יום שני, 10 בדצמבר 2018, ב' טבת ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

שבבים

השבוע אחוד לכם חידה: האם תצליחו לנחש מי הוא האיש שהיה מכור לסיגרים, לוויסקי משובח, לחליפות יפות ואיכותיות, לחיים הטובים והיה חב כסף רב? רמז: הוא גם ידע להתבטא בצורה בלתי רגילה | וגם: כיצד קרה שהמחוקקים שיצאו נגד 'ישראל היום' התעלמו מדרך העבודה של מקומוני 'הארץ' ו'ידיעות אחרונות'?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מרדכי ליפמן

otmoti@netvision.net.il

נחשו מי האיש: מכור לסיגרים, חשוב שיהיו מהמין המשובח, רצוי 'מייד אין קובה'. כאשר ארצו הייתה במצור, ואף מזון היה במשורה ובקיצוב, דאגו ידידיו הקרובים שגם בתקופה הקשה הזו, יגיע אליו משלוח סיגרים בכמות מספקת, מידי שבוע. דרך מדינה שלישית. על עטיפת החבילות צוין רק 'ממשלת בריטניה – שביר'. פועלי הנמלים סברו כי מדובר במשלוח בטחוני ולא פתחו את החבילות.
הוא מכור כבד לוויסקי, רצוי מהמין הסקוטי. ניחן בכושר ביטוי יוצא דופן, הן בע"פ והן בכתב. ביטויים ואמרות בהן השתמש, נותרו כחלק בלתי נפרד מהלכסיקון הלאומי עד היום.  התנהלותו הכספית הייתה שערורייתית. רוב ימיו חב כסף (והרבה), לאנשים. זאת בשל הבזבזנות שלא ידעה גבולות. הוא אהב לשוט ביכטות של ידידיו (בעיקר בים התיכון (חלק מחובותיו נבע מתאוותו לביגוד משובח ולחליפות יפות. לחייט שלו חב למעלה מחצי מליון לירות סטרלינג). הוא אהב מאד להמר, אך הפסיד לעיתים קרובות. בשל חולשתו זו גדלו חובותיו בשיעור ניכר. כדי להקל עליו שילמה הממשלה, בה כיהן, בתפקיד בכיר, חלק מחשבונות האלכוהול שלו.
האיש רשם לחובתו גם כשלים גדולים. האחד בהתקפה שיזם במלחמת העולם הראשונה על חצי האי גליפולי, שבטורקיה. בעקבות הכישלון נאלץ להתפטר מתפקידו. במלחמת העולם השנייה כשל כאשר נסוג מעמדתו המוסרית, שתבעה להתמקד בהפצצות נקודתיות על התעשייה הגרמנית, מול בכירים בחיל האוויר שדרשו להתמיד בהפצצות שטח. ההפצצה הנוראה על דרזדן (חודשיים לפני סיום המלחמה), הייתה גם אחת התולדות של ויכוח זה. תעודת עניות למנהיג שלא מנע הרג של מאות אלפים בכללם ילדים.
שני בעלי הון "תרמו" לו סכומים גדולים, גם במזומן, על מנת להקל עליו. שניהם לא דרשו החזר. לשואלים הסבירו כי אסור לתת לאישיות רמת מעלה כמותו לשקוע בדיכאון בשל חובותיו, וכי הם מבקשים לאפשר לו לתפקד בצלילות מלאה וללא דאגה, 24/7.
מצבו הכספי השתפר פלאים, רק לאחר שהסתיימה מלחמה קשה בה הייתה ארצו נתונה, והוא התפנה לכתיבת זיכרונות, כתב ספרים שהיו ל'בסט סלר', ונמכרו בתפוצת ענק, שכיסתה את חובותיו. הוא גם זכה בפרס נובל בגין כתיבתו זו. כאשר הלך לעולמו בגיל 90, היה איש עשיר.

להם מותר 

'הארץ' ו'ידיעות אחרונות' חילקו חינם אין כסף, את המקומונים שלהם בכל הארץ. דיונים רבים נסובו לפני הבחירות האחרונות, על חקיקה המיועדת לכבול ידיהם של מולי"ם המבקשים להוציא עיתונים שאינם נמכרים תמורת תשלום, אלא מחולקים חינם. במיוחד התגלעה מחלוקת קשה סביב ההוצאה לאור של 'ישראל היום', שכידוע מחולק חינם באתרים ציבוריים רבים. כזכור, אף הוגשה לכנסת הצעת חוק הידוע בשם חוק 'ישראל היום'. כדי לעצור אותה, הדבר היה  בשנת 2015, הלכנו לבחירות. 
ואני שואל כיצד קרה שהמחוקקים, אלה מהם שתמכו בחוק הזה, התעלמו מהעובדה הפשוטה שעיתונים כ'הארץ' וכ'ידיעות אחרונות', חילקו חינם אין כסף, את המקומונים שלהם בכל הארץ, במשך עשרות שנים. המקומונים החינמיים האלה, שלהם גב כלכלי איתון של עיתון האב שלהם, חלקם לא רווחיים, יכלו לעשות כל העולה על רוחם בתחום הטריטוריאלי המקומי שלהם. בשל התחרות העזה שהם יצרו עם מקומונים 'עצמאיים' הם הביאו חלק מהם לפשיטת רגל ולסגירה. ברור שהם שימשו מקדם מכירות יעיל מאד לעיתונים היומיים בימי שישי. 
כאשר התקיים הדיון הנואל בכנסת על חוק 'ישראל היום', ראו זה פלא, כל המשתתפים בדיון נמנעו מלשאול את מוזס מו"ל 'ידיעות', שאלות קשות. ובמיוחד את שאלת השאלות: מדוע לך מותר לחלק חינם ול'ישראל היום', לא.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: