יום שלישי, 24 באפריל 2018, ט' אייר ה' תשע"ח
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

הארה בתאילנד

רק כאשר ביקר יעקב יעקב בפאטיה שבתאילנד, הצליח להבין הוא את שעבר על אשת לוט כשעזבה את סדום | מדוע בחרה להסתובב לאחור, להעניק מבט בעיר המתהפכת רק עוד פעם אחת, מה שהפך אותה לבסוף לנציב מלח | וגם: כיצד ניצל הוא עצמו?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

יעקב יעקב

"השמש יצא על הארץ, ואדוני המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש, ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח" (בראשית י"ט, כ"ג-כ"ד).
אודה ולא אבוש מעולם לא הבנתי מדוע הפכה אשת לוט לנציב מלח רק בשל הסבת ראש לאחור, לעבר סדום הנהפכת, ובשל זאת אף עלו בי הגיגים טורדי דעת אחר מעשיו של אלוהים ההופך אישה לנציב מלח רק בשל הסבת ראש לאחור. רק בתאילנד באה לי ההארה. שם בארץ הרחוקה, במדרחוב הולכי הרגל בפאטיה הבזיק בראשי המענה ושלמה בי תורתי, ופני ודעתי אורו ברגע.
הלכתי אל המדרחוב הזה יחד עם כל רעי בקבוצה. המדריך אמר: "מי שלא יבקר ברחוב זה כמו לא היה בפאטיה". בכניסה לרחוב ניצב שער מואר שקידם את בואי בברכה. נכנסתי דרכו ומיד הבינותי שבאתי בשערי העיר התנ"כית סדום. משני צדי הרחוב עמדו נפקניות שעשו כל שאפשר למכור את 'מרכולתן'. היו שם ילדות קטנות ונערות ומבוגרות יותר. הן עמדו לאלפיהן בפתחי מאורותיהן אשר מתוכן בקעו צלילי מוסיקה מחרישת אוזניים שנועדה למשוך את תשומת לב ההולכים אל "הסחורה". ואמנם רבים מעוברי האורח נראו נבלעים אל תוך המאורות, בעוד שהאחרים מהלכים ברחוב במצהלות זימה ובצחוקים פרועים. והיו שם גם הרבה זוגות שמשכו את עיניי אחריהם: גברים "עמוסי שנים" שנערות קטנות תלויות להם על צווארם - גברים מארצות זרות וצעירות דקות גוף מתאילנד. צעדתי ברחוב אחוז בסרעפי כמי שאינו יודע לאן יוביל את כלימתו ותחושת השפלה נוראה הציפתני. למרות זאת הלכתי עם עדר האלפים עד קצה הרחוב. שם בקצות הדרכים עמדה ילדה כבת חמש ופיזזה במחול לעיני התיירים שעגו מסביבה. היא רקדה בעיניים כבויות ובקשה פרוטה להחיות את נפשה ונפש הוריה, שעמדו בצד ועודדו את בתם העמלנית להמשיך ב"עבודתה". לבי נכמר אליה. הבטתי בפניה של רעייתי וראיתיה דומעת. הילדה הקטנה והמסכנה הזכירה לנו את נכדתנו, בת גילה, הישנה עתה במיטתה, השעה הייתה 23:30 בלילה.
את הדרך חזרה עשינו במהירות ובחיפזון כמי שאצה להם הדרך, ואמנם כן, אצה לנו הדרך לצאת מן המדמנה הזאת, ונדמיתי עלי אז כלוט הממלט נפשו מסדום בטרם ניתכו עליה אש וגפרית.
לוט ברח מן העיר למלט עצמו מהעיר המתהפכת. חשוב מכך, הוא בקש לנתק עצמו מעברו הנורא בעיר. הוא בקש להתנתק סופית ובאורח נחרץ ממארת סדום ואנשיה שטופי הזימה, והוא אפילו לא הסב פניו לאחור לראות דבר. אשתו בהביטה לאחור כמו הסגירה אמת פנימית על זיקתה וכמיהתה אל עברה בסדום, אולי אל רעותיה, אולי אל שכנותיה "העמלניות", אולי.
משיצאתי מן השער בפאטיה נשמתי עמוקות, קראתי לרעייתי שתקרב אלי, וסהדי במרומי, ואף היא , שאמרתי לה כהאי לישנא: "כן, רק עתה אני מבין מדוע אשת לוט הפכה לנציב מלח". 
היוצאים מסדום וממקום שכזה חייבים להתנתק ממנו באורח מוחלט, תוך שהם מצמיתים את עברם ללא פשרות ומבלי להסב פניהם לשם. אשת לוט בהביטה אל עבר סדום כמו בקשה להגיד: "כן , ועל אף הכל אני אוהבת את המקום, את אנשי המקום, ואת אורח חייהם הפרוע". ואני בצאתי לא הסבתי פני אל אחור וניצלתי.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: