יום שלישי, 11 בדצמבר 2018, ג' טבת ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

ההבלגה חוזרת: חלק א'

מדינת ישראל 2018: ההבלגה מרימה שוב את ראשה | במקום כוח - אין אונים | במקום תשובה לפורעים – תשישות וחולשה | כך איבד צה"ל את יכולת הרתעתו

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מרדכי ליפמן

otmoti@netvision.net.il

פרעות תרפ"א 1921 היו ראשית מלחמת הדמים של הערבים ביישוב היהודי בארץ. האירועים הקשים הללו החלו בנווה שלום וביפו, ארבע שנים בלבד לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים. הפגיעה ביהודי העיר הייתה קשה. כ-9000 פליטים יהודים נסו מיפו על נפשם, בימי הפרעות. לאחר יפו, עברו הפורעים לפתח תקווה ממנה נהדפו. אז עטו על יישובי הסביבה, בזזו ושרפו אותם עד היסוד. הסיבוב הבא ביפו חל ביום ראשון, ה-19 באפריל 1936, בעיצומה של ה'הבלגה', עט המון ערבי משולהב שוב על היהודים. כ–7000 מהם ברחו ואז עברו הפורעים אל שכונות יהודיות סמוכות (כרם התימנים, מנשייה והרחובות הסמוכים). הפורעים הציתו בתים, חנויות ובתי-מלאכה. ביפו שוב לא התיישבו יהודים עד לשחרורה במלחמת העצמאות. כשנה לאחר אירועי יפו, ב-14 בנובמבר 1937, בעיצומה של ההבלגה, נרצחו חמישה פועלים יהודים שעל-שמם הוקם/הוקמה מאוחר יותר קיבוץ/התנחלות מעלה החמישה...
הטרור שהחל ביפו, התפשט כמו כתם דם, בכל רחבי הארץ, הוא נמשך למעלה משלוש שנים. מאות דונמים של שדות תבואה עלו באש, עצי פרי נעקרו ויערות נחרבו. במקביל באה ההתקפה על התחבורה: אבנים, פצצות ויריות מן המארב. הערבים קיבלו תגבורת בלוחמים ובנשק מהארצות הסמוכות (בעיקר מסוריה ומעיראק). במקביל להתקפות על יהודים, הופנה הנשק הערבי גם נגד ממשלת המנדט הבריטי ('המרד הערבי'). שיאו של המרד הערבי היה בקיץ 1938. שדה התעופה בלוד, שעמד בבנייתו, הותקף ומתקניו עלו באש; רשת הטלפונים בחברון חובלה, חובלו מסילות הברזל והרכבות הפסיקו את מהלכן בין הערים הגדולות; תחנות משטרה נסגרו לאחר שהותקפו ונשקן נשדד; חובל הצינור שהוביל נפט מעיראק לבתי-הזיקוק בחיפה והנפט שזרם בו עלה באש; עמודי הטלפון ברחבי הארץ חובלו והקשר הטלפוני ניזוק קשה. 
המורדים הצליחו להשתלט על מרבית יהודה ושומרון וכן על עזה וסביבותיה (אזור A של היום). הם גבו מסים, הקימו בתי דין של שדה ושלטו בתושבים ביד רמה. בחודש אוקטובר 1938 השתלטו על העיר העתיקה בירושלים, נעלו את השערים. מעל שער שכם הונף דגל ערבי. שוטרים הותקפו. תחנת המשטרה בעיר העתיקה הועלתה באש. רבו המקרים של רצח אישים ערביים שקראו למתינות והתנגדו למרד. למעשה ניצלו החוסיינים את שעת הכושר, לטעמם, וביצעו ביריביהם הפוליטיים (בעיקר ממשפחת נשאשיבי), טבח המוני, על פי מיטב המסורת הערבית. 
היהודים היו במגננה. יישובים הוקפו בגדרות. נקודות חדשות הוקמו אך ורק בשיטת 'חומה ומגדל'. חלונות האוטובוסים בתחבורה הציבורית כוסו ברשתות ולדפנותיהם חוברו לוחות פלדה. מספר הקורבנות הלך וגדל. בדיון שנערך במרכז מפא"י, אמר שאול מאירוב-אביגור (מראשי 'ההגנה'): "אני רוצה קודם כל שהערבים יתחילו לפחד. שיתחילו לשמור על יישוביהם, והן לא הייתה כזאת עד עתה...". אולם רוח ההבלגה שלטה בכל. זו הושתתה על נימוק מוסרי וגם פוליטי. אחד מנושאי הדגל הזה היה דוד בן גוריון. בן-גוריון טען, כי תגובת נגד יהודית תסייע לאיבה ולטרור הערבי להתחזק בקרב הערבים ותפגע במעמד היישוב היהודי בדעת-הקהל באנגליה.
בעקבות תגובתה המאופקת של 'ההגנה', תבעה הנהגת היישוב מן הבריטים את חיזוק כוחה הצבאי (של ההגנה), שסבלה ממחסור חמור בנשק (בגדנ"ע התאמנו בקרבות פנים אל פנים – אלות עץ, שהיו אמורות להיות תשובה לנשק החם, שהיה בידי הערבים), על-ידי השלטונות. אף כי חברי ההגנה קיבלו עליהם את צו ההבלגה והוכיחו נאמנות ומשמעת, חברים לא מעטים הביעו מורת רוח, במיוחד לנוכח מעשי רצח שפלים (טבריה, קריית ענבים), אולם לא הימרו את פי מוסדות היישוב. 
אצ"ל נהג אחרת. על כך ועל מה שקורה בימינו: בהמשך המאמר בשבוע הבא.

הערת קורא

במאמרו של מרדכי ליפמן בעיתונכם מה-4.10, הוא מציין את קרב קורסק כקרב השריון הגדול ביותר בעולם ובאותה נשימה ציין את הקרב כל הבליטה כאותו הקרב. הקרב על הבליטה אינו אותו קרב מכיוון שהתרחש ביערות הארדנים בדצמבר 1944-ינואר 1945. קרב קורסק התרחש הרחק משם, סביבב העיר קורסק אשר ברוסיה ובזמן אחר, ביולי-אוגוסט 1943.
אליה שיר

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: