יום רביעי, 21 באוגוסט 2019, כ' אב ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

אומרים ישנה ארץ

עומד המשורר משתאה ושואל: "אומרים ישנה ארץ, ארץ שכורת שמש. איה אותה ארץ? איה אותה שמש?" | איני יודע אם הוא מצאה | אני מצאתיה בלא הדרה, בלא חינה, בלא תפארתה | לא ארץ שכורת שמש מצאתי, אלא אנשים שיכורי שמש והלומי חמסיני קיץ

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

יעקב יעקב

שעת בוקר וכבר השמש של ארץ ישראל שהקדימה לצאת מנרתיקה קופחת על הראש והפנים, ומנביעה אגלי זיעה ההולכים על הפנים כפלגי נחל קטנים. השמש הקופחת והזיעה הניגרת חוברים יחדיו לרופף את עצביהם של האנשים והם באים בתיגרה אלה עם אלה, על דברים פעוטי ערך וענין, על דברים של מה בכך.
עמד אחד מאלה בפנים מיוזעות, שכתמי זיעה פשטו בשרוולי חולצתו שבאזור בית שחיו ואמר למי: כך לא חונים. אילו שמרת על קווי החניה, יכולתי לחנות אף אני. הביט בו זה בעיניים זועפות והשיבו: שמע, יש לי מספיק צרות משלי, ואני לא צריך עוד צרה בדמותך. אני מציע לך להסתלק, אם אינך רוצה... אמר, קטע ולא יסף. ראה זה שאינו יכול לדון עם מי שתקיף ממנו, נפנה לאחור והלך לו.
"אומרים ישנה ארץ, ארץ שכורת שמש".
הגיעה לחוף ברגליים טופפות. ירדה מעדנות אל החוף. הניחה את תיקה על החול הזהוב. פרשה את השמיכה הצבעונית שעמה, ונשכבה עליה בפנים מופקרות לרוח. כנראה שזכרה את הסיסמה שהייתה תלויה בכתתה בבית הספר היסודי "שמש ומרפא בכנפיה". בשל השמש היוקדת עצמה את עיניה, עד נים ולא נים. לפתע נתמלטה זעקה מפיה. כדור נחת על ראשה כאבן. לא הבינה מנין בא לה הדבר. התרוממה להבין וראתה בריון צעיר ששריריו מעידים עליו - מהדס לעברה מעדנות. קרב ולא אמר דבר. שאלה: זה הכדור שלך? אמר לה הן, וביקש לילך. אמרה לו: תגיד האם זאת לא חוצפה לשחק כך בין אנשים, כשיש שם מקום מיוחד לשחק במטקות? התבונן בה בבוז ואמר: גברת, אני אשחק איפה שאני רוצה, ואם זה לא מתאים לך, לכי ות... אמר דברו והלך. כבשה ראשה בעלבון ודממה.
"אומרים ישנה ארץ, ארץ שכורת שמש".
עמדו ברמזור אדום. החליף הרמזור את צבעו להגיד: סעו. נשתהה האיש קמעה אם מפאת שנתהרהר במצוקותיו ואם מסיבה אחרת. צפר לו העומד מאחוריו להאיץ בו פעם ועוד פעם. רגז האיש וחמתו בערה בו להשחית, הרי התכוון לנסוע, ומדוע מציק לו האיש וצופר?! פתח האיש את חלון רכבו, מתח ידו לחוץ, והראה לצופר אצבע משולשת, כשאצבעו מתנדנדת כמו נושבת בה הרוח להעמיק במבושיו של הצופר. משראה זה את אצבעו של זה משתלחת לעברו, פתח את חלונו, הוציא ראשו לחוץ וקרא: אתה בן... תוך שהוא מזכיר לו את מקצועה של רחב מיריחו. בעודם בריבם החלה מסביבם סימפוניה של צפירות שהחרישו את אוזני כבדות השמיעה, והרחיקוני מהם והלאה.
"אומרים ישנה ארץ, ארץ שכורת שמש".
עומדים בתחנת האוטובוסים שמול בניני האומה. שמש קופחת והאוטובוס לא בא. עברו דקה ודקתיים והוא לא בא. רטן שכני שעמד עמי ואמר: זה לא בסדר. אמרתי: צריך סבלנות. אמר לי: יעקב, נגמרה לנו הסבלנות. שתקתי שלא ידעתי מה אשיבו שאף דעתי נמוגה בשל החום הכבד. עד שאנו משיחין הגיע האוטובוס ועלינו. אחרון עלה שכננו האחר, מיוגע, מיוזע וכעוס להשחית. הניח שלושה סלים שהיו בידיו לרגלי הנהג ואמר: אתה באת באיחור של רבע שעה. השיבו הנהג: לא באשמתי. אמר לו שכננו: רק באשמתך. ענה הנהג: אז תתלונן. אמר לו שכננו: אני אתלונן עליך ועל אמא שלך שילדה אותך. משראיתי כי נתאגרפו ידיהם של השניים באתי בינותם. אמרתי לשכני: בוא שב לידי, אני מבטיח לסייע בעדך בכתיבת התלונה. נתרצה לי כי שכנים אנו יותר מיובל שנים.
"אומרים ישנה ארץ, ארץ שכורת שמש".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: