יום שבת, 21 ביולי 2018, ט' אב ה' תשע"ח
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

"ומרגיש שהוא עם"

"פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת", כך בשירו הרהוט של אמיר גלבוע | כך נוצרים להם העמים בשירים | אלא שבמציאות, עם מתגבש ומתהווה במרוצת דורות ארוכים וכורי ההיתוך מתיכים, צורפים ואוגדים עם ברצפי זמן היסטוריים משוכי עת וזמן

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

יעקב יעקב

השבוע ראיתי כיצד "מתחיל עם ללכת". כיצד עמי שלי מתחיל ללכת .באתי לבניני האומה, ראיתים, נשביתי בקסמם, ושבתי אל ביתי שופע שמחה ואופטימיות .
היו שם המוני אדם. הרבה מאות ואולי אלפים . לבושם נאה : מי בחליפות מחויטות וענובי עניבות, מי בשמלות ארוכות לבנות שחורות וצבעוניות .מי בג'ינס קרוע בצו האופנה ומי בג'ינס שלם .מי חבוש כובע או כיפה ומי גלוי ראש .מי בנעלי עקב ומי בנעלי ספורט של מותגים שאיני יודע לקרוא בשמם .
היו שם המוני אדם; נערים ונערות בחורים ובחורות, נשים וגברים וקשישים והרבה חיילים משופרי מראה כפי שפוקד עליהם הצבא .עלו במעלה גרם המדרגות אל עבר האולם ודברו עברית . ישבו סביב שולחנות שעליהם הונחו כוסות קפה והשיחו ביניהם בעברית .עמדו ב"אלומות" בטבורה של האכסדרה, ואף בעיבורה, ואני שסובבתי ביניהם לדעה מה שפתם - שמעתים מלהגים ומשיחים ביניהם בעברית, מי מהם במבטא צברי ומי במבטא זר וכבד .
הם התלוצצו וספרו בדיחות במשתנה בעברית מחויכת, שנענתה להם בחן ובצחוקים. שמעתים וצחקתי עמם. איש לא דיבר אמהרית.
ובא צלצול הפעמון, והכרוז בקש להיכנס לאולם לתחילת המופע, ואחיי האתיופים - שעליהם נספחו אחרים ואני בתוכם, נכנסו לאולם במיטב מחלצותיהם, בסבר פנים נאות ומחויכות וישבו איש ואישה במושבם, ושלמה גרוניך עם בנות מקהלת 'שבא' החלו במופע שירה ששמו, 'ביחד' - mewachad . הם שרו בעברית ובאמהרית על צפור גדולה שכנפיה עשויות מברזל . ציפור שהוליכה אותם מאדיס - אבבה לירוסלם .הם זמזמו 'ירושלים של זהב' ועוד שירים הרבה .
הקשבתי להנאתי , אך דעתי משכה אותי אל הרחק, אל שירתו של אמיר גלבוע המדבר על עם שקם בבוקר והולך, והלכה דעתי אל ימי המעברה של שנות החמישים ואל אחיי הכורדים, והקבילה דעתי בין אז להיום, ובינם כיום - לבנינו אז כעולים חדשים .ואודה, שמחתי למראה עיניי, שמחתי לאשר קורה לאחיי האתיופים שלמרות הכל , ולמרות קשיי הקליטה שפר חלקם מאתנו הכורדים העולים של שנות החמישים .
ואפילו על זאת חשבתי בחן ובחיוך , שאחיי הכורדים יושבי מעברת הקסטל -ובכללם שני אחיי שעבדו במחצבת 'אבן וסיד'- בנו את בניני האומה מאבנים שחצבו בזיעת אפם במחצבה, והם לא זכו ליישב בו באותן השנים, בערב המוקדש להם, וכמו בנאוהו ליום הזה, לטובת אחינו האתיופים שזכו ואני עמם להזכיר.
ואמרתי בלבי: "הנה כך מתגבש עם". אמרתי, ונחה דעתי ולבי עלץ.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: