסידות ללכת למקום בשביל אכילה או שמא מותר גם לפי מדת חסידים משום חיבוב ארץ ישראל, כי פירות הם של ארץ ישראל, ויש מצווה בהליכה לשם לאכול מפירות החשובים של ארץ ישראל?" – והתשובה היא: " גם לפי מדת חסידים אין בזה פקפוק וחשש. הרי מפורש שהיו הולכין רבי יוחנן וסיעת חבריו מאה חכמים ממקום למקום כדי לאכול פירות מתוקים וטובים. מאחר שגם אתה השואל כוונתך לשם שמים, בשביל חיבוב ארץ ישראל ולהודות לה' על הארץ ופירותיה הטובים, לך אכול בשמחה והכול הולך אחר כוונת הלב".

הקשר לט"ו בשבט אכן יש בו להוסיף לתחושה של בּיחד, לחזק את הכיסופים לארץ. האם זו הכוונה האמיתית של החג הזה?

"אכן יש מקורות לדרך זו. מצאנו מקור, שבו הרב יוסיפון תיאר זאת במילים אלה: 'קיים צימאון גובר והולך למפגש חוויתי, זורם ואוהב עם הארץ. ההתענגות על טוב הארץ בונה באדם קשר אישי ומקבל מאמא אדמה. הפרי נוצר מחומרים המצויים באדמה, כך שכאשר האדם ניזון מהפרי הופכת האדמה לחלק ממנו. לפיכך, כשיהודי אוכל מפירות ארצנו הקדושה, קדושת האדמה נמסכת בדמו'. ט"ו בשבט הוא יום מצוין להוסיף לכל הפעולות החשובות הללו גם את מימד ההקשבה לארץ, ההתענגות עליה והשמחה על חלבה וטובה".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: