יום רביעי, 05 באוגוסט 2020, ט"ו אב ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

על ערבים וישראלים (חלק ה')

לערפאת הייתה היכולת, הסמכות והכריזמה לעשות שלום עם ישראל | הוא יכול היה להתעלות מעל עצמו ולפתוח דף חדש ביחסים בין העמים - לטובת בני עמו בראש ובראשונה | אבל...

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עציון בקר

לפנייה בכל נושא: עציון בקר, 052-2869120, etzion48@012.net.il

העסקתי פועלים ערביים מכל איזור הר חברון – מבית פאג'ר ועד חוסאם. והייתי, כרגיל, מגיע בסוף היום אליהם וכמיטב המסורת המזרחית, לועס מהתקרובת המעולה שהמטבח הערבי מיטיב להכין. אחד מהם נהג להזמין אותי כל שנה לברך על יבול השמן החדש מפרי מטעיהם, יחד עם פיתה טרייה מהטאבון עם זעתר טרי מההרים. וגם ממזרח ירושלים וממקומות אחרים מרחבי מה שקרוי כיום הרשות הפלסטינית היו לי עובדים. אחד מהם, היה בעברו קבלן בנייה בסעודיה, שם גר מול כיכר ההוצאות להורג במכה, הבידור הקבוע בימי שישי. 
במזרח ירושלים, בעיר העתיקה, נכנסים דרך שער שכם, ובהמשך, ממש מעל המגדנייה של ג'עפר, שם מוכרים את הכנאפה המשובחת (הכנאפה האמיתית נמצאת בשכם, משהו באוויר ההרים שם הופך את גבינת העזים למעדן ייחודי), הייתה הנגרייה של סנדוקה, במבנה עתיק בן כמה מאות שנים. הוא היה מכין לי מוטות עץ חרוטים למעקות שהייתי מרכיב בווילות בירושלים. הייתה רק דוגמא אחת, אותה היה מעתיק מהזיכרון, וזה היה הולך די טוב. לעתים קרובות הייתי מגיע לביתם בבית חנינא, שיום אחד הודיע לי החאג' (אב המשפחה שתואר הכבוד חאג' מגיע למי שעלה לרגל למכה), שבנו הוא לא בנו אלא בני. זאת משפחה מאוד מיוחסת בירושלים המזרחית, והוענק להם הכבוד לירות בתותח לסיום צום הרמדאן. 
על פי 'ויקיפדיה', ביום חתימת הסכמי אוסלו (13 בספטמבר 1993), בנאום מוקלט מראש ששודר בטלוויזיה הירדנית הודיע ערפאת לעם הפלסטיני כי 'הצהרת העקרונות' אינה אלא חלק מיישום 'אסטרטגית השלבים' של אש"ף. בנאומים פומביים השווה ערפאת את הסכמי אוסלו להסכם חודייבה מספר פעמים - ביוהנסבורג ב-1994 ובקהיר ב-1995 (הסכם חודייבה הוא ההסכם שחתם הנביא מוחמד עם שליטי מכה, ואשר הפר אותו כאשר כוחו הצבאי הספיק כדי לכבוש את מכה. זה התקדים בו משתמשים המוסלמים כתירוץ לאי עמידה בהסכמים עם הכופרים, ע.ב.). כמו כן, בנאום סטוקהולם ב-1996, אמר לשגרירי מדינות ערב: "אנחנו מתכננים לסלק את מדינת ישראל ולייסד מדינה פלסטינית טהורה. אנחנו נמאיס את החיים על היהודים בלוחמה פסיכולוגית ובהתפוצצות אוכלוסין. יהודים לא ירצו לחיות בקרבנו, הערבים". 
בשלב מסוים, הגיעו ערפאת וכנופייתו כדי לתפוס את השלטון במרחבי הגדה, בהתאם לאיזה 'הסכם שלום' מפוקפק. לא הבנתי עד היום כיצד שלטונות ישראל הכניסו את כנופיית החלאות האלו לתחומי מדינת ישראל. מה המנהיגים שלנו יודעים שאני הקטן לא יודע? ובאותו זמן, אמרו לי כמה פלסטינים "מה הבאתם את האנשים האלה עלינו?". מהיום שהם נכנסו לשטחים, החלו ערפאת וכנופייתו לבזוז את התושבים ללא רחם. כספים שנתרמו חולקו ביניהם, משהו זרקו לתושבים למראית עינם של התורמים התמימים, וכנראה, שלשלטונות שלנו, היה איזה חלק בזה. 
באחת הפעמים שחזרתי לעבוד באפרת, ראיתי את הפועלים שעבדו איתי ממוחיים אל ערוב. 
"כיף אל איסתיקלאל? כיף אל סולטא?" (איך העצמאות? איך השלטון?). התשובה הייתה זר ארוך של 'ברכות' שעדיף שלא לצטט כאן.
הקטע המדהים בכל הסיפור ההזוי הזה, שלערפאת הייתה היכולת, הסמכות והכריזמה לעשות שלום עם ישראל. דווקא בגלל שהיה חולירע ונבלה, גנב ושקרן, יכול היה להתעלות מעל עצמו ולפתוח דף חדש ביחסים בין העמים - לטובת בני עמו הרצוצים בראש ובראשונה. 
אף אחד לא היה מעיז לחלוק עליו, גם האחים המוסלמים. אבל כמו המשל עם העקרב והצפרדע, לא יכול היה להתאפק ועקץ את הצפרדע תוך כדי שהיא מעבירה אותו את הנהר.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: