יום שני, 18 בנובמבר 2019, כ' חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

חדשות במבשרת ציון

הקרב על בית העלמין: מעלים הילוך

בפנייה לראש המועצה ולגורמים נוספים, מעלה חברת המועצה אורית שרף רשימה ארוכה של סיבות מדוע לא להקים את בית העלמין במיקומו המוצע ליד מגדל המים, ובהן גם סיבות חדשות שלא פורסמו עד כה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

משה שפיבק

עורך 'זמן מבשרת'

moshe_spievak@walla.co.il

על כך שיש לא מעט תושבים המביעים התנגדות למיקום שהציע ראש המועצה להקמת בית עלמין כבר נכתב. גם על היותה של חברת המועצה אורית שרף מסיעת 'צעירי מבשרת' מובילת המאבק נכתב לא מעט וכן על קבוצת הווטסאפ שנפתחה ויתר צעדי המחאה. במליאת המועצה שהתקיימה בספטמבר הצביעה המועצה בעד הקמת בית עלמין באזור מגדל המים.

השבוע כתבה אורית שרף מסמך ובו פנייה לראש המועצה, יורם שמעון, ולגורמים נוספים בנושא ההתנגדות להקמת בית העלמין במיקום הנ"ל. כרגע לא מדובר בהתנגדות לתכנית במובן התכנוני והמשפטי של העניין, שכן טרם הופקדה תכנית שכזו במשרדי הממשלה שהרי רק אז התכנית חשופה להתנגדויות הציבור. זה המקום לציין, כי כ-1000 תושבים חתמו על עצומה אך לעצומה אין תוקף משפטי.

הפעם מדובר במכתב מפורט ומנומק ובו שורה של טעמים מדוע אין להקים במקום בית עלמין. המכתב ארוך ביותר ומובאים כאן חלקים ממנו.

"מדובר בהחלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצוני, שהתבטא גם באופן השטחי של נושא כה מורכב במליאת המועצה, בהתעלמות מעובדות ידועות, מבעיות תכנוניות, סטטוטוריות משפטיות ואחרות אותן אפרט להלן", כתבה שרף בפתיחת מכתבה.

כפי שפורסם לא פעם, השטח לא נמצא בתחום שיפוטה של המועצה המקומית מבשרת ציון אלא בתחום שיפוטה של המועצה האזורית מטה בנימין, כלומר, מעבר לקו הירוק. לדברי שרף "העברת תא שטח דה-פקטו משטחי יהודה ושומרון לשימוש בלתי הפיך של בית קברות למבשרת ציון כרוך בהיבטים מורכבים של ביטחון, שאלת הסמכויות, המשמעויות הבינלאומיות והמשפטיות. כאמור, מדובר למעשה על סיפוח שטח מיהודה ושומרון למדינת ישראל, מבלי שנעשתה בדיקה פרטנית ומדוקדקת לגבי מעמד השטח, בעלויות פרטיות, חלקות חקלאיות, קברים, היבטים אקולוגיים, תחבורתיים ואחרים שלא נבדקו כלל. בנוסף לכך עומדת שאלה משפטית עקרונית  ולפיה נראה כי קיימת מניעה חוקית להשקיע כספים של תושבי מבשרת לצורך בנייה בשטחי יהודה ושומרון, שהם גם מעבר לתחום המוניציפלי של מבשרת וגם מחוץ לתחום הריבוני של מדינת ישראל".

שרף הזכירה בפנייתה כי בג"ץ אסר בשנות ה-90 על עיריית ירושלים להקים בית עלמין בשטחי יהודה ושומרון. "בית המשפט נתן להודעת המדינה תוקף של פסק דין הקובע שלהקמת בית עלמין לתושבי המדינה מחוץ לתחום שיפוטה של מדינת ישראל, אין תוקף חוקי", כתבה שרף והוסיפה, "האופציה להקמת בית קברות אינה מופיעה כלל בתכנית המיתאר של מבשרת ציון. סיפוח שטח באופן מעשי מיהודה ושומרון אל ישוב בתוך הקו-הירוק הינו מבחינת 'טריק' תקדימי מסוכן המנוגד למשפט הבינלאומי ולמשפט הישראלי, שכן בדרך זו ניתן להקים 'בחצר האחורית' (שטחי יו"ש, כך במקור) של כל יישוב הגובל בקו הירוק אלמנטים תכנונים שלא נכללו בתכנית המיתאר של אותו יישוב.

ויכוח על נושא המרחק בין בית העלמין וביו בתי המגורים ניטש גם הוא ולטענת התושבים מדובר בקרבה משמעותית לבתי המגורים, דבר שיפגע באיכות החיים. מאידך טוענים המצדדים כי מדובר במרחק סביר וכי בית העלמין בקושי ייראה מבתי השכונה. יורם שמעון אף טען במליאה כי טרם נקבע המיקום המדויק כך שוויכוח על מרחקים אינו רלוונטי. אורית שרף התייחסה גם להיבט זה וכתבה בפנייתה: "החוק והתקנות על פי תמ"א 19, קובעים כי המרחק האווירי בין בתי המגורים לבין בית הקברות צריך להיות 200 מטרים לפחות. שטח בית-הקברות המדובר בהר אחירם נמצא בין גדר ההפרדה, דרך הפטרולים לבין הבתים בצפון-מערב מבשרת. המרחק הכולל בין בתי השכונה לדרך הפטרולים הוא 251 מטרים בלבד! על פי הנחיות מערכת הביטחון וצה"ל יש לשמור על מרחק בטווח של 50 מטרים לפחות מדרך הפטרולים וגדר ההפרדה. שמירת מרחק של 200 מטרים מהבתים ועוד 50 מטרים של שמירת מרחק מגדר ההפרדה, כפי שמחייבות הוראות הצבא והביטחון, תותיר רצועה של מטר אחד  בלבד להקמת בית קברות... מחישוב השטח הנותר עולה כי נותרו בפועל בין 6 ל 7 דונם בלבד. הקמת מבני הציבור כגון בית הספדים, בית טהרה, משרדים, מחסנים שירותים, חניות וכו' יותירו שטח פנוי קטן ביותר לקבורה שהופכים את האפשרות להקמת בית קברות במקום לבלתי ריאלית".

בנושא של דרכי גישה למקום הזכירה שרף בפנייתה כי "בתי קברות חדשים מתוכננים אך ורק מחוץ ליישובים ודרכי הגישה אליהם הינם מכבישים בינעירוניים, ולא דרך שכונות מגורים. הגישה אל בית הקברות תהיה אך ורק דרך שכונות המגורים של מבשרת, ומרחק של עשרות מטרים בלבד מבתי מגורים, בעוד החוק קובע כי המרחק המינימלי יהיה 200 מטרים".

 

 

הנה באה הרכבת

הטיעונים שהובאו כה אינם חדשים והם עלו בפרסומים קודמים על נושא זה. אך יש טיעון חדש, שלא עלה עד כה בפרסומים קודמים בנושא: תוואי הרכבת.

על כך כתבה אורית שרף: "מתחת להר אחירם עובר תוואי הרכבת התת קרקעי בשתי מנהרות שרוחב כל אחת מהן כשישה מטרים כאשר המרחק בין שתי המסילות הוא כ-8-9 מטרים. בסך הכול רוחב תוואי הרכבת התת קרקעי פרוס על כ 21 מטרים מתחת להר אחירם. המסילות התת קרקעיות עוברות כ-20 מטרים מצפון לבריכת המים, וחוצות את כל השטח שעליו אמור לקום בית-הקברות. על פי בדיקה שערכתי עם רבנים חשובים, בניית בית הקברות מעל מסילת הרכבת תגביל ואף תמנע נסיעה של ציבור דתי–חרדי ברכבת ישראל. על פי דיני הטומאה, טומאת המת יורדת מטה ולכן כל השטח של הר אחירם שעליו יהיה בית הקברות יהיה נגוע בטומאה שלא תאפשר נסיעה של כוהנים ברכבת. קו הרכבת הוקם ונבנה רק לאחר שגם נושא זה נבחן בקפידה רבה בשלב התכנון. לפיכך, בניית בית הקברות בהר אחירם תביא להחרמת הרכבת על ידי חלק ניכר מהציבור, ויכול למעשה להביא לכדי השבתתה המלאה. מנהרת הרכבת החוצה את הר אחירם תסבך מאוד את הקמת בית הקברות, שכן, לצורך הקמת מבני הציבור של בית הקברות, ולהקמת מבני קבורה רבי-קומות, יהיה הכרח לבנות קירות תמך מסיביים לשם יצירת משטחי קבורה וכבישים פנימיים במתלול הטרסות שבהר אחירם. כדי לבצע עבודות אלו יהיה הכרח לבצע מאות קידוחי כלונסאות וחציבות בכלים כבדים בסלע המסיבי שבהר. דבר זה לא יתאפשר מחמת החשש לפגיעה קשה במנהרות הרכבת".

 

צילום: באדיבות מטה המאבק

ההיבט האקולוגי

לכל בנייה של כל דבר בכל מקום יש היבט אקולוגי. כאשר מדובר בשטח פתוח שאינו מיושב על ידי בני אדם או שלא נבנה בו דבר לצרכיהם, הרגישות גבוהה שבעתיים. בעניין זה כתבה שרף בפנייתה: "המקום משמש כפרוזדור אקולוגי לאוכלוסיות בעלי חיים בעמק הארזים, בנחל נקופה, נחל יתלה ונחל כסלון. תמ"א 35, שנועדה מעיקרה להגדיר שטחים ירוקים ואזורי חוץ אקולוגיים כדי שמדינת ישראל לא תהפוך לגוש בטון ומלט, הגדירה את מרחב הר אחירם כמרחב אקולוגי. רשות שמורות הטבע הציבה במקום מצלמות ניטור המוכיחות עד כמה אינטנסיבית מערכת אקולוגית זו. גם תושבי רח' מירון, הר כנען, עצמון וחרמון רואים ושומעים את מגוון בעלי החיים הנעים במסדרון זה ללא הרף. מנחם פריד, מנהל מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, שלח מכתב מפורט לראשי הרשויות של מבשרת ציון ומטה בנימין, בו הביע את התנגדותה הנמרצת של רשות הטבע והגנים להקמת בית קברות, שיביא לחיסולה של מערכת אקולוגית פעילה זו, והודיע כי רשות הטבע והגנים תתנגד נמרצות לתכנית זו, ולא תאפשר הקמת בית קברות באזור אקולוגי חשוב זה. בנוסף, בוואדיות המקיפים את הר אחירם, ישנם מספר 'מעיינות שכבה', שלצדם בריכות אגירה, עצי תאנה, תות, שקד ועוד. מעיינות אלה שימשו את ההתיישבות העתיקה והחדשה. באם יוקם בית קברות במקום דינם להתייבש ולהיכחד, שכן ההר כולו ירוצף, חלחול המים ימנע ושכבת החרסית אוטמת המים תתפורר. מדובר במפגע נופי-סביבתי חמור ביותר. מבני הקברים המסיביים יהפכו פינת חמד זו שהיא אחת היפות בהרי יהודה, למפגע של קברים במבנים רבי-קומות ותשתיות נוספות שייראו כמעט מכל נקודה בהרי יהודה ומהשפלה. מדובר במכלול שלם שיביא לחיסולו של מתחם חשוב וידוע זה המצוין בכל מפות הטיולים, אתרי ההנצחה ותצפיות הנוף של מדינת ישראל. מבחינה נופית – תזדקר עיר מתים זו לעין כל בשל גובהו הרב של המקום, ועירהמתים החדשה תהפוך לסמלה החדש של מבשרת ציון". 

 

האספקט הביטחוני

כפי שהוזכר קודם לכן ובפרסומים קודמים, בית הקברות מתוכנן לקום בשטחי יהודה ושומרון. האם יהיה זה בטוח להגיע לבית העלמין? על כך כתבה אורית שרף בפנייתה: "בשטח זה ישנן כאמור חלקות חקלאיות של תושבי בית סוריק וחלקות פרטיות (שטרם מופו). לאחר שנים סוערות ופיגועים רבים הוקם מכשול קו-התפר, שבזכותו ובזכות נוכחות קבועה של כוחות צבא ומשמר הגבול נשמר השקט. הקמת בית  קברות במרחק של עשרות מטרים מקו הבתים של בית-סוריק, וסיפוח השטח דה-פקטו למבשרת ציון יגרור מחדש אלימות, עימותים קשים, ויתכן שאף פיגועים וירי (אותו אנו שומעים כמעט מדי לילה) ואשר לא פעם מצריך גם כיום נוכחות צבא על הר אחירם. מדובר למעשה בחשיפת המבקרים בבית הקברות לסכנות מיותרות שיתגברו עקב הפרת הסטטוס קוו באזור רגיש זה. כבר בישיבה הראשונה של ראש המועצה עם נציגי צה"ל עלתה הדרישה לליווי חמוש לכל הלוויה, אזכרה וגילוי מצבה. כמו כן דרש צה"ל הקמת גדר מתכת בגובה של שלושה מטרים, כדי למנוע פיגועי צליפה וירי מהבתים ו/או מהחלקות החקלאיות והטרסות שמעבר לגדר ההפרדה. יש לציין שכיום מפטרלים רכבי צבא ומשוריינים מספר פעמים ביום לאורך גדר ההפרדה. הגישה לשטח זה אינה יכולה להיות ספונטנית, אלא חייבת להיות מתואמת מראש. המבקר הבודד שירצה להתייחד בקבר קרוביו לא יוכל לעשות זאת. מבשרת ציון אינה רוצה ואינה צריכה להיות במוקד אפשרי של סכסוך אלים, וחלק ניכר מתושביה אינם רוצים להיקבר בשטחי יהודה ושומרון, ובעצם להיות אזרחי ישראל בחייהם ומתנחלים במותם. מדובר בנושא מורכב ונפיץ שבשם רבים מתושבי מבשרת יש להימנע ממנו".

 

צירי גישה

כפי שפורסם, טענו התושבים כי ברחובות השכונה הסמוכה למתחם בו מתוכנן לקום בית הקברות, יעברו מידי יום שיירות של רכבים המגיעים ללוויות ולאזכרות, דבר שיפגע באיכות החיים במקום ויקשה על תנועת התחבורה. על היבט זה כתבה אורית שרף בפנייתה: "כיום, ממוצע הנפטרים במבשרת ציון עומד על כ- 85 בשנה. בהתחשב בעלייה המסיבית במספר התושבים במבשרת בשנים הקרובות עקב הבנייה האינטנסיבית, יעמוד ממוצע ההלוויות השנתי על כ-270 בשנה. בצרוף אזכרות, גילוי מצבה וכו' יתקיימו כ-750 אירועים בשנה בבית הקברות. בהלוויה צנועה שבה ישתתפו 350/400 איש  ינועו כ-130/140 כלי רכב יחדיו בשדרות הראל. מדובר בפקקי תנועה אדירים. הגישה כיום נעשית דרך כבישים צרים וצפופים, דרך רחובות הולנדים מרוצפים ובין מכוניות רבות החונות בכל פינה אפשרית. היות ושטחי החנייה האופציונליים לבית הקברות הינם מצומצמים ביותר או אינם בנמצא כלל, הרי בכל הלוויה ואזכרה ינועו מאות מכוניות נוספות בכבישים צרים אלה ויחנו בכל מקום אפשרי כולל בחניות פרטיות ותוך חסימת כבישים". על האופציה של סלילת ציר תנועה אלטרנטיבי שיאפשר נסיעה לבית הקברות שלא דרך שכונת המגורים העירה שרף: "גם הקמת כביש גישה חלופי אינה אפשרית מכל הסיבות שנמנו לעיל שכן אין כביש גישה שלא יחצה את הקו הירוק. אין כביש גישה אפשרי מבלי לפגוע בפרוזדור האקולוגי ואין כביש גישה שיכול להיות מוגן ומאושר מבחינה ביטחונית ומעוד מכלול סיבות הקשורות לטופוגרפיה, להרס מרחבים פתוחים של גינות, מתחמי פעילות ועוד. אין כיום במדינת ישראל בית-קברות חדש שהנסיעה והגישה אליו עוברת דרך היישוב עצמו. ההגעה היא תמיד דרך כבישים בין עירוניים, לא דרך רחובות מגורים צרים, לא דרך בתי ספר, לא בצמידות לגני ילדים, ולא בסמיכות לגינות משחקים וספורט".

בסיכום פנייתה כתבה שרף: "נושא זה יגרום לקרע חברתי חמור ביישוב וידרדר מאות תושבים לסכסוכים משפטיים וחברתיים קשים ומיותרים שיפגעו בכולנו. אני קוראת לכל הרשויות המוסמכות, לחברי המועצה ובראש וראשונה לראש המועצה להודיע על גניזתה המידית של תכנית זו ועל הפסקה לאלתר של העיסוק בה".

בנוסף לראש המועצה, נשלחו העתקים מן הפנייה לגורמים הבאים: מנכ"ל משרד הדתות, עודד פילוס; מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), עדיאל שמרון; מנכ"ל רשות הטבע והגנים (רט"ג), שאול גולדשטיין, מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר; מנהל מחוז ירושלים ויו"ש ברט"ג, מנחם פריד; ראש המינהל האזרחי, תת-אלוף רסאן עליאן; מפקד פיקוד מרכז, אלוף נדב פדן; מפקד אוגדת איו"ש, תת אלוף יניב אללוף; מנהלת מחוז ירושלים, שירה תלמי; מתכננת המחוז ברמ"י, עמליה אברמוביץ'; היועץ המשפטי למועצה, עו"ד שחר בן עמי; חברי המועצה.

התייחסות המועצה למכתב זה טרם נמסרה.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: