יום שלישי, 17 בספטמבר 2019, י"ז אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

לא שכחנו: 80 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה

ים של דעות, הסברים, דברי פולמוס, נשפך על פרק נורא זה בדברי ימי האנושות ובהיסטוריה שלנו | אחד מפרקי הזוועה, שלא הוזכר בפירוט הראוי, הוא הלהיטות לרצח, הגובלת בטירוף של ממש | זו דבקה במפקדי הצבא הגרמני, ובכל עושי דברו של המשטר, מרגע שדרכה כף רגלו בפולין

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מרדכי ליפמן

otmoti@netvision.net.il

ביום ראשון השבוע (1.9.19), מלאו 80 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה (1.9.39). מועד זה צרוב בבשרו של העם היהודי ולא יימחה ממנו לעד. צרוב – תרתי משמע. רבים מניצולי המחנות, אשר מספרם הסידורי ממחנות אושוויץ ומיידאנק חקוק בבשרם, מהלכים בקרבנו, נושאים את המזכרת להתעללות הנוראה בעם היהודי, פשע שבוצע על ידי עם אחר על פי תכנון ארוך טווח, בשיטתיות וללא חמלה. השבוע לפני 80 שנה הוא גם המועד לציון השואה שגבתה את חייהם של שישה מיליון אחים. 
ים של דעות, הסברים, דברי פולמוס, נשפך על פרק נורא זה בדברי ימי האנושות ובהיסטוריה שלנו. אחד מפרקי הזוועה, שלא הוזכר בפירוט הראוי, הוא הלהיטות לרצח, הגובלת בטירוף של ממש. זו דבקה במפקדי הצבא הגרמני, ובכל עושי דברו של המשטר, מרגע שדרכה כף רגלו בפולין, וכמובן בחילות העזר שנספחו אליו מיד: פולנים, אוקראינים, הונגרים ורומנים. תוך כחצי שנה מאז כיבוש פולין, וכבר החלו הגרמנים בבניית הגטו הראשון (גטו לודז') ובהמשך גטאות רבים נוספים, כשהמפורסם בהם הוא גטו ורשה,
ב-1941, בלילה שבין ה-22 וה-23 ביוני, פתחו הגרמנים בשלב השני שלאחר כיבוש פולין: ביצוע השלב השני בתכניתם ליצירת ה'לבנסראום', מרחב המחיה הגרמני המיוחל. מבצע 'ברברוסה' יצא לדרך. הם פרצו בכוח רב לתוך ברית המועצות, במהלך שהדהים את  העולם, ובמיוחד את הרוסים. 
המהירות שאפיינה את המסע הגרמני, בדרכו הנפשעת לתוך ברית המועצות, ובדיעבד גם לתוך תוכם של עוד ריכוזים יהודיים גדולים, לאחר פולין - ברוסיה המערבית, טשטשה  את להיטותם של הפולשים אל עבר ה'פתרון הסופי': הרג יהודים באשר הם. תוך שלושה חדשים, מהירות שיא, הם כבשו את אוקראינה רחבת הידיים, ואת בלארוס הגדולה אף היא. במדינות אלו נמצאו ריכוזים היהודיים הגדולים בעולם (אחרי פולין). כבר באוקטובר 1941, ארבעה חדשים מעת פריצתם, הוצבה מוסקבה בטווח הארטילריה שלהם. העיכובים היחידים שהניאו אותם מכיבוש הבירה הסובייטית, היו הבוץ הרוסי הכבד של תחילת החורף ואחר כך התקפת נגד רוסית, שבישרה תפנית במלחמת אימים זו...
אבל את תחילתה של השמדת היהודים לא עיכב דבר. גם לא הקשיים הלוגיסטיים העצומים, שעמדו בפני הגרמנים כאשר 'נאלצו' לכלול בתחום שיפוטם החדש, שטחי ענק. עוד לפני הטבח בבאבי יאר, כבר באוגוסט 41', כלומר כחודשיים בלבד לאחר פריצתם מזרחה, ברוסיה, היו הגרמנים מוכנים ומזומנים להחלה מעשית של תפיסתם האידיאולוגית בכל הקשור ליהודים. כך בוצע בעיירה האוקראינית קמניץ-פודולסקי. רצח יהודים ב-26 עד 29 באוגוסט 1941. טבח בו השתתפו אוקראינים, הונגרים וגרמנים. על הרצח פיקד מפקד ה- S.S והמשטרה של גזרת 'רוסיה-דרום' (אוקראינה), פרידריך יקלן. כ-23,000 יהודים נרצחו. במספר זה כלולים כ-10,000 יהודים שגורשו מהונגריה, וכ-13,000 יהודים תושבי העיר קמניץ-פודולסקי. 
הנה כי כן החל עידן חדש נורא מקודמיו בהיסטוריה היהודית. השמדה בפועל ממש. היטלר, המנוול שבמנהיגים, אמנם פרסם ברבים את כוונותיו, אלא שההתייחסות לידיעות הללו הייתה של ביטול ושל לגלוג. עד מהרה מצאו העולם ובכללו העולם היהודי, את עצמם, מופתעים לנוכח הביצוע המזוויע, כבר מעת הפלישה לפולין ופריצתה של מלחמת העולם השנייה.

לחיזוק הדמוקרטיה: דווקא מצלמות

כל הסוקר נכוחה, את דרך החתחתים בה בחר ללכת בית המשפט העליון, בשנים האחרונות, יתקשה להבין את פישרה. לאן הוא הולך? מה היא מגמתו? לאן הוא בדיוק מוליך אותנו? אין מהמורה, אין שיבוש כביש, אין מכשול, שהמוסד המכובד (לשעבר?), לא מתאמץ ליפול לתוכו... באחרונה נפילות אלה באות בצרורות. הן מתמשכות לאורך זמן. וכמובן הנפילה בה' הידיעה, האחת והמיוחדת שאנו אוכלים ונאכל את פרי הבאושים שלה, היום ובעתיד הנראה לעיין: היא זו המעוגנת בדרום תל אביב... אבל הפעם לא לשם כך התכנסנו.
באחרונה החליטו בית המשפט העליון או יוצאת חלציו, ועדת הבחירות המרכזית, לשבור את השיאים של עצמם. זאת כאשר היו"ר שלה, חנן מלצר, החליט לאסור הצבת מכשיר ייחודי, תומך לחימה מובהק בזיופים - מצלמות בקלפיות. אחר כך חזר בו מלצר והתיר בתנאי שיחוקק חוק מתאים בכנסת. המשמעות? התנערותו שלו מאחריות והעברת האחריות לכנסת. 
תהליך הבחירות, במיוחד עצם מעשה הטלת הפתק בקלפי, הוא ממהותה הבסיסית ביותר של הדמוקרטיה. כאן לא מתפלספים. כאן מטילים את הפתק וקובעים בפועל מי ינהל את המדינה ואיך אותו נבחר ינהל אותה. זיוף במקום כזה הוא בבחינת הטלת שיקוץ בקודש הקדשים. ועדת הבחירות אמורה הייתה להיות מחלוצי התביעה להצבת מצלמות בקלפיות. לו אך הייתה השאיפה לניקיון התהליך, וכן, אפילו לסטריליזציה שלו, בראש מעייניה.
התברר, כי בבחירות האחרונות בוצעו פשעים/זיופים כאלה לרוב (עד עכשיו, אוי לבושה, לא סיימה משטרת ישראל את החקירה בנושא זה מהבחירות האחרונות). לקראת הבחירות הקרבות נראה בעליל, כי דפוס ההצבעה הזה, בהעדר מצלמות, יחזור על עצמו ואולי ביתר שאת. שוב בית המשפט או שלוחיו קובעים: מראית עין של דמוקרטיה, עדיפה על דמוקרטיה בפועל. טוב 'כאילו' מאשר על באמת. מסתבר, כי משטר  ה'כאילו' כבש גם את חלקת האלוהים הקטנה הזו. ועוד מסתבר כי חברי ועדת הבחירות המרכזית לא הבינו את הייחוד שבעבודתה. כן. דווקא הם.
לפני מספר ימים נמסר כי תנועת הליכוד החליטה, בלית ברירה, ליזום חקיקה כזו בהתאם להצעתו/דרישתו של מלצר. הצעה זו אמורה הייתה להיות מונחת על דוכן הכנסת ביום רביעי אתמול (4.9.19). אולם חברים, בל נטעה. מלצר החליט ברוב נדיבותו לאפשר הצבת המצלמות כשהוא יודע היטב שמפאת הזמן הקצר ספק אם ניתן יהיה ללכת בדרך זו.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: