יום ראשון, 15 בספטמבר 2019, ט"ו אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

פרצות בחומה

נתניהו, הימין והמדיה החברתית: המאבק על חייו הפוליטיים | שברים ראשונים בסצנה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מרדכי ליפמן

otmoti@netvision.net.il

מהם המאפיינים הפוליטיים של הציבור הניצב היום מול ראש הממשלה, בנימין נתניהו? האם בכלל יש כאלה? מה הם המרכיבים שלו? האם יש כאן יסודות ראשונים לכוחות הרס הנושאים בחובם איומים על המערכת הפוליטית הלגיטימית של הדמוקרטיה הישראלית? ואולי הם עושים זאת כבר עכשיו בעצם קיומם? 
מול נתניהו ניצבות שתי קבוצות פעילים עיקריות. האחת מורכבת ממתנדבים, שאותם מלכדות השנאות למיניהן: עויני הימין, שונאי 'גוזלי השלטון' ממפא"י הנאצלת. חלקם בוגרי המאהל ז"ל, בשד' רוטשילד ב–2011. לקבוצה השנייה, מהות של חמ"ל, של שירות חובה. היא גויסה בשקידה, אחד לאחד, על ידי קרנות שוחרות טרף למיניהן. יש בה עיתונאים, אנשי רוח (קרי שחקני תיאטרון, סופרים, גם ידועים בעמם, עיתונאים ואמנים). חברי הקבוצה הזו מודעים היטב לחלווה המתוקה המרוחה על פרוסת לחמם. הם, או חלקם, נושאי תפקידים בעמותות ובארגונים שמקור מימונן ידוע זה מכבר, ו/או בנדיבות ליבן השופעת של מדינות אירופה. הם מודעים לכך שאלה המזמינים מהם עבודות 'שייכים' לאותו חמ"ל, לאותה קבוצה הקרויה שונאי נתניהו. 
שתי קבוצות אלו עובדות יחד. מבינות האחת את השנייה בקריצת עין. אין הן נושאות על דגלן את בטחון ישראל ולא את טובת הפריפריה, גם לא את בריאות הציבור באמת. ובקצרה, לא האידיאולוגיה מניעה אותן. האידיאולוגיה פסה מן הארץ. היא הוחלפה על ידי מחירי הקוטג' ועל ידי שנאת נתניהו אשר מילאה את מקומה.  
אפשר לבחון את התהליך גם מזווית מעט אחרת. כיצד נתחברו הקבוצות. הדבק, המדיה, היא שמחברת. אם אתה רוצה להיות שייך, עליך להפגין את שנאתך לנתניהו בכלים העומדים לרשותך. האם המדיה הכריזה מלחמה בנתניהו? כן. אני יודע שמצויים קוראים שירימו גבה. נקדיש מעט התבוננות מפוקחת בתהליך: הגיוס הבלתי נגמר של אנשים מעולם האמנות לארגון ולהקמה של 'חברה אזרחית', המשלבת ומשתפת את המערכת המשפטית שאימצה, מעשה טלית שכולה תכלת והיתממות, שכולה טהרנות משפטית מזויפת. כל אלה ציידו את המדיה ואת המערכת המשפטית שלא כדין באגרוף הממחיש ואומר לנו יומיום: יש כוח המאפשר לצפצף עליכם בריש גלי. על הממשלה, על מוסדותיה, על החלטותיה. גם על חוקי המדינה. ההתחסדות ממחישה את ההתגייסות הטוטאלית של מערכת "עשיית הצדק", נגד המשילות, נגד הממשלה. תהליך זה מעלה את השאלה אם המדיה בלהיטותה ליצור עוגן כביכול לכול תנועת הביקורת הזו, לא עשתה צעד אחד יותר מדי? אם אכן כך הדבר, תצמח מכאן רעה גדולה מאד לדמוקרטיה שלנו.
החוק שוב איננו מרכיב מרכזי בשיקולי המדיה, כפי שאיננו מרכיב מרכזי בעיני החוק והשופטים. ההדלפות הקבועות מכתבי האישום נגד נתניהו הופכות אותם לבולענים המאיימים לבלוע את מגישיהם עצמם. מידי יום מתגלה רפיסותם המשפטית. יותר ידיעות על מסמכים שלא נמסרים לפרקליטיו של נתניהו. יותר הדלפות מהקלטות של חקירותיו.

בקיעים ראשונים 

והנה, דומה שחל שינוי יש שברים ראשוניים בסצנה הפוליטית שהחלה לסגור ולהתעבות סביבו. הפירצה החשובה מכולן היא העיתונות האינטרנטית והמדיה החברתית. לכאן יכול כל דכפין להגיע. לנמק את דעותיו, לזכות בקוראים, ובעיקר לקרוא: "אני כותב משמע אני קיים!".
אחד הביטויים לצוהר שנפער הוא המינוי של מבקר המדינה החדש, מתניהו אנגלמן. אנגלמן לא היסס לשבור את הכלים. הוא שינה את הרכב הוועדה האמורה להחליט על בקשת נתניהו לסיוע במימון משפטו. אנגלמן חוטף וגם יחטוף מהתקשורת, אך עובדה זו אינה מרתיעה אותו. אנגלמן החליט עוד כי לראשונה תהיה בוועדת ההיתרים נציגות לפריפריה, למגזר החרדי וליוצאי אתיופיה. לשיטתו, "הרחבת הוועדה תאפשר שילוב של מומחים מתחומים שונים, לצד הרחבת מגוון הדעות ושילובן בוועדה של קבוצות שונות בחברה הישראלית". 
החלטת המבקר באה אחרי שבשבוע שעבר (חמישי) התפטרו שלושת חברי הוועדה בהרכבה הקודם, במחאה על התערבות המבקר בעבודתם. כמה ימים קודם לכן העביר המבקר ביקורת חריפה על החלטת ועדת ההיתרים לדרוש מראש הממשלה נתניהו להחזיר 300 אלף דולר שקיבל בעבר מבן-דודו נתן מיליקובסקי.
הנה כי כן המציאות שלנו היא לא של שחור ולבן. הבחירות הקרבות הן שיכריעו.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: