יום שני, 10 בדצמבר 2018, ב' טבת ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

ולשמחה מה זו עושה

רבי אברהם אבן עזרא אמר: "הלשון אינה אלא מליץ יושר בין הלב ובין השומעים" | ואני? לבי הולך אחר השומעים | אז מה בדיוק אני רוצה לומר לכם, ואיך כל זה קשור לשיחה המזדמנת שניהלתי ביום שישי האחרון בקניון 'מבשרת'? | מיד תבינו | ובבקשה, אל תשכחו לחייך

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

יעקב יעקב

מזה שבוע ימים שאני צוחק כל אימת שהדבר עולה בדעתי. אודה איני יודע דבר זה שאירעני מה שם לכנותו, ואף שטרם גמרתי אומר ביני לביני אם מצחיק הדבר ששמעתיו אם לאו, מוטב אמעיט להג ואספרו באוזניכם כהוויתו, ואתם תגלגלוהו כרצונכם: אם לשם ואם לכאן, אם לשבט ואם לחן ולחסד.
נפגשנו ביום שישי לפני שבוע בקניון 'מבשרת' החדש. בא לקראתי קורן. אמר: 'יעקב , אתה רואה את הגיליון הזה של 'זמן מבשרת' שבידי? אני לוקח אותו בכל שבוע לקרוא בו את הטור שלך. אני אוהב לקרוא את דבריך כי הם יפים בעיניי, הגם שאני לא מבין את מה שאתה כותב".
סהדי במרומים שכך אמר מילה במילה. אמר, ושנינו צחקנו בקול שהדהד בקניון כולו. משנרגענו, נפרדנו לשלום, והלכנו איש ואיש לביתו להקביל את פני שבת המלכה, הלכתי לי וצחוקי הלך עמי .ישבתי בביתי ברוגע וצחוקי רפה והלך במתינות, עד שנתפוגג כליל. נחחלף צחוקי בהגות מלים שדחקו בי ליתן דעתי - אם טובה דרכי בהן.
אמר לי לבי, אם כך אמר האיש ההוא מן הקניון, אולי מוטב שתמיר מילותך להיותן כאחיותיהן הקלילות המתגלגלות בחוצות העיר ושופעות בחן ובחמדה מפיותיהם של רבים וטובים?! כך אמר לי לבי ואני, כפרד עיקש, אמרתי לו: 'לא ולא'!
חשתי בתמיהת לבי עלי, ואמרתי לו הריני משמעך משנתי הסדורה לאשר אתה תמהה בו.
כזאת אמרתי ללבי: מן המפורסמות היא שהסגנון הוא האדם. ועוד אמרתי לו שרחבות עולמו של האדם היא כרחבות אוצרות מילותיו ומכמניהן. והוספתי אף את זאת : הרי העולם נברא במילה שכתוב: "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור", וחתמתי ראשית דברי אלה אל לבי - באמירה מוחצת: ומשום שכל ההיגדים הללו אמת הם, עלינו להדר בשפה השגורה בפינו, ולנהוג בה כגבירה נאצלה ומכובדה, ולא לעשותה כאסקופא הנדרסת לרגלינו.
ראיתי שלבי קשוב למילותיי ובחדוות מנצחים הוספתי לאמור לו: אל תשעה לאלה המבקשים לרדד את השפה ו"לעשות לה דיאטה", לאלה שאוצרם אלף או אלפים מלים פעילות (הגם שבתוכם פנימה אוצרות חבויים גדולים יותר).
משראיתי שלבי עוטה בבת חיוך קלילה למשמע דבריי ודעתו הולכת אחר מילותיי והגיגי,
אמרתי אנצחו עתה בסייעתא דשמיא ושל חכמינו הקדמונים שאמרו : "בני יהודה שהקפידו על לשונם נשתמרה תורתם בידם, בני אפרים שלא הקפידו על לשונם לא נשתמרה תורתם בידם".
מששמע לבי משנתי נחה דעתו, ונחה דעתי עלי, ושבתי אל צחוקי שבא בי למשמע דבריו החביבים והמשעשעים של רעי שמן הקניון.
לבי ואני והמלים שהתגלגלו בינותינו, הזכירוני דברי רבי אברהם אבן עזרא: "הלשון אינה אלא מליץ יושר בין הלב ובין השומעים ", ואני לבי הולך אחר השומעים.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: