יום שני, 19 בנובמבר 2018, י"א כסלו ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

פלאות בירושלים

מבט פיוטי על אותם אלמנטים שהפכו לחלק מנוף בירת הנצח שלנו ושבאף מקום אחר בעולם לא תראו...

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

יעקב יעקב

"עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים" והעולם כולו הסתפק בנותר - כך על פי מסכת 'קידושין' שבתלמוד.
אני בנה אוהבה של עירי זו - שמתנאה יותר מכל ערי תבל - משוטט בה השכם והערב, ואף בלילות, עד כי אף סימטאותיה הצרות והצנועות מכירות אותי, ומצהילות פניהן לנגדי כל אימת שאני פוקדן ופוסע בהן קוממיות. וכמו אדם המכיר כל סודות ורזי אהובתו, אף אני יודע כל צפונותיה של עירי, ויכול אני עתה לגלות לכם עוד רז אחד מרזיה – 'רז פלאותיה'.
עשרה פלאות ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים. ואת פלאותיה אלה ראה ראיתי במו עיני. ומה שראו עיני העמידני משתומם ובתמהון לבב, ועל כן אני מבקש להגידם ברבים.
השעה הייתה שעת בין הערביים ואני הייתי מהלך מתונות ברחובה של עירי, ליד בית החולים 'שערי צדק' הישן, שיקירי ירושלים ונהגי המוניות קראוהו 'בית החולים וואלך', והייתי מצודד פניי ועיני אנה ואנה לאצור אל תוכי את חינה, ליתן חן המקום על יושביו, עד שלפתע התנוצץ לעיני אחד 
מפלאותיה: במפרדה שבין נתיבי הרחוב ראיתי שיחי נוי ופרחים שהצמיחו על ענפיהם שקיות ניילון צבעוניות ובקבוקי פלסטיק ואף דפי ספר ודפי עיתונים, שהרוח הייתה נושבת בהם, ומפיחה בהם רוח חיים. 
ראיתי זאת בעיני, ואמרתי אל לבי: הנה כאן אתה רואה פלאות שלא זכית לראות במוסקבה, בסנט פטרסבורג, בוורשה ובקרקוב שמהן שבת עתה זה, שם פורחים מיני פרחים בצמחים ובשיחי הנוי ולא עוד, וכאן בירושלים הם מצמיחים ומתעטרים בפרחים שובי לב ועין, ואף במיני ניילונים ודפי ספר ועיתונים בשלל שפות, שהרי אין ירושלים כשאר ערי תבל.
והייתי הולך ומשתומם, והוגה באשר ראו עיני, עד שלפתע באני פלא גדול מן הפלא הראשון. על הספסלים בתחנת הרכבת הקלה ובתחנת האוטובוסים הסמוכה לה היו מונחים בקבוקי מים מלאים למחצה ופתוחים, וגם שתי כוסות קפה. קרבתי לראות הפלאות מקרוב. כוס אחת הייתה של קפה שחור והאחרת של נס קפה, והן היו מלאות למחצה. ראיתי ותהיתי ביני לביני: מי הם הצדיקים הללו הדרים בירושלים שעושים מעשי צדקה בהסתר ובצנעה - השותים אך מקצת ממשקאותיהם, ואת יתרתם מניחים לעוברי אורח - לאלה שאצה להם הדרך לעת שחרית, ואין בידם עתותיהם להכין לעצמם בביתם שתיה - להרוות צמאונם, והנה מבוקשם מונח כאן לפניהם מידי אחרים באהבה גדולה? כן, כאלה הם בני עירי, צדיקים הם ועושי חסדים הם, שהרי אין ירושלים כשאר ערי תבל.
משרפתה השמש ותש כוחה של חמה הוליכוני רגלי לגן העצמאות לפוש קמעה. 
הייתי יושב ומהרהר בדעת פזורה על שראיתי בארצות שמעבר לים, על אגמי פולין ועל שדות החיטה המתנחשלת ברוח, ועל שדות התירס וקלחיו המזהיבים, עד שהשפלתי פני ועיני אל הקרקע שמתחת לספסל שעליו נחתי, וראיתי שהיא זרועה סביב סביב קליפי גרעינים, גרעיני חמניה וגרעיני אבטיח. ראיתי שיד נדיבה זרתה אותם ולבי 'עלץ' בקרבי, שהנה בירושלים יכול שיזרה אדם קליפי גרעינים, ולימים הוא בא ומלקט מלוא הטנא אבטיחים וחמניות מאדמתה המפרה של ירושלים. שהרי אין ירושלים כשאר ערי תבל.
ועיני ראו גם בפלאות עובד עיריית ירושלים. שהיה האיש אוסף מלוא היעה בדלי סיגריות ומיני אשפתות, והיה הולך ומשליכן מעבר לגדר, זו הגדר שחובקת את בית החולים 'שערי צדק', הגדר שתחמה את אפרי המרעה של הפרות שהביא לכאן ד"ר וואלך להרוות את צימאון מטופליו. כך, בקיצור דרכים, מתמרקת ירושלים על ידי העמלים בה, שהרי אין ירושלים כשאר ערי תבל, שנאה היא מכל ערי תבל ופלאות בה לרוב.
ועוד פלאות הרבה ראיתי בירושלים ולא אספרם, שלבי דוחק בי ואומר לי: דברים אלה שאתה אומר מי צריך להם, ודי לך באלה שספרת שהיו דוחקים בך לספרם.
נעניתי לו ללבי שהיה מתחייך לנגדי בחיוך מריר...

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: