יום שני, 19 באוגוסט 2019, י"ח אב ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

על יהודים ויהודים (חלק ח')

כל דבר או מעשה המבוסס על כפייה, חמדנות ואגואיזם - דינו להיכשל | העולם שלנו מראה לנו זאת בכל מקום, אולם אנו מסרבים להתבונן במראה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עציון בקר

לפנייה בכל נושא: עציון בקר, 052-2869120, etzion48@012.net.il

במאמר הקודם טענתי, כי הידיים פועלות לפי תכתיבי התת מודע, היצרים הקמאיים הפועלים ושולטים באדם מכתיבים את פעולות הידיים. שינוי הגישה של תנועות הידיים משליך גם על המבנה הפנימי של האדם. יש בנו האפשרות לחולל שינוי פנימי. תנועות הידיים משדרות למעשה את הנעשה במעמקי התת מודע. שינוי מודע של מצב הידיים, ממצב של לקיחה למצב של נתינה, ישפיע וישנה את המצב הפנימי.
עם 'בריאת האדם' לכאורה – ההנחה כאן שאנו מהווים למעשה את הכוח הבורא – מופיעה גם מטרת הבריאה – מאחר ועברנו בעצמנו את כל תהליכי האבולוציה התודעתית, השגנו את פסגת התודעה המאפשרת לנו מחשבה חופשית ורציונאלית, האפשרות ליצור ולבנות מה שלא התאפשר עד כה, הרי שמחובתנו לסייע לכל מה שעדיין נמצא בתוך התהליך הזה להגיע לרמה שבה אנו נמצאים.

לא לאגואיזם, כן לאושר הבריאה

נתבונן במקרה פשוט – אני מגדל ירק כדי לאכול אותו. יש לי את הכישורים לפתח ולטפח את הצמח כדי שיניב את תוצרתו לתועלתי. אני יכול לטפח את הצמח לתועלתו – דבר זה יישמע מוזר לאדם רגיל – לדאוג ל'אושר' של הצמח, כמהות אינדיבידואלית העומדת בפני עצמה. כאן כבר צפון עיקרון המפתח להבנת מהות הבריאה – מהי ההשלכה עלינו ועל בריאותנו כאשר אנו אוכלים צמח 'מאושר'? כלל בני האדם איננו חושב כלל על טובת הצמחים שהם מגדלים; ואם אינם חושבים כלל אודות הצמחים, מדוע שיחשבו שהם צריכים לדאוג לאושרם של בעלי החיים? כל אלו מהווים חפצים לסיפוק הנאות – הנאת האכילה, הפקת רווחים שבאמצעותם אנו מפיקים הנאות נוספות. הדברים הללו ברורים לכל אחד המתבונן בעולם מהצד. 
כל מה שקיים מחונן בתודעה – כבר מהחלקיק הזעיר ביותר. כל מה שקיים חש ומרגיש. מהן השלכות פעולותינו המתעלמות מכך? כיצד אנו חשים כאשר אוכפים עלינו משהו שאיננו מעוניינים בו? או גרוע מכך, כאשר אונסים אותנו בכוח, מכריחים אותנו לבצע עבודה, לעשות מעשה הגורם לנו ולאחרים סבל. ברור שנתמלא בזעם כלפי האדם או הגוף הנוקט בגישה כזאת, נשאף להשתחרר ממנו, וגם לשלם לו כגמולו. בני האדם מתעללים בבריאה וזה בזה כבר אלפי שנים, וכל העת אנו צופים במעין מעגל אכזרי שלא מסתיים לעולם, של רוצח ונרצח, אסונות רודפים תקופות של שלווה לכאורה, כל מה שאנו בונים מתפורר, כל החברות והמפעלים שהקמנו התפרקו ונעלמו. 
כל דבר או מעשה המבוסס על כפייה, חמדנות ואגואיזם - דינו להיכשל. העולם שלנו מראה לנו זאת בכל מקום, אולם אנו מסרבים להתבונן במראה, ממשיכים במשחק ההתכחשות הילדותי, מסרבים לקחת אחריות ולמלא את יעודנו עלי אדמות. המין האנושי בחר בנתיב החורבן העצמי, והוא מתעקש ללכת בנתיב המטורף הזה, עד הסוף המר.
אחזור על הפסוק אשר צוטט בחלק קודם של המאמר: "ויאמר להם אלוקים, פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה. ורדו בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על הארץ. ויאמר אלוקים: הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ  ואת כל העץ אשר בו פרי עץ  זורע זרע לכם יהיה לאוכלה. ולכל חיית הארץ ולכל עוף השמיים ולכל רומש על הארץ, אשר בו נפש חיה, את כל ירק עשב. ויהי כן" (בראשית, א' , 28-30).
נתבונן שוב בפסוק הזה: מצד אחד ניתן לנו 'לרדת' על הבריאה, ומצד שני אנו מוגבלים לדיאטה טבעונית: "מלאו את הארץ וכבשוה" – אפשר להתבונן בפסוק הזה מצד אחר. מלאו את הארץ, במה? בכמויות של בני אדם, או בידע, בחכמה? בדרך הנכונה אל מטרת הבריאה. כבשוה מלשון כיבוש, אבל גם מלשון כביש – דרך סלולה. נוכחות בני האדם עלי אדמות מוליכים אותה לחורבן וודאי.. לו היו אלו "בני אדם בצלם אלוהים" – הפלנטה הייתה משגשגת. "צלם אלוהים" איננו דמות חיצונית, אלא המערכת הפנימית של האדם, האמורה לשקף את האידיאה של מהות האלוהות עלי אדמות.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: