יום שלישי, 18 בספטמבר 2018, ט' תשרי ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

משא ומתן על החיים

בחורה צעירה יושבת על הרצפה אוחזת בידה אקדח טעון צמוד לראשה וכל רצונה הוא למות, בואו ננסה לדבר איתה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מנשה נחום

מנשה נחום מומחה לניהול משא ומתן, מגיש תכנית רדיו, הרצאות, סדנאות, יעוץ אישי, 0504062278,אימל menashenahum100@gmail.com

לנהל משא ומתן ולהצליח בתחום העסקים זה בהחלט חשוב ואף משתלם כלכלית. במשא ומתן עסקי ישנו לחץ וישנה דאגה לאורך התהליך, לעיתים מדובר במשא ומתן שתוצאותיו הן פרנסה עבור מספר רב של משפחות, הלחץ הינו חלק בלתי נפרד מתהליך המשא ומתן.

בהשוואה למשא ומתן להצלת חיים של אישה, גבר, ילד, אדם באשר הוא אדם, הדרישות ממך כדובר הן אחרות ורמת האחריות המוטלת על כתפיך היא עצומה, מדובר בחיי אדם הניצבים מולך, פעולה לא מקצועית במהלך המשא ומתן עלולה לגרום לאדם מולך לסיים את חייו ממש מול פניך ולהשאיר אותך עם צלקת נפשית כל חייך.

צוות המשא ומתן במשטרת ישראל, שהייתה לי הזכות להיות חלק ממנו, מגיע לזירות אירוע במצבי קיצון, כאשר האדם אינו יכול להכיל את הצער והכאב שנמצאים בחייו. הבחירה של האדם היא לעיתים לבצע מעשה קיצון, למשל: לטפס על בניין גבוה ולעמוד על הקצה, לקחת אקדח עם כדור בקנה ולהצמיד לראש, להתבצר בדירה עם בלוני גז תוך איום להצית את עצמו ולפוצץ את הדירה, ועוד מאות מקרים רבים של מצבי קיצון לאורך השנים שלא תמיד הסתיימו לצערי באופן חיובי.

זה המקום לשבור את המיתוס שמי שרוצה להתאבד מתאבד, ובני אדם שמנסים להתאבד במקום ציבורי הם רק לצורך השגת מטרה או תשומת לב. השקפה זו אינה נכונה, החיים לימדו אותי זאת. כפי שציינתי, במהלך השנים, צוות המשא ומתן המשטרתי הצליח להוביל בני אדם לשינוי התנהגותי ולגרום להם לא לבצע פעולה קיצונית כמו התאבדות, אך היו גם מקרי קיצון בהם בני אדם מימשו את הכוונה שלהם וסיימו את חייהם במקום הומה אדם, תוך העברת מסר חריף לאדם שהוביל אותם למעשה הקיצוני, התאבדות.

שעת ערב וכל רצוני הוא לסיים את העבודה המשטרתית. במקרה הזה עוד הפגנה קטנה, אולי אספיק ערב אחד להגיע לארוחת ערב עם משפחתי, מפגש שהיה חסר לי מאוד בתקופה זו.

כמו בחיים, אנחנו מתכננים תכניות והיושב במרומים מייעד לנו משהו אחר, במערכת הקשר המשטרתי מחפשים אותי ומבקשים ממני ליצור קשר טלפוני עם מרכז השליטה. כמי שמתורגל בכך, אני פועל באופן מיידי. הדיווח שהתקבל אינו משאיר ספק: גם הערב אין סיכוי שאגיע לארוחת ערב משפחתית. על קו הטלפון הפסיכולוגית של יחידת צוות המשא ומתן. "ערב טוב מנשה, יש לנו בחורה צעירה שיושבת על הרצפה בקניון עם אקדח טעון צמוד לראשה, רוצה להתאבד. הקב"ט של הקניון שהיה בסיור במקום הבחין בה והצליח להחליף עמה מספר מילים, אנו יודעים את שמה, אני בודקת עלייה פרטים, תתקדם לקניון מלחה, מפקד היחידה ואני גם בדרך, נדבר בהמשך".

דיווח קצר מקצועי וחד, שלא משאיר לך ספק. חובתך להגיע במהירות למקום, להפעיל את היכולות שלמדת ורכשת במהלך השנים בתחום המשא ומתן ולהציל חיים של בחורה צעירה עם אקדח צמוד לראשה.

הלחץ והחששות ברגעים אלו מפנים את מקומם למקצועיות ולרצון העז להצליח להציל חיים של אישה צעירה. עכשיו צריך להפעיל את הסירנה המשטרתית ברכב, להגיע כמה שיותר מהר ולנסות ליצור קשר ראשוני. אלה דקות קריטיות שאדם נמצא במצוקה נוראית ואין מולה כרגע מישהו שינסה להכיל את המצוקה העצומה שלה.

בקשר המשטרתי מבקשת ממני הפסיכולוגית להגיע לדבר איתה בלבוש חולצה אזרחית ולא בלבוש מדים, "נסביר לך אחר כך בשטח". אני מאשר את ההנחיה, מגיע לחניון בקניון, פושט את חולצת המדים ולובש חולצת ספורט שיש לי ברכב.

האדרנלין זורם בגוף שלי בכמות נכבדת, "היכן היא נמצאת?", אני שואל את קצין המשטרה שנמצא במקום ומנסה בכל כוחו להרחיק את הסקרנים והעיתונאים מהמקום. הקצין מסמן לי בידו את המקום בו הבחורה יושבת על הרצפה בחניון. אני מדווח ליחידה שאני נגש לשוחח עם הבחורה מתוך כוונה בעיקר להקשיב לה.

את האומץ הנדרש לגשת לאדם חמוש עם אקדח טעון שלא ברורות כלל כוונותיו ואתה יכול להיפגע או להיהרג, מקבלים בשנות שירות במשטרת ישראל, בו אף יום דומה ליום הקודם.

אני פוסע אליה בצעדים בטוחים ומרגיש בגבי את עשרות העיניים של השוטרים והאזרחים, שמקווים גם הם שהבחורה תניח את האקדח. הדבר הראשון שאני עושה כאשר אני מגיע אליה, לפני שאני בכלל מוציא מילה, זה להתיישב על הרצפה במרחק של מטר וחצי לערך בדיוק כמוה, ולנסות ליצור איתה קשר עין, על מנת לנסות ליצור אינטימיות כלשהי ולתת לה תחושה שאני כאן כולי רק בשבילה.

"שלום, שמי מנשה נחום אני כאן עבורך, על מנת להקשיב לך", אמרתי בקול שקט ובטוח, משפט פתיחה שלא מאיים ולא מתייחס כלל לאקדח שנמצא צמוד לסנטר שלה, ניסיון ליצור מעין בועה שלה ושלי באירוע ולהרחיק מאתנו את רעשי הרקע בחניון של השוטרים והאזרחים.

גלית (שם בדוי) ענתה בטונים גבוהים תוך שהיא כועסת על העולם כולו, מטיחה בפני שעדיף לי לעזוב את המקום, ברצונה לסיים את החיים ממש כאן ועכשיו ואין שום אפשרות בעולם לעזור לה. שמחתי בליבי שהיא עונה ומדברת למרות הדברים הקשים שאמרה. למדתי בניהול משא ומתן שכול עוד מדברים, הכיוון הינו חיובי ופחות חשוב מה נאמר, העיקר להשאיר ערוץ פתוח כל הזמן.

בני האדם הם כמו ספר. לכל אחד יש את סיפור חייו ששונה לחלוטין מאדם לאדם, עכשיו תפקידי מתבצע בזהירות רבה על מנת לא להחמיר את המצב ולגרום לה לעשות את הצעד שאין ממנו חזרה וללחוץ על ההדק, ברגע זה חובתי, בסבלנות רבה, לבנות איתה אמון בסיסי, ולקרוא בעדינות בספר חייה תוך ניסיון למצוא עוגן כלשהו שכדאי לה עבורו להישאר בחיים.

הסיטואציה דורשת ממני להיות קשוב באופן מוחלט, מתוך כוונה להבין מה מתחולל כרגע בנפשה, כיצד ניתן להוביל אותה לשינוי התנהגותי? למדתי תוך כדי הקשבה לגלית שכוונתה להתאבד היא רצינית ביותר ולכן הוקל לי במעט כשהפסיכולוגית ומפקד היחידה הגיעו למקום, ניסיון מקצועי וידע נוסף תמיד יכולים לעזור.

ארבע וחצי שעות לערך אני מקשיב ומדבר עם גלית, שכוונותיה להיפרד מהעולם אמיתיות, מה גם שהיא עשתה טקסי פרידה מהעולם הזה: כתבה מכתבים קשים לאנשים שפגעו בה בחייה, שילמה את החשבונות של הדירה השכורה שהייתה ברשותה, ניקתה את הבית, כל זאת מתוך רצון לעזוב את העולם הזה מבלי להשאיר אחריה חובות לאחרים.

במשך שירותי בצוות המשא ומתן במשטרת ישראל, הצלחנו במקרים רבים להציל חיי אדם, לגרום לשינוי התנהגותי בעזרת יכולת מקצועית ומודלים שפותחו על ידי מיטב הפסיכולוגים, קציני שטח, ומפקדי היחידה. במקרה הזה, הגיע הרגע הקשה ביותר עבורי כדובר במשא ומתן מול גלית. הבנתי, שלמרות הצלחות העבר, הידע שלי והיכולות שרכשתי, אני לא מצליח לשנות אצל גלית את ההתנהגות ולגרום לה להניח את האקדח, גלית מדברת איתי על סיגריה אחרונה שהיא רוצה לעשן, ומבקשת ממני לסובב את הראש להימנע מלראות אותה יורה לעצמה בראש.

רגע קשה וקריטי שדורש הכרה בכך שהמשא ומתן חייב לעבור להתערבות טקטית מהירה של לוחמים מיומנים ביותר של אחת יחידות העילית של משטרת ישראל.

הלוחמים מצליחים להשתלט על גלית תוך תרגיל הונאה חכם, ולפרוק אותה מאקדחה הטעון ובכך להציל את חייה.

הצלת אדם אחד בעולם זה בהחלט להציל עולם שלם...

 בפרוס החגים עלינו לטובה, הצילו אדם אחד שאין לו ארוחת חג או משפחה להיות איתה, היו נדיבים פתחו את הלב והבית שלכם לבני האדם שגורלם לא שפר עליהם.

חג שמח ושנה טובה לכולנו.

 

הערת הכותב: אירוע אמת.

 

 

 

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: