יום שני, 15 באוקטובר 2018, ו' חשון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

מרוסיה באהבה

חוויות מן הארץ הגדולה בעולם בעקבות ביקור בה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

יעקב יעקב

ואף אני לא הכרתים עד שבאתי אל ארצם. ועתה שבאתי - ראיתים בטובם, ואם ראיתים בטובם אספר מעשיהם הטובים, למען אשר נלמד אף אנו לבור את הדרך הטובה שראוי לנו לילך בה. עד זה לא מכבר שלטה בהם מלכות הרשעה, שנסה אדום ועליו חקוקים פטיש ומגל, ועתה שבטלה מלכות הרשעה, נפתחו שערי הארץ לכל באי עולם, ואף לנו בני בניו של אברהם. ומשום כך יצאתי אף אני לתור את ארצם, ונטלתי עמי את זו שעמי זה יובל שנים, ואף למעלה מזה.

ביום הראשון היו עיניי תלויות ברקיע ובעבים ברוכי המטר שמעל, ובשדות ובנחלים ההולכים אל הים שמתחת, ולבבי רחב בי ולבבי חמר עלי. לבבי רחב שראיתי את מעשיו הגדולים של היושב במרומים, ולבבי חמר עלי שאמרתי: ומדוע לא ברכנו אלהים זה בכל אלה, כמות שברך את גוי הארץ הזאת?

ביום השני הלכתי לראות את מעשיהם הגדולים, ובשעה שירדתי בדרגנוע נדמיתי עליי כמי היורד וצולל אל עולם האגדות והאימה. ירדתי וירדתי עד שלפתע באני רעש, כרעש הזה המבקע הרים ומשבר סלעים שראה בחזונו אליהו הנביא, ונדמיתי עלי כשרוי באולם קולנוע שבו מקרינים סרטי אימה, להביא פחד ואימה בלבם של אנשים, אך הרעש שהחריש את אוזניי והלם ברקותי היה רעש רכבות המטרו הנוסעות במסילתן יום אחר יום ולא ייעפו לעולם. רכבות המשייטות על פסים שאורכם 365 קילומטרים, ונוסעים בהם בכל יום כתשעה מיליון נוסעים ובמשך השנה כשלושה וחצי מיליארד! בני אדם.

ראיתי בתחנות עשרות אלפי אנשים נפלטים מן הקרונות ועשרות אלפים עולים תחתיהם, והכל נעשה בסדר מופתי ובשקט שופע נעימות, ועליתי אף אני עמם וירדתי פעם אחר פעם, על מנת לילך למקומות שעיניי בקשוני לראות במוסקבה, ולא אספר עליהם בזו הפעם הגם שראויים הם, ויפים הם - אך כמותם יש רבים בעולם, ואספר רק את שהוא ייחודי, וכמותו לא ראיתי מעודי.

 

  

 

אספר על המטרו של מוסקבה, על הרכבת הזאת שכולה ארמונות וטרקלינים תת-קרקעיים העשויים משיש וגרניט, ברונזה וקריסטלים ובה אוספי אמנות שובי עין ולב. כל ההולך בתחנות המטרו כמו צועד בגלריות מפוארות ובבתי נכות עתירי יפעה וחן. ראיתי שם פסלי ברונזה ואבן גדולי ממדים, פסיפסים נאדרי הוד, נברשות מסוגננות שמאירות את המקום, ומאירות בו בזמן את העין והלב, ועוד יצירות וחפצי אמנות שרתקוני על עמדי כמו הייתי פסל בין פסלים.

ובקשתי לחלוק שמחתי ונפעמות לבי עם רעייתי שנטלתי עמי, וקראתי לעברה: ראי את זה וראי את זו, והיא שנפעמה כמותי הייתה משיבה לי כהד: "יעקב ראה את זה וראה את זו, והיינו מהלכים שם כמהלכים בעולם האגדות. ואף בכך לא ארחיב עוד שכן לא את זאת מבקש אני לספר לכם, אלא את מעשיהם של הנערות והנערים הרוסים במוסקבה, את מעשיהם שהפתיעוני במטרו, שכל שספרתי עד כה טפל הוא לעיקר, ואף אודה בפניכם שכל שספרתי עד כה ספרתיו להביאכם עד הנה, עד לעיקר שאותו אספר עתה.

ארבעה ימים תמימים היינו מהלכים ונוסעים במטרו. ארבעה ימים תמימים שעלינו וירדנו בהם ארבעים, ובכל הפעמים הללו, כל אימת שעלינו לרכבת, עמדו הצעירים על רגליהם והזמיננו לישב במקומם. ולא הייתה פעם אחת שעלינו ולא זכינו בכך. והייתי משתומם ולבי היה מכמיר ומתרחב בחמדת מעשיהם, ודעתי הייתה מפליגה עד הרחק עד לרכבת הקלה בירושלים שאני נוסע בה רבות, וצעירינו שם יש שמכבדים, ויש לעתים מרובות שאינם.

ואף אני לא הכרתים עד שבאתי אל ארצם, ועכשיו שבאתי ראיתי את טובם וסיפרתי את טובם שנדע אף אנו את הדרך שראוי לילך בה, להיותנו ראויים לתואר שניכסנו לעצמנו, להיותנו "עם סגולה". ועוד רבות, גדולות ונצורות ראינו במוסקבה ובסנט-פטרסבורג, אך עיקר שבעיניי סיפרתיו - ולא אוסיף עוד.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: