יום ראשון, 19 בנובמבר 2017, א' כסלו ה' תשע"ח
לפרסום חייגו: 054-430-0186

אישית לוחצת במבשרת ציון

התאגדו למען התאגיד

אחרי עשרות דיונים, הצעות, הצבעות ודרישה לשינוי בשידור הציבורי, הצהיר נתניהו: "התחרטתי" | מדוע? לא ברור | אך עם זאת, עדיין לא מאוחר לעצור את החקיקה ועדיין ניתן להקים כאן שידור ציבורי חי ובועט | חברי הכנסת והשרים שחוקקו את החוק, צריכים להתייצב ולהכריז: כי לא יצביעו נגד עצמם

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

ניר מנדל

יועץ אסטרטגי פוליטי

nirmendel15@hotmail.com

הרבה זמן לקח לחוקק את חוק השידור הציבורי החדש. שלוש ועדות ישבו במהלך עשרות ישיבות על מנת לחוקק את החוק; ועדת הכלכלה, ועדת 'אלהרר' וועדת 'הנגבי'. אחרי הועדות וההצבעות במליאה, החל תהליך ההקמה הארוך. עובדים הצטרפו, אולפנים נשכרו, אפילו החלו לייצר תוכן. פתאום, מודיע ראש הממשלה, "עצרו", התחרטתי. 

יש בהחלטה הזו משהו מאוד בעייתי ביחס לתפיסתו של נתניהו את מערכת השידור הציבורי. שנים דובר על רפורמה ברשות השידור, שנים דובר על יצירת שינוי. סוף סוף החל השינוי, אפילו תחת הנהגתו, אבל הוא מבקש פתאום לחזור בו. למה? לא ברור.
התאגיד מורכב נכון להיות מפסיפס של החברה הישראלית כולה: יהודים וערבים, דתיים לאומיים, חרדים וחילונים. ימנים וגם שמאלנים – הכל. ככה בדיוק צריך להיראות שידור ציבורי. לא תחנה מטעם, לא כלי תקשורת שאמור ל"יחצ"ן", את הממשלה, אלא תקשורת עצמאית, שמסוגלת לתת ביטוי לשלל הדעות הקיימות בציבור. לא מדובר ב"שידור ממשלתי", כי אם ב"שידור ציבורי", של הציבור ולמען הציבור. 
זו בדיוק המטרה של מנהלי התאגיד, המנכ"ל אלדד קובלנץ והיו"ר גיל עומר, זו גם המטרה שנדרשה מהם על ידי הכנסת. אבל לא בטוח שזו המטרה של ראש הממשלה. 
רשות השידור היום היא גוף חולה. נכון, מאזיני קול ישראל וצופי הערוץ הראשון, נחשפים היום לערוץ תקשורת יחסית עצמאי, כזה שעובדיו ועיתונאיו לא מפחדים מאף אחד. אבל מדובר בגוף, שכבר רוקן מחלק ניכר מכוח האדם שלו. גוף שעדיין קיימים בו הסדרי עבודה ארכאיים, גוף שנוצל בציניות במשך עשרות שנים וחייב עכשיו להתחדש, וזו בדיוק הייתה הכוונה בהקמת התאגיד. לקחת מרשות השידור את הטוב, ולגרוע ממנה את הרע. 
התוצאה בביטול התאגיד תהיה הפוכה. רשות השידור נשארה חלשה. האגרה בוטלה ואיתה גם עצמאותה של הרשות הישנה שבמצב הנוכחי עלולה להפוך לגוף חלש, כזה שלא ירצה להתמודד עם המחיר של ביקורת על השלטון. כזה שיהיה יס מן של ההנהגה וזה בדיוק ההיפך מהשידור הציבורי אותו הייתה כוונה להקים. 
מי שבוחן את שלל החישובים הכספיים שנזרקו לאוויר, מבין שמדובר רק בניסיון להסיח את הדעת מהסיבות האמיתיות לסגירת התאגיד, ובראשן העובדה שהוא הולך ומתגלה כגוף תקשורת עצמאי. לכן, על תומכי התאגיד ובראשם שר האוצר, משה כחלון, לזנוח את השיח הכלכלי ולהתרכז בשיח הערכי, אותו לא ניתן לשנות בחישובים חשבונאיים. 
עדיין לא מאוחר לעצור את החקיקה. אחרי אין ספור ועדות וניסיונות חקיקה, אפשר עדיין להקים כאן שידור ציבורי חי ובועט, כזה שיהווה גאווה למדינה ולאזרחיה. שיהווה בימה לדעות שונות, למגזרים שונים. כזה שיראה מול עיניו את טובת המדינה ואזרחיה, ולא את טובתו של שלטון זה או אחר. 
חברי הכנסת והשרים שחוקקו את החוק, ובראשם גלעד ארדן שבתפקידו כשר תקשורת יזם אותו, צריכים להתייצב ולהכריז כי לא יצביעו נגד עצמם, נגד החוק שהם עצמם חוקקו ולאפשר לתאגיד השידור הציבורי לצאת לדרך כבר בינואר.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: