יום ראשון, 16 ביוני 2019, י"ג סיון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דת ומסורת - רבנים במבשרת ציון

פורים

מפני שנהנו מסעודתו של אחשוורוש

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרב שלמה בן עזרא שליט"א

הגמרא, מגילה י"ב: שאלו תלמידיו של רשב"י: "מפני מה התחייבו שונאיהן של ישראל  באותו הדור כליה"? אמר להם: "אמרו אתם". אמרו לו: "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". 
שואל הגר"י גלינסקי -  לכאורה, הרי אחשוורוש מלך רגזן והפכפך ואם לא יגיעו לסעודה שהזמינן, הרי הם מסתכנים ויש חשש שיגזור גזירות קשות על ישראל. הרי ראינו מה עשה לוושתי המלכה, שלא רצתה לבוא ועוררה את חמתו ומה עלה בסופה. ואיך יסתכנו כל היהודים בהחרמת משתה המלך? ועוד אומר המדרש שהיהודים נחבאו ושלוחי המלך חיפשום והביאום בעל כורחם, ואנוסים הם ומדוע נגזרה עליהם הגזירה?
המשנה במסכת אבות: "העובר עבירה קונה לו קטגור והמקיים מצווה קונה לו סניגור". ואומרת הגמרא במסכת שבת: "אלו הם פרקליטיו של האדם, אפילו תשע מאות תשעים ותשע מלמדים עליו חובה, ואחד מלמד עליו זכות, ניצול. אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד ישרו ויחוננו".
רבי אלעזר, בנו של רבי יוסי הגלילי, אומר כי אפילו אם האחד הזה יש בו תשע מאות תשעים ותשע לחובה, ואחד לזכות, אפילו אחד מליץ ניצול שנאמר (איוב, ל"ג) "אחד מני אלף". 
לכאורה, איך יכול להיות שמלאך אחד יהיה גם חובה וגם זכות? אלא ידוע שאם יהודי נכשל בעבירה, ואח"כ מצטער עליה, אותו מלאך שנברא מן העבירה בעל מום הוא ואפילו מתאנח האדם בעת ביצוע העבירה, הרי זה מועיל להחליש את אותו מלאך קטגור שחור. וזהו שנקרא מיעוט עוונות. מהו אותו מיעוט עוונות? וכיצד ניתן למעט את העבירה? התשובה היא כשאדם עובר עבירה, ולאחר מכן הוא נאנח הרי הוא ממעט מתוקפה של העבירה ומחוסנו של אותו קטגור ואם הוא מתבייש בעבירה שעשה ומתחרט, מוחלים לו על עוונותיו.
מספרים על הצדיק רבי זושא מאניפולי זיע"א, שערך עליית נשמה ביום ר"ה לראות מה המצב במרומים, וראה גדודים של מלאכים שחורים לאין מספר שנבראו מעוונות בני ישראל ורק קומץ של מלאכים לבנים עומדים בצד. חשכו עניו והזדעזע מהצפוי לעם ישראל. כשהתקרב קצת למלאכים, אורו עיניו. המלאכים הלבנים כולם היו חסונים ובריאים, ולעומתם המלאכים השחורים כמעט כולן בעלי מומים; מהם חסרי ידיים ומהם חסרי רגליים וכו'. ונחה דעתו של רבי זושא וידע שהסנגורים הם שינצחו. 
וזהו מיעוט עוונות - גם אם נכשלת בעבירה, לפחות תתאנח ותעצב אל ליבך תתבייש במעשה שעשית, ובזה הרי אתה מחליש את כוחו של הקטגור ומלאך שנברא ממעשיך הרעים, הרי הוא מוחלש ועד כדי מחיקת העבירה. ואפילו במעשה העגל לו היו העם מתחרטים על העבירה, לא היה שובר משה רבינו את הלוחות, אבל כשראה את העגל והמחולות ואת השמחה בשעת מעשה החטא, כאן כבר לא יכול היה משה ושבר את הלוחות. 
זו הטענה שהייתה על דור המגילה - נכון הדבר שהייתם אנוסים וחייבים אתם בכבודה של מלכות, ונכנסתם בספק נפשות, אבל אף אחד לא הכריח אתכם ליהנות מסעודתו של אחשוורוש. הייתם צריכים לאכול ולשתות כמי שכפאו שד ולא די שלא התחרטתם על מעשיכם, אלא נהניתם מן הסעודה על זה יצא הקצף.
אומרים בשם האר"י ז"ל שיום הפורים מעלתו גדולה מיום הכיפורים, לכן בהתקרב הימים האלו יש לקבלם במיעוט עוונות וקבלה על העתיד.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: