יום חמישי, 22 באוגוסט 2019, כ"א אב ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

על ערבים וישראלים (חלק ז')

תקדים כזה, שאויב שהוכרע במערכה, הורשה לחזור לארץ ממנה גורש, לקבל נשק ומערכת שלטונית, כדי להשליט סדר ושקט, אין לו אח ורע בתולדות העמים

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עציון בקר

לפנייה בכל נושא: עציון בקר, 052-2869120, etzion48@012.net.il

לקראת סוף המאה העשרים, שכרתי פינת עבודה בנגריה גדולה בעטרות שבצפון ירושלים וגובלת ברמאללה. הפועלים היו מגיעים מהאזורים הסמוכים שברשות הפלסטינית. אחד מהם, נהג לחרף ולגדף אותנו בלי שום בושה. קיבל שכר נאה, עם כל ההטבות והתנאים שמקבל פועל ישראלי, כולל פנסיה, ביטוח לאומי, קופת חולים וכן הלאה. הרגיש נוח עם הדמוקרטיה הישראלית, שבה אתה יכול להגיד מה שבא לך ולא תישא באחריות. התעלמנו ממנו. יום אחד הוא פנה אליי ושאל: "יש מצב שתחזרו לרמאללה ותזרקו משם את הממשלה הערבית?". אם היה מעז לדבר כך ברמאללה, כפי שדיבר עלינו, זאת אומרת, מחרף ומגדף את הממשלה הפלסטינית, הרי שהוא היה נעלם מאחורי השמש, כפי שאומר המשל הערבי "בניחפי ווארא אל שמס". זה כנראה מעין משל מצרי, ששם נהוג להגלות את עושי הצרות למדבר המערבי, מעבר לשקיעת השמש.
שכרתי אז עובד מהכפר בית איקסא שבצפון ירושלים, תיכף אחרי מחסום רמות לכיוון גבעת זאב. כל בוקר הייתי יורד לעמק, שותה תה עם עוגיות מעשה ידי אמו, מפטפטים קצת והולכים לעבוד עד הערב. בערב חוזר אותו טקס, פחות או יותר, וכן הלאה. הסתובבתי שם די חופשי, לא חשתי עויינות מיוחדת, וגם לא אהדה מיותרת. למעשה, ישראל הפקיעה חלק גדול מאדמותיהם ואפשר היה לצפות שאהבה גדולה לא תהיה שם. בכל אופן, היחסים שלנו היו תן וקח, אני צריך עובדים, הם צריכים עבודה. באותה תקופה, שנת 1999 החל 'תהליך השלום' להתקדם, ומאחר ואני סובב בערים ובכפרים, אני מגלה די מהר, שהכל עולה שם שליש ורבע מאצלנו. חשבתי בשלב מסוים להעביר את הפעילות לשם, זאת אומרת, לשכור דירה באחת השכונות או איזה כפר, ולעבוד בישראל, ממילא הכול פתוח וכולם מסתובבים בין כולם. 
הייתי עורך לפעמים קניות במכולת הכפרית. חומוס קטן, שאצלנו היה עולה כחמישה שקלים, עלה שם שקל ורבע. מהתבוננות קרובה בכיתוב הערבי, שמתי לב שהלוגו דומה מאוד ללוגו של אחת מחברות המזון הגדולות בישראל. כנראה שהתוכנה הגרפית שלהם תרגמה את הפונטים הערביים שידמו לפונט של החברה, הגם ששם החברה לא הופיע. זאת אומרת, היה להם קו ייצור כשר למהדרין לבני ישראל הקדושים, וקו ייצור צנוע לסתם בני אדם, ברבע מחיר. אתם מסכימים איתי שייחוס עולה כסף. למעשה, כל המערכות בארץ עושקות אותנו באופן שיטתי, כל השנים, ואנחנו מהנהנים בראש בהסכמה – הוצאות הביטחון כבדות מאוד. 
כמה חודשים לפני שפרצה האינתיפאדה השנייה, התחלתי לחוש באווירת עויינות קשה ההולכת ופושה בכפר. מאחר והייתי בא והולך עם הפועל, בן הכפר, איש לא אמר לי דבר. הוא גם הזמין אותי ליום חתונתו, היהודי היחיד בכפר. כולם הסתכלו עלי במבטים לא כל כך סימפטיים, אבל מאחר והייתי מעין אורח כבוד, ישוב ליד אבי המשפחה, איש לא העז לומר דבר. 
אין ספק שערפאת וממשלו הכינו את האנשים לקראת הבאות. הוא הימר, בטעות, שאם יתחיל בטרור האהוב עליו, ישראל תתכופף ותיכנע לדרישותיו. תקדים כזה, שאויב שהוכרע במערכה, הורשה לחזור לארץ ממנה גורש, לקבל נשק ומערכת שלטונית, כדי להשליט סדר ושקט, אין לו אח ורע בתולדות העמים. הוא חשב לתכנן מבפנים את המשך המלחמה, מנקודה נוחה יותר. אין לי ספק, שערפאת אחראי ישירות למעבדות הנפץ שגרמו למותם ופציעתם של ישראלים רבים.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: