יום רביעי, 24 באפריל 2019, י"ט ניסן ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

קול השופר בגבעת שאול

הבחירות מאחורינו... בא לכם לשחרר קצת את הראש? | קצת נוסטלגיה מירושלים הקטנה של פעם

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מרדכי ליפמן

otmoti@netvision.net.il

זכיתי לעבוד בעיריית ירושלים עם ראש העיר המיתולוגי, טדי קולק. לא פחות מדמותו המיוחדת של טדי, ועוד אחזור אליו, זכיתי גם למצוא לצידי בעיריית ירושלים אנשים מיוחדים, בעלי שיעור קומה (אף שרובם לא היו גדולים במידותיהם), אנשים שראו את ייעודם בשירות הציבור. 
אחד מהם, שזכיתי להימנות על מקורביו, היה עקיבא אזולאי. איש עניו, אבל רב השפעה. קשה היה שלא לאהוב איש זה, בשל צניעותו והיותו רב תושייה בכל הקשור לעזרה לזקוקים. 
מרדכי איש שלום, שעמד בראשות עיריית ירושלים עד נובמבר 1965, קידם אותו מאד ומינה אותו לראש מחלקת התברואה. לאחר מכן, בתקופתו של קולק, הוא כיהן כסגן ראש העיר, והיה סגן יו"ר המועצה הדתית ונשיא ועד העדה המערבית בירושלים. מפא"י דאז, שנשאה ברמה את האתוס הציוני, בלי להתנצל, הייתה ביתו הפוליטי.
עקיבא אזולאי התגורר עם משפחתו בשכונת גבעת שאול. הוא החל שם את פעילותו הציבורית כפעיל בארגון 'ההגנה', והיה מראשוני הנוטרים בירושלים. לימים, משהחל בעבודתו בעיריית ירושלים, התקדם גם פוליטית, טיפס מעלה מעלה והיה לאחד מראשי מפא"י בבירה. בתוקף נאמנותם של עובדי הניקיון, שגויסו כחברים למפלגה, שלט גם במועצת המחוז והיה יו"ר תא המפלגה בסניף הירושלמי. 
פעילותו הציבורית החלה בוועד שכונתו, גבעת שאול, בשנות השלושים של המאה הקודמת. כבר מימיו הראשונים בוועד נקראו התושבים בשכונה הקטנה לדיון בשאלה מה ניתן לעשות נגד מעשי השוד המרובים בשכונה. גבעת שאול דאז, הייתה סמוכה לכפר הערבי דיר-יאסין. גיא קטן הפריד ביניהם. רבים מתושבי דיר–יאסין, הצעירים, 'חגגו' מידי לילה בפריצות לבתי גבעת שאול. הפריצות היו אמנם 'רק' לצרכי שוד, אך העיקו מאד על התושבים. לעיתים הן גם לוו בפגיעות גופניות של ממש. 
נועצו חברי הוועד והחליטו לשכור שומר. עקיבא סיפר כי היה זה איש גדל גוף, ממוצא גרוזיני בשם (איך לא) שמשון. איש זה היה גם 'בעל תוקע', ידוע בעיר, ובימים הנוראים הייתה נשמעת תקיעתו בעוז מבית כנסת הבוכרים שבקצהו הצפוני של רחוב יואל.
כבר בלילה הראשון, עת סבב בשכונה, נשמעו תקיעותיו ברמה ובתדירות הנכונה, כפי שצווה: שלושים צעדים ותקיעה.
כשבועיים הלך האיש, סבב ותקע. מעשי השוד פחתו פלאים. אבל אז למדו גנבי הסביבה, שלא רצו לוותר על שללם, כי יש תרופה. הם המתינו במארב. הקשיבו לקול השופר ולמדו את מסלולו של התוקע, ואז היו פונים לחלקה האחר של השכונה ועושים בה כבתוך שלהם.      
בצר להם מיהרו תושבי השכונה ושכרו 'בעל תוקע', נוסף. תלמיד ישיבה, קל תנועה. זרזירי משהו, שסבב במסלול הנגדי. אלא שגנבי הסביבה, למדו מהר, שוב, כי יש תרופה. הם המתינו במארב לאותו איש קל המותניים, (עם שמשון החליטו לא להתעסק), היכו אותו מכות נמרצות. ומאז נדם קולו של השופר השני.
לא אאריך עוד בדברים. תושבי השכונה נמנו וגמרו על שכירת נוטרים חמושים, על ציודם, ואלה זיכו סופסוף את השכונה ואת תושביה בעידן של שקט ושלווה.
כל המסייר היום בשכונת גבעת שאול לא ימצא בה את עקבות השכונה הקטנה והציורית דאז. השכונה מצויה בסמוך לנתיבי הכניסה לעיר, והיא גדלה מאד. בין  בתי מידות המצויים בה לרוב, מצויות גם חברות גדולות, משרדי ממשלה ומרכזים מסחריים. רחוב על שם עקיבא אזולאי, מקשר כיום בין רחוב כנפי נשרים לבין כביש מס' 1, המוביל לתל אביב, תמונת מצב המשקפת ימים עברו. דמותו של עקיבא ניצבת למול עיניי, כמעט מידי יום, בעוברי בדרך העולה לירושלים.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: