יום רביעי, 13 בנובמבר 2019, ט"ו חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

גנץ מקבל מנדט

ביום שני, מוצאי חג הסוכות, הודיע נתניהו לנשיא המדינה כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה, ולפיכך הוא מחזיר לנשיא את המנדט שברשותו * בעת כתיבת שורות אלו סביר להניח כי הנשיא כבר הטיל משימה זו על בני גנץ

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מרדכי ליפמן

otmoti@netvision.net.il

כל עומס הכשל שביסוד שיטת הבחירות הנוכחית שלנו, יונחת בימים הקרובים על גנץ. הרכבת ממשלה יציבה ושורדת בראשותו, היא על פי המפה הפוליטית הנוכחית, נראית כמשימה בלתי אפשרית, אלא אם כן ישלב הרמטכ"ל לשעבר, את הסיעות הערביות במניין התומכים בממשלתו.

לרשות נתניהו, 56 מנדטים בגוש החוסם שלו. כבר בפגישתו עם ראשי סיעות הימין, בראשית ספטמבר, התחייבו ראשי הסיעות על 'בלוק' בהובלתו. בלוק זה או גוש חוסם, הוכיח את כושר עמידותו הפוליטית בפני פיתויים ולחצים ששוגרו אליו ממטה 'כחול לבן'. "אנחנו לא נפורר את הגוש", הצהירו כולם.  גם נתניהו הודיע כי לא ינהל משא ומתן עם גנץ וסיעתו ללא כל החברים לגוש. אם יתמידו הח"כים מגוש הימין בעמדה נחרצת זו, ייאלץ גנץ לחבור לסיעות הערביות. האם האנשים המרכזיים בסיעת 'כחול לבן', שמילאו תפקידים מרכזיים במערכת הביטחון בעשור האחרון, קרי משה בוגי יעלון (רמטכ"ל ושר בטחון), גבי אשכנזי (רמטכ"ל), ובני גנץ (רמטכ"ל), ללכת בדרך זו? ספק רב. ובכל מקרה אם אכן כך יעשו, ישלמו מחיר ציבורי כבד מאד לעתיד לבוא, קרי, מפלה אפשרית בבחירות שלאחר מכן.

אלא שבינתיים מדינת ישראל משלמת מחיר כבד על עצם המצב הפוליטי המעורפל הזה. החלטות כבדות משקל שעל כל ממשלה 'נורמלית' לקבל, נדחות שוב ושוב. ביניהן גם פעילויות המשכיות שהן אמנם מחויבות המציאות, אבל כאלו שעל ממשלת מעבר להימנע מהן, על פי הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה. בין ההחלטות הללו, המשך קידומה של הצעת החוק בעניין בקעת הירדן וצפון ים המלח, מהלך שלו השלכות אסטרטגיות בעלות משקל מיוחד. עכשיו, כאשר הממשל האמריקני 'ספג' בשתיקה את הפתיחה בהליכים הללו, דומה כי מוחמצת הזדמנות נדירה להשלימם בהצלחה.

 

ירדן: רוצה גם וגם

בימים אלה ממש מלאו 25 שנה להסכם השלום עם ירדן. (26 באוקטובר 1994). לירדן יש תיאבון. גדול. בהסכם האמור נקבע בין היתר, כי החל ממועד החתימה, תפעל ישראל לספק לירדן 50 מליון ממ"ק. על פי התוכנית, מים אלה מגיעים מהירמוך, המתחבר לירדן בשטח ישראל מדרום לכינרת. ישראל עמדה כידוע בהתחייבות זו. אלא שאז באו הירדנים בבקשה/תחינה נוספת: אפשר עוד?

ישראל נענתה שוב. איך אפשר לסרב לידידים? היום מקבלת ירדן כמות כפולה מהכמות שעליה התחייבה ישראל, כלומר 100 מליון ממ"ק, טבין ותקילין. מיותר להזכיר במה מים אלה נחוצים לנו, כאן אצלנו בישראל. עד כאן המים ומה עם הגז... נו טוב, על כך בפעם אחרת.

ואז נפלה עלינו, הטובים שבסיפור, מכה שהנחיתו הירדנים, כלומר אלה הרשעים שבסיפור. הם רוצים את צופר ואת ארם נהריים בחזרה. לא ששתי פיסות הקרקע הזעירות הללו חשובות להם באמת (כמו המים לנו, למשל), גם לא שמצאו שם זהב ויהלומים. לא. הם פשוט רוצים להפסיק את החכרת השטחים הקטנטנים האלה בשל הגאווה, הכבוד ועוד מיני שיקולים חורצי גורל וכבדי משקל כאלה.

לעניות דעתי, ראוי כי במקביל תקים ישראל צוות מיוחד לבדיקת כל נושא קשרי המים עם ירדן. לא ייתכן שמדינה זו, התלויה במידה גדולה בחסדי ישראל, בתחומים רבים, ולא נרחיב (גם תחום הבטחון כלול בהגדרה זו), תראה במתת המים מצב קבע אוטומטי, וכל שכן תחוש כאילו משוחררת ממתן תמורה כל שהיא בגינו.  

 

 

 

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: