יום רביעי, 13 בנובמבר 2019, ט"ו חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

"אין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק"

אמירה של פרופ' רות גביזון, אושייה בעולם המשפט, לא זכתה לאזכור הולם בתקשורת. המדיה אטומה מלכתחילה למסרים מעין אלה. היא משועבדת לטרנד האנטי נתניהו, שהפך למבול בתקשורת. מדוע נמנעו במדיה על תכניותיה, העמוסות לעייפה במלל ריק, מלראיין את פרופ' גביזון על נושא חשוב זה?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מרדכי ליפמן

otmoti@netvision.net.il

לפני מספר ימים פרסמה פרופ' רות גביזון, אושיה בכירה בעולם המשפט, חוות דעת אמיצה על משפטי נתניהו: "אני חוששת שאכן אין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק. היה יותר מדי משפט עיתונות (הודגש על ידי כותב שורות אלו, מ.ל.) אבל עכשיו קשה מאוד לסיים את זה בדרך אחרת. זו טרגדיה לנתניהו אבל גם דבר מאוד לא טוב למדינה ולחברה. אני הייתי מאוד שמחה אם אפשר היה למצוא מסלול שיסלק את התביעות הפליליות. אבל זה בהחלט לא פשוט. מהתנגשויות כאלה לא יוצא טוב. אין בהן מנצחים", כתבה פרופסור גביזון.

פרופ' רות גביזון, למי שלא מכיר, היא מרצה בכירה בקתדרה על שם חיים כהן לזכויות האדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, נשיאתה לשעבר של האגודה לזכויות האזרח, מייסדת ונשיאת מרכז מציל"ה. כלת פרס ישראל לשנת תשע"א, בתחום המשפטים. חברת האקדמיה הישראלית למדעים משנת 2015.

האמירה הזו, שנתניהו מיהר, ובצדק, להעלותה בחשבון הפייסבוק שלו, צדה עיני רבים, במדיה החברתית, אך לא זכתה לאזכור הולם בתקשורת. זו אטומה מלכתחילה למסרים מעין אלה, מתוקף  היותה משועבדת לטרנד האנטי נתניהו, שהפך למבול בתקשורת. לא ברור מדוע נמנעו מלראיין את פרופ' גביזון על נושא חשוב זה, במדיה, על תכניותיה השונות, העמוסות לעייפה במלל ריק. יכול להיות שהדבר קרה מפני עוינותה מראש של התקשורת לדעה כזו (של תמיכה בנתניהו), ולשכמותה. וחבל. שוב ושוב מוכח כי זו מועלת בשליחותה היסודית: להפסיק להתפלסף ולהתחיל לדווח סוף סוף אמת לציבור. ואם לא לציבור, ראוי היה שתהדהד לפחות בעולם המשפט. גם דבר זה לא נעשה (עד כה, לפחות). מערכת עשיית הצדק החליטה לעשות הכול כדי למוטט את שארית אחיזתה במציאות, גם לחנוק כל אפשרות לקיים דיון מעשי ומעמיק במה שהולך להיות סוג של משפט דרייפוס מודרני.

יעקב אחימאיר, שאף הוא כתב (ב'ישראל היום'), על חוות הדעת החשובה של גביזון, מזכיר לנו כי בחודש הבא יתקיים באילת המפגש השנתי של העיתונאים, ביוזמת אגודת העיתונאים. מוסד זה, בראשו כידוע מכהנת כב' השופטת בדימוס דליה דורנר, הוא מוסד שתקן. שתיקותיו מעלות כל פעם מחדש את הדיון בנחיצותו. והנה ההזדמנות, כבודה, לעשות תיקון, ולקיים דיון ראוי בדבריה של פרופ' גביזון, ואולי אפילו ל'חשבון נפש' שלו תתרום פרופ' גביזון תרומה חשובה...

 

ליאת בן ארי: בחופשה פרטית...

בעוד שורות אלו נכתבות למדנו כי ליאת בן ארי, פרקליטה בכירה שלה תפקיד מרכזי בצוות השימוע לנתניהו, יצאה לחופשה פרטית. הבנתם? כך. בעיצומו של הדיון ולאחר שהפרקליטות סירבה לדחות אותו לבקשת סנגוריו של נתניהו, מפאת הדחיפות, כידוע,  הפרקליטה, החליטה, לפתע פתאום, להעדר מאירוע חשוב, אולי החשוב ביותר היום במערכת המשפט, בשל... חופשה פרטית (אולי ספארי בקניה? אולי?).

על בחירתה של בן ארי, לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים, ניצתה מלחמת עולם בין פרקליט המדינה לבין המשנה למנכ"ל משרד המשפטים (שסברה שיש לבטל את המשרה). במועד ההוא עניינה היה חשוב מאד לפרקליט המדינה. היום, נו, מה בוער לכם? מדובר בסך הכול בראש הממשלה...

והרי לכם בתמצית שבתמצית כל הסיפור על הזלזול המוחלט בזכויותיו של ראש הממשלה, זלזול אשר בריש גלי, נחשף לפתע אל אור השמש אי שם במדינה רחוקה... כי מהו שימוע אם בצד האמור להיות השומע אין שומע? מהו שימוע אם הרכבו המלא נתגלה כחסר בהרכבו?

בדיחה מוצלחת? אוי, היא כל כך מוצלחת שבא לבכות...

 

מדינת הצ'ילבה

'רק לא ביבי', היא נוסחת הצ'ילבאות הפוליטית החדשה. היא מובילה לאסון, נוסח מחדל יום הכיפורים ההוא.

השיטה הידועה לפתרון סכסוכי העבודה במשק, הייתה, עד לאחרונה, שיטת ה"לא מדברים אתם", או בקצרה: שיטת ה'צ'ילבה'. מדינת ישראל התנהלה על פי השיטה הזו  עשרות שנים. אבל הייתה לה גם ראשית פוליטית. הפעם הראשונה הייתה זו כאשר הכריז בן גוריון על כי הוא צ'ילבה עם מנחם בגין. "בלי חרות ובלי מק"י", הכריז 'הזקן' לא פעם, ותרם בזאת תרומה מכרעת לעלייתה של חרות, ואחר כך גח"ל ואחר כך 'הליכוד' - לשלטון.

עכשיו פלשה השיטה המופלאה הזו, הייחודית כנראה רק לישראל, בפעם השנייה, שוב, לתחום הפוליטיקה, לאחר הפסקה ממושכת. היום 'רק לא ביבי', היא נוסחת הצ'ילבאות על פיה יישק כל דבר וגם הפוליטיקה החדשה במדינת ישראל הדמוקרטית. 'רק לא ביבי', החליפה וביטלה את הצורך באידיאולוגיה פוליטית, בתוכניות עבודה של המפלגות השונות. 'רק לא ביבי', מודיעה כחול לבן ואוטמת את אוזניה לדיווחים על בעיות ביטחוניות חמורות. 'רק לא ביבי', מודיע לא מכבר עמיר פרץ שהחליט להיות הקברן האחרון והסופי בהחלט של מפלגת העבודה, שעל אחוז החסימה התנדנדה בשתי מערכות הבחירות שנערכו בשנה האחרונה. 'רק לא ביבי', חוזרים ושונים כולם כאילו ברשותם מפתח הקסם לקואליציה אחרת. אידיאולוגיה, שיחות השלום, איראן, סיפוח בקעת הירדן? לא בראש שלנו.

ה'פטנט' הזה גורם נזק עצום למדינה, למשק וּלְמה לא. עכשיו כאשר הוא כבש גם את המרחב הפוליטי והביטחוני, והשתלט עליו, הוא יגרום לאסון של ממש.

פעם, בימים הטובים ההם, כאשר משטר הצ'ילבאות רווח, 'רק' בתחום יחסי העבודה במשק, שאלנו בכעס מדוע קיים האיסור הגורף לא לדבר עם איגודים מקצועיים בעת שביתה. מדוע לחכות לשביתה? כיום עלינו לקום כנגד הצ'ילבאות הפוליטית. הגרועה פי אלף, הכובשת כל חלקה טובה שעוד נותרה. משטר הצ'ילבות הזה, גורם נזקים שבחלקם אינם הפיכים. אם ההחלטות הללו מתקבלות בחוג מצומצם של פוליטיקאים עלובים בעלי אגו גדול, מי הסמיך אותם לקבל החלטות כאלה? מהיכן הם נוטלים לעצמם את הכוח והסמכות למשחק ה'ברוגז' ההרסני הזה שנזקיו לציבור הם ענקיים?

ואולי, הגיע הזמן לומר לפוליטיקאים שלנו: כי יש לסיים את עידן הצ'ילבות ואת עידן החרמות. במציאות הפוליטית והמשפטית המורכבת שלנו, עננה כזו (אפשרות להעמדה לדין), מרחפת כמעט מעל כל פוליטיקאי. פסילת איש ציבור על סמך האפשרות, שאי פעם יועמד לדין, היא בגדר אסון למדינה.

מדינה כישראל עם הווה מורכב, ועתיד בלתי צפוי, מורכב עוד יותר, אסור שתתנהל בדרך זו.   

מספיק עם שיטת הצ'ילבות.

 

 

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: