יום ראשון, 20 באוקטובר 2019, כ"א תשרי ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

הסוד לשנה טובה

השנה הבאה תהיה טובה, רק אם נבין לעומק מדוע החולפת הייתה שנה רעה | בהחלט ייתכן שנוכל לשבת על המרפסת בנחת, אבל בדרך לשם אנו מוכרחים ללמוד להתחבר

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

הרב ד"ר מיכאל לייטמן

הרב ד"ר מיכאל לייטמן מעניק מדי יום שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 96 ב-HOT ובאתר קבלה לעם kab.co.il. כדי להתרשם ממפגש מבוא בחכמת הקבלה, צרו קשר: 1-700-509-209

info@kab.co.il

kab.co.il

התבגרנו השנה. ההרגשה ששרתה כאן לאורך שנים, שאין כמונו בעולם, החלה להיסדק. בראש חוצות כבר פחות שומעים "לחיי העם הזה, שכמה טוב שהוא כזה'. כי יותר מדי דברים לא נעימים חווינו השנה, וכואב לנו בלב.
טובי הבנים של צברים גאים, חולמים על רילוקשיין לברלין או לארצות הברית. השחיתות פושה בכול ושוברת שיאים חדשים מדי שבוע. כוכבים נוסקים לפני כל בחירות, ואחריהן נופלים אל הקרקע עם החלומות שמכרו לנו. לא לילד הזה פיללנו, כשהקמנו כאן מדינה. אבל ההכרה באובדן הדרך הכרחית, כדי שנוכל ליצור שינוי מהותי.

שקר באמת

מורי, הרב ברוך שלום אשלג, לימד אותי דבר חשוב. "צריך להיות אמצעי בין אמת לשקר, שיהיה קרש קפיצה מהשקר לאמת. והאמצעי בין אמת לשקר הוא שקר באמת". למה הכוונה? רק אם אדם "הגיע לידי ידיעה, שהוא באמת נמצא בשקר, אז הוא מסוגל לשנות את דרכו וללכת בדרך האמת".
הכלל הזה נכון בכל רמה, גם בחיינו האישים וגם ברמה החברתית-לאומית. כל עוד היינו באשליה שישראל הולכת למקום טוב, אי אפשר היה לגשת טיפול שורש. אבל כיום, כשפילוג ושנאת חינם מכלים כל חלקה טובה, אפשר להתחיל לחפש תרופה. לכן השנה הקשה שחווינו, נחשבת בעיניי גם לשנה טובה.

הבו אור

אין מקום לחוסר אונים, כי יש לנו תרופה. היא טמונה בפנימיותה של התורה. ודאי תאמרו שהתורה היא זו שמפלגת בין מגזרים, עדות ואנשים, אבל לא לתורה הזו אני מתכוון, אלא לחכמת הקבלה. תורת הקבלה מכונה תורת אור, כיוון שהיא מציעה שיטה מדעית לבניית חיבור ואהבה בין בני אדם.
כולנו חלקים מנשמה אחת גדולה, מסבירים גדולי האומה. זו מערכת מושלמת שיכולה לתפקד רק כשכל אחד מחלקיה מחובר לאחרים. כל פרט ממלא את מה שחסר לחברו, ובהשלמה הדדית בין כולם נוצרת הרמוניה נפלאה. זהו מצב שמוגדר כגן עדן, ואנו מוכרחים ללמוד לבנות אותו בינינו. כאן ועכשיו.
וכמו תמיד, אחרי שהפיתוח יצליח בישראל, נמכור את הסטארט אפ החברתי הזה לעולם. בזכותו נזכה לאהדה ולביטחון שעליהם אנו חולמים. למה? כי שיטה לקשר טוב בין שונים, שיטה לחיבור מעל כל ההבדלים, זהו המוצר החשוב ביותר שנדרש כיום. גם בישראל, גם באירופה המתפרקת, וגם בכל מקום אחר בעולם.

מה זה חיבור?

חיבור הוא תוצאה מהרגשה שכולנו תלויים זה בזה, הכרה בכך שאף אחד לא יכול להרגיש באמת טוב עד שגם לאחרים יהיה טוב. חיבור הוא להשלים זה את זה בהדדיות, מכל הלב, כמו במשפחה טובה. אבל חיבור הוא גם לא משהו שאנו יכולים לבנות בכוחות עצמנו, כי הוא מנוגד לטבע האגואיסטי שעימו נוצרנו.
"יצר לב האדם רע מנעוריו", זה נכון, אבל יש שיטה לתיקון המצב. בכוונה נוצרנו אגואיסטים, כדי שנתפתח בעצמנו ונכיר בכך שהאגו שלנו קובר אותנו. ואז, כשנבין מהי הבעיה שאותה עלינו לפתור, כשנגלה שאנו מוכרחים להתחבר אך אין בנו כוחות לכך, נגלה בינינו כוח עליון.

הסוד לשנה טובה

תהיה לנו שנה טובה, אם נלמד את הנוסחה איך להביא כוח עליון אל חיינו. כוח של אהבה ונתינה, כוח שיכול לחבר בין כל הניגודים. הכוח הזה נקרא אור, והוא בא מתוך עמקי הטבע. הוא ממלא את הבריאה כולה, מחבר בין ניגודים ומאפשר את קיום החיים. רק בינינו, בני האדם, הוא לא מורגש.
מהות האבולוציה של רוח האדם שבנו, היא לפתח רצון לכך שגם בינינו כוח החיבור יהיה נוכח. וכשהכוח המיוחד הזה מתגלה בקשרים בין אנשים, הוא סוגר את המרחקים, עושה מין קליק כזה, ופתאום אנו מרגישים קרובים, מחוברים, אחים.
נשמע כמו משהו שלא מהעולם הזה? נכון. למצב הנפלא הזה קוראים "העולם העליון", ועליו נאמר "עולמך תראה בחייך". זה פה קרוב, וזה הכי טוב. ביחד, אני בטוח שנצליח בקלות במשימה.

על קריאת ספר יונה ביום כיפור

הסיפור התנ"כי של יונה הנביא מתאר את קורות העם היהודי בהווה ובעתיד, ובו מסר ברור: כל עוד לא נמלא את ייעודנו, ימשיכו להטיל עלינו את האשמה לכל צרות העולם. סיפורו של עם שאחראי על גורל העולם.
המשימה: סיפורו של יונה הנביא מתחיל במשימה שהוא מקבל מאלוהים – להזהיר את תושבי העיר נינווה לסור מדרכם הרעה, ולהתחיל להתנהג כמו שהמציאות דורשת, בחיבה הדדית. כמו ליונה, גם לנו, עם ישראל, יש תפקיד שלא נוכל להתחמק ממנו. תפקיד שמלווה אותנו מאז ומעולם: לרקום בינינו קשרים חיוביים של איחוד, כאלה שישמשו דוגמה לעולם כולו. אבל אנחנו לא ממלאים את תפקידנו.
הבריחה: לאורך ההיסטוריה חווינו איך פועלת החוקיות הזאת: כשאנחנו מקושרים בינינו בצורה נכונה, אנו פורחים והעולם משגשג. כשאנחנו מסוכסכים ומפולגים, אנחנו סופגים מכות והעולם מידרדר. עם השנים כשלנו בבניית הקשרים בינינו, עד כדי כך שאנחנו לא מאמינים כי ביכולתנו להשכין בינינו יחסים טובים. אנחנו מתמלאים סלידה למשמע משימתנו להיות 'אור לגויים'. אנחנו בורחים על נפשנו, כמו יונה. וכשבורחים, מגיעה הסערה.
הסערה: יונה בורח מייעודו. הוא נמלט על אנייה הרחק אל תוך הים. הבריחה שלו גורמת לסערה, והמלחים מבינים שהסיבה לסבלם היא 'היהודי' שנמצא על סיפון אנייתם. משם ועד להשלכתו אל הים, הדרך קצרה. כמו אז, ובעצם כמו תמיד, גם היום העולם מאשים את היהודים בכל משבר אפשרי. אם מסתכלים מצד תפקידנו, העולם צודק. נתנו לנו משימה לאהוב, אנחנו משתמטים ובורחים ממנה הכי רחוק שאפשר, וספינת העולם נמצאת על סף טביעה. הגורל של עם ישראל הוא בלתי נמנע. שמות המלחים בסיפור מתחלפים בכל פעם, אבל הגורל אינו משתנה. אם לא נקיץ מהתרדמה שאנו שקועים בה, ונסכים מרצוננו הטוב לביצוע המשימה, יגיע הרגע שבו נושלך לים.
ההסכמה: יונה נזרק למצולות הים ונבלע לתוך מעי לווייתן. אחרי חשבון נפש נוקב עם עצמו, הוא מסכים לבצע את המשימה שהוטלה עליו, והדג מביא אותו אל חוף מבטחים, לנינווה. כמו יונה, גם אנחנו נושאים בתוכנו מסר, שיטה להתקשרות בין בני האדם. זה המאפיין הלאומי שלנו המייחד אותנו משאר עמי העולם, ולמעשה הופך אותנו לעם. לא נוכל להימלט ממה שמייחד אותנו. כשנתחבר בינינו, נשמש דוגמה לאחדות לכל העמים. השאלה היחידה היא, האם נישא באחריות המוטלת עלינו, או שחס ושלום ישליכו אותנו אל מעמקי הים כדי שנסכים לממש את ייעודנו. לפי שעה, במקום להיות 'אור לגויים', אנחנו מנסים בכל כוחנו להיות 'ככל הגויים'. אלא שמכבש ההתפתחות גורם לעוד ועוד אנשים ומדינות להרגיש בתת-ההכרה שהאחראים לכל הצרות המתרגשות ובאות הם היהודים, ולכן העולם לא ישנה את יחסו אלינו לטובה, עד שנמלא את חובתנו, שהיא גם זכותנו.
יום כיפור הוא זמן לעשות חשבון נפש הן של יחידים והן של אומה, בלי לשבת במעי הלווייתן. ביום זה יש לנו הזדמנות לקבל על עצמנו את הייעוד שלנו, להסכים להתחבר בינינו ולהיות 'אור לגויים'. רק אז המערבולת העולמית סביבנו תשקוט, האנושות כולה תזכה לשלווה, ומעליה תיפרס סוכה של שלום.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: