יום שלישי, 17 בספטמבר 2019, י"ז אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

התקשורת הישראלית לאן?

הגיע הרגע לדיון מקצועי ואמיץ, התקשורת הישראלית לאן?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מנשה נחום

מנשה נחום מומחה לניהול משא ומתן, מגיש תכנית רדיו, הרצאות, סדנאות, יעוץ אישי, 0504062278,אימל menashenahum100@gmail.com

ראשית גילוי נאות, הנני נושא תעודת עיתונאי ומגיש תכנית בוקר ברדיו. יחד עם זאת, אני בוחר לכתוב מאמר נוקב על התקשורת הישראלית.
בראשית דברי אתייחס לשאלה: מהו תפקידה של התקשורת בחברה דמוקרטית בישראל?
כל מי שלמד שיעור מבוא לתקשורת שמע בוודאי את המושג: התפקיד של התקשורת הוא להיות השומר של הדמוקרטיה או לחלופין יש כאלה שאומרים, "הכלב הנובח של הדמוקרטיה". תקשורת חופשית היא בהחלט בסיס חברתי חשוב בכל חברה ליברלית, אך האם בשם הליברליות החופשית ניתן ליצור דיווחים אשר מפלגים את החברה וגורמים לשיסוע חברתי? 
תפקידה המרכזי של התקשורת הוא לדווח על אירועים באופן מקצועי ואובייקטיבי. תפקידה הנוסף הוא לחשוף עובדות ומקרים המוסתרים מעיני הציבור. כמובן שישנם תפקידים נוספים לתקשורת. ברצוני במאמר זה לעלות שאלות לדיון לגבי אופייה של התקשורת הישראלית. ברור לי שמרבית הקוראים מבינים את חשיבותה של תקשורת חופשית, יודעים מהו תפקידה של התקשורת בחברה. 
השאלות שצריכות לעלות לדיון מקצועי ואמיתי בכל מוסד אקדמי או מוסד המלמד תקשורת, מדוע אנחנו נמצאים בשפל חסר תקדים ביחס של החברה הישראלית לגבי התקשורת? 
על מנת לא לאבד חלק מקוראי מאמר זה על פי נטייתם הפוליטית, חשוב לי לציין כי בתפיסת עולמי כל הצדדים נושאים בחלק כזה או אחר באחריות למצב העגום של התקשורת הישראלית. 
האם אנחנו, הצופים בסיום יום עבודה מגיעים לבית שלנו, מסיימים לאכול את ארוחת הערב ומתיישבים לצפות בחדשות, זוכים לקבל סיקור עיתונאי אובייקטיבי? האם אנחנו שומעים מגוון דעות שונה מכתב לכתב באולפן? האם הזמן באולפן לדעות השונות מתחלק באופן שווה והגון?
הצפייה בחדשות בטלוויזיה הינו הקצה של הסיקור החדשותי של היום, כיצד מתנהל סדר היום התקשורתי החל משעות הבוקר, בתוכניות הרדיו, בעיתונים, ברשתות החברתיות. אחת השאלות המרכזיות שיש לשאול היא, האם התקשורת קובעת ויוצרת את סדר היום החדשותי, או נצמדת לעובדות של סדר היום האמתי?
במהלך השנים, התקשורת הישראלית צברה כוח רב והפכה לגורם משפיע ביותר, ממליכה מלכים, מפילה מנהיגים. שכרון הכוח הפך לחלק מהברנז'ה העיתונאית, אליטה, קבוצה מוגנת ששומרת על עצמה, מטפחת את אנשיה, קובעת סדר יום, מדברת כמעט בקול אחד, בעלת צבע זהה, כמעט ולא מאפשרת לדעה אחרת להיות חלק בדיווח העיתונאי. אותה קבוצה, אשר חשה שקולה אינו נשמע, מחפשת לעצמה ערוצי תקשורת חלופיים, מתחילה מחאה וזעקה, עם הכעס לעיתים מגיעה אלימות מילולית וגם פיזית. הקיטוב והשסע גדלים בחברה הישראלית, נוצרים מחנות, הם, אנחנו, מילים כמו 'אויבים' ו'בוגדים' הפכו לשפה בשני צדי המתרס.
וכאן נשאלת השאלה המרכזית: למי יש את היכולת לעצור את כדור השלג המסוכן הזה? מי עורך החדשות או המנהיג שיחליט - אצלי בחלקת אלוהים הקטנה שלי אני לא נותן מקום לקיטוב הזה, אצלי ניתן להקשיב לכל הדעות באופן הוגן ומכבד, הציבור יחליט על פי דרכו במה לבחור?
התקשורת הישראלית חייבת לבצע חשבון נפש בדיון מקצועי ואמתי כיצד לשנות את המצב, להחזיר את אמון כלל הציבור בדיווחים התקשורתיים. הפוליטיקאים מכל גווני הקשת הפוליטית מתבקשים לגלות מנהיגות, להפסיק לחלק את החברה הישראלית למחנות ולדעת להשתמש בתקשורת בתבונה, לחפש את המאחד ולא את המפלג.
במידה וכל הצדדים לא יעשו מעשה לשיפור המצב, לצערי אני מרגיש שאסון חברתי מתקרב. מה עושים המנהיגים שלנו  כדי לעצור את התהליך המסוכן? התקשורת חייבת לזכור שיש לה עוצמה השפעה אדירה על החברה, יש אחריות משותפת של המנהיגים והתקשורת לחברה בישראל. הגיע הרגע לגלות אחריות זו לפני שיהיה מאוחר.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: