יום חמישי, 15 בנובמבר 2018, ז' כסלו ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

תרבות ופנאי במבשרת ציון

יד אסא - בכייה לדורות (?)

"יד אסא" הוא אתר הנצחה לחיילי צה"ל שנהרגו בעת כיבושו של המוצב הירדני "שייך עבדול עזיז". יד בעברית הינו אתר הנצחה ואתר זכרון, אבל באופן סמלי גם מספרם של החיילים שנפלו בקרב הקשה שהתחולל על המוצב במלחמת ששת הימים - י"ד מטובי חיילנו, אשר חרפו את נפשם לשחרור הדרך לירושלים.

פורסם בתאריך:



יד אסא. מתנדבים בפעולה

כתב: דני בן שטרית
צילם: ירדן הורן

שני תותחי "לונג-טום" מיותמים

אסא יגורי ועוד שלושה עשר מחייליו נהרגו בקרבות פנים אל פנים במוצב ששלט ממרומי גובהו (815 מטרים מעל פני הים) על מבשרת ציון (הר מעוז הוא הקסטל 790 מטר), ועל כל היישובים שמסביבה ובעיקר על מבואותיה המערביים של ירושלים. 
הכביש שהוביל לירושלים היה מונח כעל כף היד וממוצב שייך עבדול עזיז ומוצב חורבת לאוזה כל הכביש היה בשליטתם.

כילדים שגדלו במבשרת פחדנו מאוד מהמוצב. הוא הזכיר לנו מדי יום את המצב הבטחוני.
לא אחת שמענו על חטיפות של אזרחים ישראליים ועל מטעני חבלה שהונחו ברחבי מבשרת. חלק היו שמועות וחלק היו מציאות יום יומית.

עם תום מלחמת ששת הימים סיירתי במוצב שהיה אחד משרשרת המוצבים שהירדנים חפרו בסלע ודיפנו בברזל, מלט וסלעים. 
הוא היה בנוי מחמישה עשר מבני אבן המחוברים ביניהם באמצעות תעלות חפורות בסלע ומדופנות בשקי חול. 
באחד המבנים ראינו שולחן אוכל ועליו שאריות פיתות, זיתים, בצל וחומוס. ללא ספק הירדנים לא הספיקו לסיים את ארוחתם. 

על המוצב נותרו מיותמים שני תותחים ענקיים מסוג "לונג-טום",; תחמושת וציוד צבאי ירדני למכביר.


קרבות ששת הימים ליד הבית

מוצב שייך עבדול עזיז הקדמי נשלט על ידי מוצב המצוי כשמונה מאות מטרים מאחוריו ושמו "חורבת לאוזה" (840 מ' מעל פני הים). משני המוצבים הללו ירו אש תופת לעבר מבשרת והקסטל, בירי נהרגו חמישה ונפצעו שבעה מכח הלוחמים שהיה בשלבי התארגנות, באיזור צומת המעוזים, לא הרחק מבניין המועצה.

בשעה 16:15 ניתנה הוראת אורי בן ארי, מח"ט חטיבת הראל (חטיבה 10), לתקוף את שני המוצבים, שהיו יעדים מבוצרים עם מוקשים נגד טנקים ונגד אדם וגדרות תיל מכל עבריהם, ומאויישים בלגיונרים ירדניים עזי נפש.

תוכנית ההבקעה:
יחידת טנקים בעמדות אש מהר נבר - הוא רכס חלילים יורה לעבר שני היעדים המבוצרים, יחידת טנקים קטנה מסייעת לכוח הפורץ ממרגלות הר אחירם, הוא ההר שבשיאו שכן המוצב הירדני. בנוסף, לפי התכנון, היו אמורים הכוחות הפורצים לקבל סיוע ארטילרי ואווירי בעת הצורך.

בשעה 17:00 החלה ההתקפה, תוך כדי ריכוך המוצבים מכוחות הסיוע פלוגת חרמ"ש, בפיקודו של סרן אסא יגורי ז"ל עם כוח טנקים בראשה ובסיוע מחלקת הנדסה, פורצים לעבר שייך עבדול עזיז. 

הטנק המוביל עלה על מוקש וטנק נוסף שניסה לאגפו, עלה גם הוא על מוקש.
אסא יגורי ז"ל הוריד את אנשיו מהזח"למים, ומיד פרצו לעבר תעלות הקשר של המוצב בינות לשדות המוקשים ותחת אש כבדה. 
התפתח קרב בתוך התעלות, קרב פנים אל פנים שבסופו כבשו את המוצב.

בקרב זה נפצעו 35 חיילים ונפלו שבעה חיילים וביניהם המפקד אסא יגורי ז"ל ופנחס גולדמן סמל מחלקה 3.
בשעה 22:30 הושלם כיבושו של המוצב השני, חורבת לאוזה, בקרב פנים אל פנים, לכוחות הישראלים היו כאן שלושה הרוגים ושבעה פצועים.

משייך עבדול עזיז וחורבת לאוזה פרצה חטיבתו של בן ארי לעבר בית סוריק ומכאן לעבר נבי סמואל ובית חנינא, והחל הקרב על גב ההר.

בקרב על שייך עבדול עזיז וחורבת לאוזה ניתנו צלש"ים יותר מכל מתחם אחר. בחודש אפריל 1973 חולקו הציונים לשבח ע"י מי שהיה הרמטכ"ל בעת ההיא רא"ל דוד אלעזר ז"ל. ס"ה עשרה אותות "מופת".




לגאול את יד אסא מחרפתו

בתחילה, הייתה אנדרטה לזכרם של הנופלים שהוצבה על גבי שרידי המוצב, אולם בגלל התנכלויות חוזרות ונשנות לאנדרטה מערביי הכפרים הסמוכים, ובעיקר מבית סוריק, בעת מעברם למבשרת, הועתקה האנדרטה.
כיום היא נמצאת בכיכר חלילים, בשיפולי הוואדי הצופה לעבר כביש מס' 1. עם הקמת גדר ההפרדה ניתן יהיה להחזירה למקומה.
                       
כיום, קיימת במקום המוצב אנדרטה יפה מאוד ומכובדת ביותר, ומעליה מתנוסס מגדל המים של מבשרת, שיכול להיות אטרקציה תיירותית בפני עצמו בגלל גובהו הרם (36.5 מטר), וממנו נשקפת תצפית יפהפיה בת 360 מעלות על מבשרת, ירושלים וכל הסביבה. האתר נבנה בסיוע משרד הבטחון ובסיוע עמותה שהקימו הלוחמים שאיבדו כאן את מיטב חבריהם.

בפגישה שהתקיימה בסוף חודש מרס השנה עם שתי אחיותיו של אסא יגורי ז"ל הועלתה הטענה כי הושקעו כספים רבים, נבנה אתר מכובד וכיום הכול מוזנח. 

לאורך השנים שחלפו האתר טופל ונוקה, הבעיה היא האחזקה השוטפת של האתר, ואם המועצה המקומית לא תקח אחריות האתר ישאר בשיממונו וכאות קלון על גבה של מבשרת ציון ותושביה.

אולם לאחרונה חברו שני ארגוני מתנדבים במבשרת ציון ובהם מועדון Timeout ו"שכנים שכנים" לגאול את יד אסא מחרפתו.
בזכות רחלי אלגרבלי ושושי פירסט, סטודנטיות לעבודה סוציאלית שנה שניה, אשר עוברות את הכשרתן המעשית במחלקה לשרותים חברתיים במבשרת ציון, הועלה "יד אסא" מתהום הנשייה וביחד עם שתי אחיותיו של אסא ז"ל ובעליהן הוחלט לתת הזדמנות לרומם את האתר.

כך בשבוע האחרון החלו המתנדבים בעבודות ניכוש עשבים השוטים שצמחו באתר. לרגע מרגש זכו המתנדבים כשגילו חמישה עצי ארז שלא נבלו ונתנו זיק של תקווה שלאתר מחכה עתיד ורוד, וכך מתוך ארבעה עשר עצי ארז שניטעו לזכר י"ד הנופלים נותרו כאמור, חמישה עצים חסונים, ואם לא נפעל במהירות הם לא ישרדו בקיץ הקרוב.

מבשרת ציון צריכה לשאול את עצמה האם היא צריכה  את האתר? האם כדאי לתחזק אותו?
אם ישאלו אותי ואת המתנדבים הרבים שטרחו לנקות ולהכשיר את האתר - התשובה ברורה.

זו בושה וחרפה לישוב שלא מכבד את הנופלים האלמונים שבדמם נתנו לנו לחיות בשלווה, במקום להפוך את המקום לאטרקציה ללימוד מורשת הקרב של מלחמת ששת הימים אולי נהפוך את המקום לעוד מיזם נדל"ן ולעוד בתים. למועצה המקומית מבשרת ציון לא נותר אלא לטפל באתר ולהכניסו תחת כנפיה אחרת העזובה תשוב למקום.

מייד לאחר חג הפסח יצא סיור מאורגן לאתר הקרבות של מלחמת ששת הימים שיכלול בין היתר ביקור ביד אסא ובמגדל המים, לטיול נצרף לוחמים שלחמו על המוצב, הודעה על הטיול תפורסם בהמשך.

בינתיים מי שמוכן ורוצה לעזור יוכל לפנות ל:  
לדני בן-שטרית 052-5662009, לרחלי - 054-5667297 או לשושי 054-2013318.




יד אסא בעיני רחלי ושושי

במסגרת ההכשרה לקחנו על עצמנו פרוייקט קהילתי של שיפוץ "יד אסא".
"יד אסא" היא אנדרטת זכרון לחללי מלחמת ששת הימים, שנפלו בקרב על כיבוש המוצבים שייך עבדול עזיז וחורבת לאוזה.

במהלך השנים הוזנחה אנדרטה זו כמעט לגמרי - צמחייה פרועה, לכלוך ופסולת, ואף הסיורים שנערכו במקום פסקו.

כשהגענו למקום ראינו את הפוטנציאל הגדול הטמון בו, ולכן החלטנו לפעול למען שיקום האנדרטה. 
בעקבות זאת נפגשנו עם בני משפחתו של המ"פ אסא יגורי ז"ל וסיפורם נגע לליבנו.

בשלב הראשוני גייסנו לפרוייקט בני נוער בגילאים 14-18 חברי מועדון "טיים אאוט "וקבוצת מתנדבים נוספת הקיימת במבשרת - "שכנים שכנים".
מתנדבי "שכנים שכנים" ומועדון "טיים אאוט" הגיעו לאנדרטה, ניקו אותה מפסולת, תלשו את העשבים המיותרים וגזמו את הזרדים.  


יד אסא. כך נראה האתר בתום עבודות העישוב והניכוש

העבודה ארכה ארבעה ימים, בהם כל העוסקים במלאכה עבדו עבודה קשה במרץ ובמוטיבציה רבה.

שאיפתנו לקיים טקס באנדרטה ביום הזכרון ובהמשך לשתול שתילים על מנת שהמקום יהיה ראוי לקיים בו סיורים וטקסים.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: