יום שני, 20 באוגוסט 2018, ט' אלול ה' תשע"ח
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

מי כאן מקופח?

על המחאה נגד חוק הלאום הפגינו דרוזים וגם היו בדואים שתפסו טרמפ | הגם הבדואים שותפים ב"ברית המקופחים"? האם רע להם עקב היותם בדואים?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מרדכי ליפמן

otmoti@netvision.net.il

באחרונה דובר (ועוד ידובר רבות), על חוק יסוד, חוק הלאום. חלקו נראה וגם נשמע בעצרת שקיימו פעילים דרוזים בכיכר רבין בתל אביב. והנה במסגרת המחאה הקולנית, נשמעו ונראו גם לא מעט 'פעילים חברתיים' בדואים, שצרפו את קולם לקולות המוחים. 
האומנם גם להם, לבדואים, חלק ב"חגיגת הקיפוח"?
במבט אל הנעשה בשולי ההתארגנות הדרוזית, ראוי שנבחן גם זרם שולי לכאורה, קבוצה, קטנה, אך ראויה להתייחסות: בדואים שמיהרו לקפוץ על העגלה הדרוזית הדוהרת, אותה סיפקו הפעילים (והקרנות "אוהדות" ישראל). והנה לכם המתאבן הראוי לתבשיל המחאה. בדואים 'מקופחים' המוסיפים עוד קול לאותה מקהלה הקמה על הדמוקרטיה הישראלית המתגוננת.
אלא שהבדואים העולים על עגלת המחאה הם, בדיעבד, המיעוט המועדף ביותר. יחסו לחוק הוא, אם להתבטא בעדינות, אמביוולנטי במיוחד. אני מסייג שוב התייחסות זו לחלק מהם. בוודאי לא לכולם. אבל אותו חלק הוא משמעותי מבחינת השפעתו על אורח חייהם.  
וכאן אי אפשר שלא להתייחס לתופעות שונות בהוויה הבדואית, ובראש ובראשונה לפוליגמיה בקרבם. איסור הפוליגמיה מעוגן בסעיף 176 לחוק העונשין, ולשונו: "נשוי הנושא אישה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם – מאסר חמש שנים". 
יש אומדנים שונים לגביה. הערכה מקובלת קובעת כי חמישית עד למעלה משליש(!) מכלל המשפחות הבדואיות בישראל נגועות בה. הסדר הפוליגמי חי, קיים ובועט גם בזכות ברכתם של כהני הדת המוסלמים, המקבלים אגב משכורתם מממשלת ישראל, המקיימים טקסי נישואין לגברים נשואים ככל שיתבקשו ללא הסתייגויות כל שהן. כתרופה מראש לבדיקות אפשריות, "נישואים שניים או אף  שלישיים", אלה, לא נרשמים במרשם האוכלוסין.

הבדואים, הפוליגמיה והביטוח הלאומי: האצבע בעין של המדינה

מדיניות הקצבאות הנוכחית מתמרצת פוליגמיה. גבר המעוניין להתגרש פורמלית מאשתו הראשונה על מנת לשאת אישה נוספת, פונה לבית הדין השרעי ומסכים לשלם דמי מזונות כהוכחה לגירושין, שופטי בית הדין השרעי פוסקים דמי מזונות בסך 50-100 שקלים לחודש על כל ילד. זהו למעשה סוג של תרגיל הונאה. מחיר נמוך בכוונה תחילה שהוסכם מראש בין המתגרשים (לשם השוואה, סכום המינימום לתשלומי מזונות בבתי משפט למשפחה ובבתי דין רבניים עומד על 1,200 שקלים לילד, וזאת ללא תלות ביכולת השתכרותו הריאלית של הבעל). שלאחריו האישה נחשבת כגרושה וכנפרדת מבעלה ויכולה לדרוש תשלומי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. בנוסף לכך, תקבל האישה גם קצבאות ילדים ובמקרים מסוימים אף תהנה מזכויות המגיעות לה בגין מעמדה כאם חד-הורית...
ב-2014 דחה הביטוח הלאומי את תביעת האישה לקבל גמלה בנפרד מבעלה לשעבר, וקבע שמדובר במשפחה פוליגמית. אלא שאז גויסה המערכת המשפטית. ערעור שהגישה האישה התקבל, איך לא, באחרונה, והשופטת קבעה שעל ביטוח לאומי לשלם לאישה גימלה גם בנפרד מבעלה לשעבר, ונפסקו לה הוצאות ושככר טרחת עו״ד של 4,000 שקלים. כך למעשה הכשילה מערכת המשפט ניסיון של ביטוח לאומי לייצר תמריץ שלילי לנישואי הפוליגמיה דרך יצירת קריטריון חדש, ששמו "משפחה מורחבת". הרעיון היה להתייחס למכלול המבנים – ובהם בתים, צריפים ואוהלים סמוכים - כאל קורת גג אחת, ובכך לא להכיר בגירושים הפיקטיביים כגירושים. כאמור, הניסיון הזה נכשל. והרי לכם עוד טיפה בים, המתווספת למיליארדים הרבים מאד שמשלמת המדינה לאוכלוסייה הבדואית...
על-פי הערכות שיעור הנשים הבדואיות החיות בנישואים פוליגמיים מגיע לכ-30% לפי נתונים משנת 2009, כ-38% מהילדים הבדואים חיים במשפחות פוליגמיות. נשים הרשומות בתעודות הזהות כרווקות, חיות כנשים נשואות לכל דבר, מתעברות, יולדות, אך נהנות ממעמד של "אמהות חד-הוריות", על הזכויות הגלומות בכך (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ואפילו זכויות למשכנתא בתנאים של זוגות צעירים).
על פי פרופ' ארנון סופר, "כבר ב-2009, כשליש מן הגברים הבדואים בדרום נשאו יותר משתי נשים, וחלקם לא הסתפקו בפחות מארבע. הם מביאים לעולם כדי 100-40-20-10 ילדים, ויש מקרים ספורים גם של משפחות שבהן לגבר אחד כ-150 ילדים". 
הנה כי כן 'מכונת הקיפוח', פועלת, במלוא העוצמה, בתמיכת המערכת המשפטית, התקשורת (המקפידה להעלים עין) - לאכוף על מדינת ישראל שינויים דמוגרפיים וזכות שיבה מדורגת. ועוד לטעון על קיפוח... כל זאת בעוד המדינה כושלת בניסיונה להכיל על כל אזרחיה, באופן שווה, את חוקיה. 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: