יום רביעי, 18 בספטמבר 2019, י"ח אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

תורה שמחה

היתה בו במעמד הדרת קודש | פניהם של הבאים קרנו בחן, בחסד ובאהבת אדם | ליאת וגלעד דוגה בעלי השמחה, קבלו בביתם הנאה והמרווח את אורחיהם, במאור פנים ובסעודת מלכים

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

יעקב יעקב

היו שם מאות אנשים: דתיים וחילוניים. נשים חסודות עטויות שביסים לראשיהן ונערות בג'ינסים. היו שם איש ואישה וטף וקשישים. הם באו למעמד כתיבת אותיותיו האחרונות של ספר תורה - תרומתו של גלעד דוגה, קודם שיכניסוהו להיכל.
הספר נתרם לזכר הוריו: אסתר ושלמה זכרם לברכה שהכל הכירום, והכל אהבום באהבת נפש. לזכרו של אברהם כהן - אביה של ליאת, ולכבודם של סגן דרור בראשי, ורב-סרן בניה שראל שנפלו בגבורה במערכות ישראל. את ספר התורה כתב מאיר סנדורי, נכדו של הרב הדגול משה סנדורי ז"ל.
שלמה ז"ל, אביו של גלעד, שהספר נכתב לזכרו ולכבודו, היה איש רעים להתרועע. מעודי לא הכרתי אדם שמעגל רעיו היה גדול כל-כך. וחשובה מכך העובדה שבמעגל זה היו שרים, וקצינים בכירים, ונושאי משרות מפתח בכל מגזרי החיים במדינת ישראל, יחד עם אנשים פשוטים, וזקנים מן הישוב, מתפללי בתי הכנסת והגבאים שבקשו להסתייע בו, ואף יושבי קרנות ויושבי בתי מרזח, שהסתפחו אל שולחנו בכל מקום בו ישב. שלמה ואחיו זכי היו אנשי עמל ואנשי מעש, שמעשיהם פזורים בכל רחבי המדינה. הם בנו את "קו-בר-לב", הם בנו את מוצבי הר החרמון, הם שהניחו את אבני הגבול שבין מצרים וישראל, ואם אמשיך למנות את כל מעשיהם ומפעלותיהם, מאמרי יתם והם לא יכלו. 
משהלך שלמה לעולמו נתכנסו רעיו הרבים ופרסמו ספר בשם "דוגה שלמה - חברים מספרים על אחונא", ובו זכרונות וסיפורים והגיגים על האיש, על חייו ועל משובותיו. בין הכותבים: שר הבטחון יצחק מרדכי, טוביה לשם מג"ד 268 - המג"ד של שלמה. הזמר איציק קלה, חיים דוקלר, ואף אני בכללם, ורבים רבים אחרים. המילה "אחונא" הייתה מילת מפתח שהייתה שגורה בפי שלמה, ועל כן הכל כינוהו אחונא שמשמעותה היא אחינו. ואמנם כך יאה לו וכך נאה - שהכל ראו בו אח ורע.
קרואיו המכובדים של גלעד בערב הכנסת ספר התורה - נקראו בשמותם בזה אחר זה, לישב לצדו של סופר סת"ם, ולהוסיף אות בתורה, מצווה גדולה כשלעצמה. אלה - ואני בכללם - בעודם כותבים, זכו לשירי שבחה ופיוטי קודש שהרעיף עליהם החזן-פייטן אייל ימין שהנעים בקולו כל הערב. הוא סלסל שירה כורדית ושירת קודש, והקהל ליווהו במחיאות כף, בזמרת רקע ובאהבה גדולה.
ובשעה שאייל הנעים בקולו הערב השגיאה דעתי עם צליליו עדי שחק, ונדמיתי אז כרואה את מלאכי מרום שאף הם שרים עמו, שביום הזה שבו מכניסין בניו את תורת אלוקים להיכלה, והם מרקדין לפניה, ושמחים בה, אף הקדוש ברוך הוא שמח עמם ומלאכיו - מלאכי השרת מרקדין לפניו בשמחה, ואומרים לו: ראה מה טובים הם בניך, ששמחים הם ושרים הם בעודם מכניסין לוחותיך להיכל, ואומר להם אלוקים אז: רדו מעמי עתה, והיו מהלכין אצל בני לשומרם, להרחיק מהם צרה ויגון. להרוותם אושר ולהוסיף שכר על שכרם. 
התבוננתי באנשים הרבים הצובאים ומביטים בתורה, ובעיני רוחי נדמו הם כמי שבאו למעמד קבלת התורה בהר סיני. רק באחת הם נבדלו: הם לא דממו כאחיהם שמאז. הם אכלו ושרו ושחקו באהבת התורה ובאהבת איש לאחיו. משתמה והושלמה כתיבת ספר התורה יצאו הכל בתהלוכה חגיגית שמחה אך שופעת הדרת קודש, להוביל את ספר התורה להיכלו אשר בבית הכנסת "שער דרום" בפסגת זאב. 
במהלך הערב התבוננתי בגלעד בלב אוהב, כי ראיתיו ממשיך להלך בדרכו של אביו שלמה, שהיה איש של חסד ומעשים טובים ופניו שוחקות כל העת, שהקדיש מהונו ומאונו לטובת רבים רבים ששחרו לפתחו. ועוד ראיתי את פני גלעד נעימות וטובות כפניו של אביו, שכמו קם ועמד לנגדי במעמד זה, כשפניו מחויכות ומאושרות למראה מעשיו של בנו גלעד - ההולך בדרכו הברוכה ורבת המעש. כאב כך הבן. כך גם שאר ילדיו של שלמה זכרו לטוב ולברכה.
היה זה מעמד שמח אפוף בקדושה. העם שחק. התורה שמחה, ואף מלאכי מרום.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: