יום ראשון, 16 ביוני 2019, י"ג סיון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דת ומסורת - חגים ומועדים במבשרת ציון

שמחה והרהורים

חג פורים אינו רק שמחה של 'עד דלא ידע', תחפושות והחלפת זהות | לרב אליהו פנחסי יש הרהורים כיצד להעלות את הצד הרוחני שמעבר לסיפור המעשה: מה הפור, מה הסיפור, מה משמעות המצווה לשמוח, היכן ההצלה?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרצל חקק

אנו מצטווים לשמוח עד דלא ידע. מה זה אומר? יש כאלה שלוקחים את זה לכיוונים של שמחה ללא גבול, ללא מעצורים. מה המסר של היהדות לאור המגילה?
"לא ולא. גם לשמחה יש מהות ויש זהות. ישנם רבים שאכן טועים בהבנת מהותה של שמחת הפורים. רבים משתכרים, שמחים ורוקדים, מבלי לדעת על מה באמת צריכים לשמוח ביום הפורים. יש רבים הנסחפים להבנה מוטעית של יסוד השמחה בחג פורים. אתה שומע רבים, שמשמיעים בביטחון דעה, שפורים הוא יום של הפקר: גם מי שלא מתחפש לליצן יכול להתנהג בו כליצן. לדעתם, מותר ביום זה לצחוק, להעליב, לספר בדיחות, כי זהו יום של שמחה. ו"המחמירים" שבהם מתחילים בליצנות זו כבר מראש חודש. וזו טעות."

בכל זאת, פורים מלא יין ויציאה מסדר היום הרגיל. מה הגבולות?
"בפורים יש ערכים ויש רוחניות. אין זה חג של יציאה ממסגרת הערכים. הטעות באימוץ עמדות כאלה גדולה מאד. בוודאי, לא יעלה על הדעת, ששמחת פורים שאנו מצווים עליה, תהיה שמחה של הוללות. במגילת קוהלת נאמר: 'לשחוק אמרתי מהולל'- כלומר- מי שעושה צחוק, מתבדח ומשתולל, צריך לדעת שזה נקרא הוללות. והפסוק ממשיך: 'ולשמחה מה זו עושה'- לגבי שמחה, יש שמחה אמיתית, ויש שמחה שאינה אמיתית, וצריך לבדוק באיזה סוג שמחה מדובר. לכן, ברור שאכילה גסה, שתיה מופרזת, שכרות הגוררת אחריה הוללות, כל אלה אינם מבטאים  את שמחת פורים הרצויה. שימו לב, שהמלה 'בידור' משמעה גם על פי העברית 'פיזור', שמחה שמוציאה את האדם מריכוז, שגורמת לתופעות של בריחה עצמית. שמחה אמיתית, משמעה שמחה שכל כולה, התעלוּת, שמחה עם תוכן."

סיפור המגילה מתרחש בגולה. היהודים הם מיעוט נרדף. אנו מצפים לאורך כל המגילה, לנס שיציל יהודים שנמצאים בגולה, הרחק מהמולדת ישראל. כיצד להסביר את הגזירה הזו, את מצבם הקשה של היהודים?
"חכמינו ז"ל כתבו, שכל המועדים יהיו בטלים חוץ מחנוכה ופורים. המאפיין את נס פורים הוא, שהוא אירוע בשעה של 'הסתר פנים', ריחוק האל מן הקהילה של היהודים, כאשר היו בני ישראל בתקופה של סוף גלות בבל, קהילה מרוחקת מארץ ישראל. אחרי שחרב בית ראשון והקב"ה הרחיק את ישראל מעליו, פתאום ניכרת מערכת שלימה של ניסים והשגחה. יש נס ויש הצלה, והמגילה אכן מספרת את ההצלה הזו."

בסיפור יציאת מצרים היו עשר מכות, היו נסים, וכאן גורלם כמעט נחרץ: רוצים להשמיד את כולם. כיצד אתה רואה את הנסים בתקופות השונות?
"ביציאת מצרים אכן נעשו הניסים לעין כל, הכול ראו את עשרת המכות, וביציאת מצרים ראו הכול את הים נבקע לשניים. במדבר ראו את ירידת המן והשלו, ועוד נסים רבים, זה היה זמן של 'גילוי פנים', רבבות שזכו לראות עין בעין את הנהגת ה' בעולם. המיוחד בנס פורים הוא, שהדברים אירעו בתקופה של 'הסתר פנים'. וזוהי השמחה הגדולה של פורים. השמחה המיוחדת הזו, היא שעומדת כיסוד ההשקפה שלנו, האמונה שלנו בבורא יתברך. משמעות הנס במגילה היא שהקדוש ברוך הוא מלווה אותנו, משגיח עלינו, מציל אותנו בכל רגע ורגע. וכאשר אנו חוגגים את יום הפורים על יסוד זה, נוכל להגיע מתוך משתה ושמחה שיש להם משמעות, לא שמחה ריקנית. וכאן השמחה של פורים יש לה משמעות מלאה, כפי שאנו מגיעים ביום הכיפורים להשגחת האל על ידי צום ותענית."

ומה מעמד המן בכל הסיפור, מה הייחוד שלנו?
"אנו  יודעים לשמוח ולדעת שיש סיפוק, שיש השמח בחלקו. רְאו נא כיצד המן מביט בכל הצלחתו, ואין לו סיפוק. הוא אומר: 'וכל זה אינו שווה לי'. השמחה האמתית היא כאשר איננו רודפים אחר הישגים חומריים. והיהדות אכן קובעת: 'איזהו עשיר השמח בחלקו'. שמחת פורים מחכה לכולנו, שמחה מתוך אחווה יהודית, ממעמקי הנפש."

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: