יום חמישי, 12 בדצמבר 2019, י"ד כסלו ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

חדר 723 באיה נאפה

התשובה לאירוע הזה אינו רק במגרש המשפטי אלא במגרש הערכי והחינוכי

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מנשה נחום

מנשה נחום מומחה לניהול משא ומתן, מגיש תכנית רדיו, הרצאות, סדנאות, יעוץ אישי, 0504062278,אימל menashenahum100@gmail.com

כותרות העיתונים זעקו, אונס ברוטלי, 12 נערים באיה נאפה... מיד נכנסו כל השחקנים האפשריים לזירה, פרשנים, נבחרי ציבור, פמיניסטיות, משפחות, חברים,  כל מי שרצה כמה דקות של חשיפה דיבר את עצמו לעיתים ללא קשר לעובדות. 
כתבים טסו לבית המשפט, למלון. היה נראה לרגע שכל מערכת החדשות נמצאת בקפריסין, בהחלט ניתן להבין האירוע מצדיק סיקור עיתונאי, אך האם בעוצמה שכולנו ראינו ושמענו? זו בהחלט שאלה. 
ככל שהזמן חלף, דלפו פרטים מהחקירה שסיפקו לקוראים חומרים צהובים על גבול הדוחה והמיותר לדעת. החל דיון חברתי סוער בכל כלי התקשורת, הנושא הפך לשיחת היום, כולם רצו להפגין ידע מה בדיוק היה בחדר 723 במלון באיה נאפה.
דיוני הארכת מעצר בבית המשפט בקפריסין החלו. למקום הובלו נערים מכוסי פנים, צועקים "תעזרו לנו", חלקם עם כיפות על הראש, מין אמונה שכזו. לא בטוח שהשופט מכיר את סמלי הדת היהודית, אבל בכל זאת שיהיה, להזיק זה לא יזיק.
כתבי משטרה בשטח, כתבי משטרה באולפן ויש לנו סדרת מתח לכמה ימים.
הורי הילדים נזעקו בצדק להגן על הנערים בכל כוחם ניסו לשדר אופטימיות. הורים, כמו הורים, תפקידם תמיד להגן על הילדים שלהם כלפי חוץ, את הבדיקה מול הילדים עושים בשקט בבית.
הימים חולפים, ראיות חדשות מתגלות כפי שבדרך כלל נעשה בחקירות משטרה, חלק מהנערים משתחררים, לחלק מהנערים המעצר נמשך בעוד מספר ימים, כולנו מרותקים למסך. התקשורת יוצרת דרמה בכל מהדורה אפשרית, הרייטינג חשוב מהכול. 
תפנית חריגה כמעט בלתי אפשרית מתרחשת בעלילה, כאשר התיירת הבריטית במהלך עדות פורצת בבכי ומספרת כי היא בדתה את האונס. הכעס שלה על ההשפלה שמספר נערים קיימו איתה יחסי מין, בחרו לצלם את מה שנעשה בחדר 723, גרם לה לנקום בהם בתלונת שווא על אונס. 
ברגע הזה ממש ברגע הזה כל השדים החלו לצאת החוצה, חלק מהתגובות אפילו דיברו על תלונה אנטישמית של הבחורה, חלק הפכו את הסיטואציה לקונפליקט בין בריטניה לישראל, ברשתות החברתיות קראתי על מישהו שחיבר את הסיפור אפילו לתקופת המנדט הבריטי בישראל. 
בשלב הזה, במקום לשאול את השאלות המוסריות הנכונות על התנהגות הנערים, המוסר, הערכים, איך הגענו לרגע הזה, החל סיקור עיתונאי מופרז בכל קנה מידה, כתבים בבית משפט בשדות התעופה בקפריסין בישראל, אדם שהיה רואה זאת לראשונה היה משוכנע שמדובר בסיקור על הצלחה ישראלית עולמית. 
עורכי החדשות צריכים לשאול את עצמם, מה בדיוק חיפשו בטרמינל בן גוריון בהגעת הנערים? לעיתים הייתה תחושה של גיבורים שחזרו  הביתה, אני מעריך שרוב הציבור הביע דאגה ושמחה כלפי הנערים, איש לא רצה לראות שהם נשארים לשנים רבות במאסר .
כאן צריך לעצור את קרנבל השמחה. כאן צריך לעצור את הסיקור האוהד כלפי הנערים. כאן צריך לעצור את דברי השנאה כלפי התיירת הבריטית. ברגע זה צריך להתנהל דיון אמיץ וערכי על מה שאירע בחדר 723 באיה נאפה. 
בשיחה שהתנהלה השבוע בנושא אמרה אחת מהנשים, כי הסיפור הזה צריך להילמד במערכת החינוך באופן שיעביר תובנות נכונות לילדים שלנו. מה שהתרחש בחדר 723 באיה נאפה, בתפיסת העולם שלי, לא החל בקפריסין, מדובר בתהליך ערכי של הידרדרות חברתית בחברה הישראלית, איבוד הסמכות ההורית, הרצון להעניק לילדים שלנו ללא גבולות, חוסר הבנה בחינוך כיצד להתנהג לאישה. מה שאותי הרגיז הוא שלא היה נער אחד אפילו שצעק "חברים, תעצרו, מה קורה לנו?". אפילו לא נער אחד, לרגע אחד. העדר ניצח שוב. 
אמיץ מי שידע להפוך את האירוע ללמידה אפקטיבית בשיעורי חברה במערכת החינוך, התשובה לאירוע הזה אינו רק במגרש המשפטי אלא במגרש הערכי והחינוכי.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: