יום חמישי, 12 בדצמבר 2019, י"ד כסלו ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

על ערבים וישראלים (חלק ו')

אין תוחלת לשום תהליך שלום כל עוד תהיה מדינה ערבית אחת המתנגדת לקיומה של מדינת ישראל

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עציון בקר

לפנייה בכל נושא: עציון בקר, 052-2869120, etzion48@012.net.il

הערבים התחילו את הסכסוך הזה, כשהם שוללים כל אפשרות של מכירת אדמות ללא-מוסלמים, שוללים כל מדינה על אדמה ערבית, שזו למעשה כפירה בקוראן. הקמת מדינת ישראל למעשה קוראת תיגר על הקוראן ועל האסלאם. הצלחת מדינת ישראל משמעותה הודאה בכישלון האסלאם. הכרה במדינה ישראל, מחייבת למעשה את הערבים לסגת מכל המזרח התיכון ולחזור לחיג'אז. את מצרים להחזיר לקופטים, את איראן לזורואסטריזם, את צפון אפריקה לברברים, את שטחי 'פלסטין וירדן' ליהודים, ויש עוד מאות עמים שדורשים את זכויותיהם, שנרמסו בעריצות שלטון האסלאם המדכא את כל מי שאיננו מחבק את הדת החדשה, שלדעתי, אין שום קשר בינה לבין הנביא מוחמד. 
כאשר המופתי הירושלמי, לכאורה "איש המייצג את אלוהים", פונה להיטלר ודורש ממנו להשמיד גם את יהודי ארץ ישראל, כשהוא מקים דיוויזיה מוסלמית שנלחמה עם צבאות היטלר, הוא למעשה שלל מערביי ארץ ישראל את זכותם על הארץ, את זכותם כבני אברהם ואת זכותם כבני אדם הגונים. המופתי הזה מוכר כ'אבי פלסטין'. אם זאת היא ההצהרה הפלסטינית, הרי שבכך הם כורתים את הענף עליו הם יושבים, ולמעשה מצהירים שאין להם שום זכות חוקית או מוסרית למדינה עצמאית, שתכליתה השמדת מדינת ישראל.
המעשה היחידי הנכון שעשו אומות העולם במהלך פשעי המאה העשרים המחרידה, בה נרצחו מאות מיליוני בני אדם מטירופם של מנהיגים, היה הקמתה של מדינת ישראל בהסכמת האומות. הפשע החמור ביותר אחרי פשעי האומות, הוא פשעם של הערביים בהכריזם מלחמה על אוד מוצל מאש, אותו קומץ של אנשים ששימרו את השפה העברית ואת ספר התנ"ך המופלא, שלא נכתב כמוהו מאז ועד היום.
אין תוחלת לשום תהליך שלום כל עוד תהיה מדינה ערבית אחת המתנגדת לקיומה של מדינת ישראל, וכל עוד תימשך התפיסה הזאת שלא יכולה להיות שום מדינה או ישות חוץ-אסלאמית. 
אבל האבן הזאת נופלת לפתחנו – משמעות השם 'ישראל' הוא מדינת האנשים הישרים. דבר שאינני יכול להעיד עליו, אפילו אין רוב לכך בין התושבים. מניסיוני, זה לא מעניין את רוב האנשים שחיים כאן, וזה לא יותר מאשר מס שפתיים. ה'יושרה' של רוב הציבור זה לא להיתפס בעבירה על החוק, חוקים שנכתבו ברובם על ידי אנשים שיושרתם מוטלת בספק.
קראו את ספרו של יעקב סבג (היום צבר) שכתב את ספרו 'זיכרונות אבו יוסוף'. המתעדים את זיכרונותיו. ציטוטים אודות הספר מהאינטרנט:
"עשרים שנה היה יעקב סבג בלב המאפליה הפלסטינית. כיועץ לענייני ערבים במנהל האזרחי שבלב עזה הוא היה שם בשנות האינתיפאדה הראשונה, בימים שקדמו לאוסלו ובעלייתו העקובה מדם של ערפאת. בראמללה, הוא היה עד לתהפוכות של שנות הטרור, 'חומת מגן' ומותו של הראיס. הוא דובב, נשא ונתן ונכנס לראשם של רוכלים פלסטינים, אנשי חמאס נוטפי שנאה, משתפי פעולה ובכירים מושחתים מהפת"ח. הוא רכש את אמונם וכבודם. הם כינו אותו אבו-יוסוף.
מעמדתו הייחודית של מי שהיה עד לדיונים בתוך הממשל הישראלי, ולנעשה בקרב הפלסטינים, ראה סבג איך התפורר השלטון הישראלי בעזה, איך הומלכה על הפלסטינאים כנופיה צמאת דם שהקימה ממלכה של שחיתות, גניבה, מונופולים ורצח בשיתוף פעולה של ישראל.
עשרים שנה הקשיב יעקב סבג לקולות העולים מן הצד הפלסטיני. הנוכלים הערמומיים, קנאי הדת הלוהטים, אנשי המנגנונים שהשכירו שירותיהם לכל דורש, ובעיקר המוני הפלסטינים החפים מפשע שנקלעו למערבולת שקשה להיחלץ ממנה. ישראל הפקירה אותם שוב ושוב בידי שליטים חמדנים ומרושעים מבני עמם". 
עכשיו הוא מדבר. בקול צלול, בהיר ולא מתיימר מתאר סבג את שראו עיניו ושמעו אזניו, ומציע לנו נתיב חדש ומקורי לפתרון הסכסוך.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: