יום ראשון, 16 ביוני 2019, י"ג סיון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

על יהודים ויהודים (חלק ו')

הופעת האדם – סך כל רמות התודעה שבבריאה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עציון בקר

לפנייה בכל נושא: עציון בקר, 052-2869120, etzion48@012.net.il

מהו אדם, למעשה? סך כל החוויות וההתנסויות שנחקקו בתת מודע לכל אורך תהליכי ההתפתחות עד שהגיעו לשלב בו כושר ההתבטאות מקיף את כל רבדי התודעה. אפשר למעשה לומר, שהאדם הוא סך כל מה שקיים בבריאה. כל ממלכות החיים מצויות בכל אדם ואדם. כל הקיים מהווה התמצקות המחשבות לדמות גשמית. גוף האדם הוא סך כל המחשבות שהתמצקו שבבריאה. התשוקה הכבירה הראשונית לשוב אל האחדות הראשונית, הגיעה לשיאה בדמות האדם. הייחוד של האדם הוא לא רק בהיותו מסוגל לחשוב, לדבר וליצור, אלא שהוא מסוגל להגשים את מאווייו. 
האדם, כל אדם, הינו פרי הדמות והצלם של המחנך. הילד סופג את המערכת התת מודעת של המחנך. חינוך איננו שינון אינטלקטואלי של טקסטים, אלא תהליך של ספיגת תובנות באופן תת מודע. לכן על תת-המודע של המחנך להיות 'בצלם אלוהים' – כמקרין את התובנות הנשגבות והנעלות.

עקרון הבחירה החופשית

בספר בראשית, בתיאור בריאת האדם כתוב "וירדו בדגת הים ובעוף השמיים, ובבהמה ובכל הארץ, ובכל הרמש הרומש על הארץ". נתבונן במשפט בו הבורא מעניק לכאורה לאדם את הכוח לרדות בכל מה שקיים ולנצל אותו.
המובן המקובל הוא שלבני האדם יש כוח לשלוט ולנהל את הבריאה עלי אדמות כטוב בעיניהם. אולם המונח 'רד' מובנו גם הנמכה, השפלה, ותיתכן המשמעות שתפקידנו למעשה הוא לשרת את הבריאה, ולא לנצל אותה לתועלתנות אישית או קיבוצית. ההבדל בגישה טמון היכן עומד האדם – האם הוא מקובע באנוכיות, או שהוא חש עצמו כחלק ממערכת עצומה, אינסופית, ושיש לו תפקיד בהכוונתה, לפחות כאן, עלי אדמות. מה שאנו רואים לעתים קרובות בסיפור הזה, שמילים עשויות להיות מובנות באופן דו משמעי. 
זהו למעשה היסוד של בחירה חופשית שאנו מגלים בבריאה – מתאפשר לנו חופש פעולה מסוים, ואנו מסוגלים להביא תועלת רבה וגם לנזקים רבים. האדם האנוכי, הפועל מכוח תודעה ארצית מוגבלת הרואה בקיום הארצי החולף כתכלית החיים, שואף לקחת ולנצל ככל יכולתו מבלי להתחשב בתוצאות. האדם הרוחי, שיש לו תודעה רחבה יותר, ומודע למשמעויות של תוצאות מעשיו, תודעתו ממוקדת בסיוע לבריאה הסובבת אותו להתפתח ולהתקדם. הוא איננו מנצל את הבריאה אך ורק לתועלתנות עצמית. זאת הבעיה המרכזית של המין האנושי, מאז ומעולם. התורה – שמשמעותה נתיב ההתאמנות הרוחית – בנויה בצורה כזאת שעשויה להכשיל, לכאורה. אולם מי שנכשל הוא זה הפועל מכוח תועלתנות אישית, מאגואיזם. הכישלון של המין האנושי ברור כיום לכל אדם – קיימת אפשרות ברורה שהמין האנושי ישמיד את עצמו ויחריב את כדור הארץ. 
את שתי הגישות האלו אפשר לתאר בצורה בה אנו פורסים את כפות ידינו: כפות הידיים מוטות מטה ומקומרות כאשר האצבעות סוגרות על החפץ הנחשק, או פרוסות כלפי מעלה כמחווה של נתינה. כף יד המכוונת מעלה מסמלת מצב נתינה, מצב של שירות, וזהו המצב המרומם את הנפש. כף יד שכיוונה כלפי מטה – המכוונת לתפוס בחמדנות מסמלת מצב של לקיחה, שתלטנות והשתררות. זהו מצב נפשי המדרדר את האדם מהבחינה הרוחית. האמת ניתנת להיאמר שהמצב השני הוא המצב בו התת מודע שולט בתודעת האדם. למעשה לאדם אין חופש בחירה – הוא כפוף ומודרך על ידי אימפולסים חייתיים, הישרדותיים, ולא על ידי פעילות חכמה מכוח תודעה משוחררת מדחפים אפלים. 
המשך בגיליון הבא.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: