יום שני, 17 ביוני 2019, י"ד סיון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דת ומסורת - רבנים במבשרת ציון

מידת האחדות

פורסם בתאריך:


בס"ד

על רקע סבלם של  בני ישראל, הנאנקים תחת עבודת הפרך, יצא משה רבנו לקראתם, ולמראה  צערם, שאל את עצמו: "מדוע כל העמים חיים בארצם בהשקט ובביטחה, ואילו בני ישראל נתונים תחת שעבוד?"  והנה בעודו מהרהר, חזה לפתע בשני עברים  הרבים זה עם זה, ולנוכח המראה המביש  הבין את התשובה,  "אכן נודע הדבר",; נודע לי עתה מדוע בני ישראל התחייבו בגלות המרה, משום המחלוקת והפירוד שביניהם.

 

 בפרשה נצטווינו על הבאת על קרבן פסח תוך כדי הנחיות ברורות היכן וכיצד לעשותו. הכללים הללו אינם טכניים בלבד, אלא  מגלמים בתוכם רעיון נפלא: האחדות של בני ישראל, שבהעדרה נתחייבו בגלות, ובגינה יזכו להיגאל, ונפרט:

 

           על כל קרבן צריכים למנות חבורה של אנשים,  ויש למנות לכתחילה את אנשי הבית, ורק אם מספר האנשים מבני הבית הינו מועט,  ניתן לצרף לחבורה שכן קרוב. הרעיון העומד כאן הינו הרצון   להאדיר את ערכה של האחדות בין בני הבית, שמטבע הדברים לעיתים חלוקים בדעותיהם. ורק אם הם מועטים, יכולים לצרף זר, אבל יהיה זה דווקא השכן הקרוב, זה שהפריע לנו לישון אמש, או  שבנה בחצר תוך חריגה וכו'. דווקא איתו אנו מצווים להתאחד.  זו הסיבה גם לאיסור שלא להוציא את הקרבן מן הבית.

 

           אסור לאוכל את קרבן הפסח מבושל אלא רק צלי, וזאת משום שבישול יתר מפרק את הבשר לחתיכות. ואילו בצליה הנוזלים יוצאים, והבשר מתכווץ ומתאחד, וזו גם הסיבה שלא צולים אותו איברים איברים, אלא כמקשה אחת, כמו גם הסיבה לאיסור לשבור את עצמותיו, דבר המבטא פירוק ופירוד במקום אחדות.

 

           קרבן פסח נאכל עם מצה, המסמלת חירות, ועם מרור, המסמל גלות, ללמדנו שהגלות והגאולה הנראים לנו כשני דברים סותרים,  יצאו שניהם מרועה אחד, וכמו שהוא אחד, כך אנו בזמן הגלות, וכל שכן בזמן הגאולה, צריכים להיות מאוחדים.

 

מסופר על שני גויים שהיו בבית מרזח, השתכרו השניים, והחלו לריב. זה אומר: "יש לי בבית אריה". וזה אומר: " יש לי בבית אריה". סיכמו שלמחרת יביאו את האריות לכיכר העיר, ואלו ילחמו זה עם זה , ומי שהאריה שלו ינצח, יזכה בפרס.

כשהגיעו לביתם התפכחו מיינם,  ונוכחו שאין להם בבית אריה.  אך מה יעשו? לאחד מהם היה בבית משרת יהודי. אמר לו: "מחר יש קרב אריות, ומאחר ולי אין אריה, אני מבקש ממך ללבוש תחפושת של אריה ולצאת לקרב". החל היהודי למרר בבכי, והתפלל שינצל מלועו של האריה. כשהגיע המועד, הגיע קהל גדול לחזות במחזה. ראה היהודי את האריה מתקרב אליו, והחל לזעוק מקירות ליבו: "שמע ישראל",; ולפתע... נשמעה זעקה מפיו של האריה השני: "ברוך שם כבוד מלכותו"...

 

והמשל: גם אם העומד מולך נראה כאריה טורף, דע לך שגם הוא יהודי כמוך, וגם הוא נושא עיניו לבורא עולם.

 

בברכת אחדות וגאולה,

 

*רב בית הכנסת התוניסאים- מבשרת

ראש כולל "אור יחזקאל"- עין חמד

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: