יום ראשון, 16 ביוני 2019, י"ג סיון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

הבחירות: הקרב האמתי על עתיד ישראל

מה מהותן האמתית של הבחירות הקרובות? על מה ייסוב בחודשים הקרובים המאבק הפוליטי?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מרדכי ליפמן

otmoti@netvision.net.il

בימים הקרובים 'נזכה', שוב למטח הרגיל של חרפות וגידופים. כל צד במערכה, יטיח בצד השני את מלוא מררתו. הנושא המרכזי, איך לא, אמור שוב להיות תיקי נתניהו. הכי נוח, הכי זמין, הכי קל לכל הכתבלבים, לכל המצויים סביב צלחת הפרקליטות... לא צריך אחריות ממלכתית, לא צריך איתרוג על פי נוסחת אברמוביץ' הישר באדם. הושט היד וגע בם.
בהעדר מאבק אידיאולוגי אמתי, יהפכו ההאשמות הללו לאידיאולוגיה. הוויכוח האמיתי, כאותו קרחון אלים שרובו מתחת לפני המים, יהיה לא הקשקושים על הסיגרים ולא יחסי ציבור 'קנויים' כשוחד. לא מיני זוטות מאותו סוג. הוויכוח האמתי נסתר כרגע ברובו אך דינו לצוף ולעלות מעל לפני השטח של הפוליטיקה המבעבעת שלנו: הוויכוח האמתי יהיה על הסכמי אוסלו. 
הסכמי אוסלו, שהוצגו בשעתם כהישג משיחי כמעט, הושגו בזדון, בחטא ובמרמה. ברוב של קול אחד (!) ובתמיכת המפלגות הערביות. תחושת קבס אופפת את העם הזה או את רובו לפחות, מתהליך הרמייה השיטתית, שהוביל להשגתם בכנסת. על חודה של מכונית מיצובישי אחת. אבל את הסכמי אוסלו לא מוטט הימין (שכבר אז פיגר בכושר ההתארגנות שלו, שנות דור אחרי השמאל), גם לא מוטטה האשליה, שהתבוססה בדם הרוגי האינתיפאדות הראשונה והשנייה, גם לא זעקות קולם של הפצועים באוטובוסים. גם לא הביקורת שהוטחה בהם מימין, כל אלה לא מוטטו את אוסלו. את ההסכמים הללו מוטטה עזה. עזה האחת והיחידה דרסה את אוסלו, ברעם הרקטות, באימת התושבים בדרום, הנמלטים למרחבים המוגנים, באש השורפת בשדות הדרום, ובהבנה הבלתי ניתנת לערעור: אין מציאות של שטחים תמורת שלום. המציאות הזו מתה...
היכולת לנפץ את הבלון הפלסטיני
אבל למציאות החיים הפוליטית העכשווית, אין להוויה הציבורית הישראלית שום תשובה. התיקו הקיים היום בכנסת, כאשר העובדה כי יש באותה קבוצת רוב ימני, נבחרים דוגמת כחלון וליברמן, שאינם מוכנים לתת יד לרפורמות הנחוצות בתחומים שונים, כולל זה המשפטי, כאשר בדיעבד נבחרים בשמאל גם אינם מאפשרים חריגה בוטה וחד משמעית מהסכמי האסון הללו (המהווים גם נר לרגליו של בית המשפט העליון). ומאידך הם אצים רצים לבג"צ על מנת לטרפד מדיניות ממשלתית נחוצה, ברור מראש כי גם אם הכנסת תצביע, לדוגמה, על סיפוח שטח C (שמיושב בדלילות ובתככים של האיחוד האירופי), מיד יתנדבו ארגוני זכויות האפריקנים לפנות לבג"צ. חיש קל בעזרת המוסד העליון, המתמסר, יאויינו החלטות אלו. כך יתווספו עוד ניצחונות ברוטליים אנטי דמוקרטיים נוספים, לרשימת הניצחונות של השמאל. 
בתחום המדיני, לישראל היה ועדיין ישנו חלון הזדמנויות. חלון זה צץ לה במפתיע. שני אישים המצויים, בו זמנית על המפה הפוליטית, יצרו אותו: נתניהו וטראמפ. אלא שמערכת פוליטית קצרת ראייה, אפופת תככים ושנאה לימין, צועדת ביודעין ובעיניים פקוחות על מנת להגיף אותו מחדש.
נתניהו הינו מדינאי ברוך כישרונות. הוא גם מרחיק ראות. מזה שנים עמל ראש הממשלה על בניית קונסטרוקציה אירופית מדינית חדשה שתתמוך בישראל. לשם כך פעל ללא הרף על ידי התקרבות למדינות במרכז היבשת. מפת אירופה משתנה. מפלגות ימניות עולות לשלטון. נתניהו גם פעל לקרב את מדינות אירופה שבחופי הים התיכון, קפריסין, יוון, איטליה. הוא השיג שינוי עמוק ביחסים, שינוי שיש לו ממדים היסטוריים עם רוסיה. השגת הבנה מעמיקה והולכת לצרכים הישראליים בסוריה בת בריתה, איננה דבר של מה בכך. איש לא זכה בהישגים דומים בעבר. ראוי לשים לב לעובדה, כי כאשר ארצות הברית הודיעה כי היא רואה בגולן חלק ממדינת ישראל, לא נשמע מרוסיה ולו צפצוף קל שבקלים!  
על כך אמורה להיות נסובה מערכת הבחירות הקרובה. היא תעסוק בעתיד ישראל. ביכולת לנפץ את הבלון הפלסטיני המלאכותי שיצרו בין היתר הסכמי אוסלו (המנוקב ככברה בשנאת ישראל - ראו את ספרי הלימוד שלהם...). היא תעסוק, בעזרת ארצות הברית, גם בניפוץ האשליה, שכבר ניבעו בה פרצות, הודות לנתניהו, על האחדות הערבית. היא תעמיד בפני הציבור הישראלי את השאלה הגורלית: האם להמשיך בהשלמה הכנועה, בהשפלת ראש, לנוכח קיומם ושליטתם בהוויה שלנו של אותם הסכמים או בבניית הסכמים אחרים. סדר אחר, נכון יותר, למזרח תיכון ולישראל (לא על פי נוסחת שמעון פרס, שהתנפצה לרסיסים שלוש פעמים: בדם ובאש האינתיפאדות, בדם ובאש העזתית ומול איראן המתחמשת).  
על כל אלה ולנוכח הוועידה המתוכננת להתכנס בבחריין אמורות להיות נסובות הבחירות הקרובות.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: