יום חמישי, 13 בדצמבר 2018, ה' טבת ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

הנגיף האנטישמי חוזר. האם אירופה חולה שוב?

אירופה הייתה, תמיד, נשאית של נגיף ישן, חבוי, אך אחראי למחלה קשה, נסתרת | האנטישמיות, מחלה מקננת זו הוכיחה, שוב, כי היא לא הולכת לשום מקום. הגוף החולה יישא אותה בחובו לעולמים...

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מרדכי ליפמן

otmoti@netvision.net.il

מאז תום מלחמת העולם השנייה ובמשך פחות משנות דור, נטו רוב מדינות יבשת אירופה, בבירור, לצד הישראלי. האהדה לישראל חצתה גבולות (להוציא הגוש הסובייטי), והייתה בבחינת חלק מהקונצנזוס הפוליטי ששלט ביבשת. הלך הרוח הזה נבע מהכרה עמוקה במחויבותה של אירופה לישראל. 
האירופאים לא יכלו וגם לא רצו, להשלים, עם האפשרות שהם יהיו אחראיים ולו במחדל או באי עשייה, לשואה שנייה. כזו שתכוון הפעם כלפי ישראל. מדינה קטנה, אך אמיצה זו, המאוימת תמיד, נתונה באיום ובמצור כמעט בכל תחום, נראתה לאירופאים כסוג של עמדה קדומנית, מעין מגדלור, המאיר גם להם את דרך המפלט הלגיטימית ביותר מהזיכרונות העגומים, עת שיתפו פעולה, חלקן לפחות, עם הנאצים. 
וכך, כאשר מדינות ערב היו בשיא יכולתן הכלכלית, הודות לשפע הנפט שסיפקו למערב, התמידו מדינות אירופה (וארצות הברית), בסיוע לישראל ואולי אפשרו את עצם קיומה. מכירות נשק, סיוע בתחום הפיננסי וצעדים נוספים אפשרו למדינה הקטנה את הישרדותה בשנים הראשונות והקריטיות לקיומה. לאירופאים זכות גם בעובדה (או בחלקה לפחות), כי ישראל לא קרסה תחת נטל המשימות העצום שעמד בפניה. 
מול מציאות זו, בלטה הנכונות הסובייטית לספק, בעיקר למצרים, אויבתה העיקרית דאז של ישראל, נשק משוכלל ובהיקפים גדולים מאד. באותה תקופה לא סופק לישראל נשק על ידי ארצות הברית. לסיוע האירופי היה לכן חשיבות רבה.
במקביל, נחשב יאסר ערפאת, מנהיג הפלשתינים, למוקצה מחמת מיאוס. מנודה. כף רגלו לא דרכה במדינות מערב אירופה. מעשי הטרור נגד ישראל, אותם תכנן ויזם, תחילה מביירות, ואחר כך מטוניס, אליה גורש בחרפה, זכו ביבשת לגינוי מפה לפה.
אבל בו זמנית, אירופה הייתה, תמיד, בבחינת נשאית של נגיף ישן, מסתתר, אך אחראי למחלה קשה, סמויה. לעיתים פורצת, באלימות גדולה. היא פוגעת בגוף החולה עצמו באורח מחשבתו, וגם באלה שבסביבתו - היהודים. האנטישמיות, מחלה מקננת זו הוכיחה, שוב, כי היא לא הולכת לשום מקום. המבשר המוקדם של השינוי בעמדת האירופיים, כלפי ישראל, היו דבריו הקשים של הנשיא הצרפתי, בנובמבר 1967 עת כינה את היהודים "עם יהיר ומתנשא", בזיקה ישירה דווקא, לניצחון ישראל במלחמת ששת הימים. כך הוא כרך את ישראל והיהודים בהקשר אנטישמי מובהק אחד, וגם איך לא, חזר על המוטיב הידוע: היהודים אשמים תמיד. התבטאות זו הייתה תחילתו של המפנה השלילי. תהליך עמוק נוסף ודומיננטי יותר, שהיווה את קו פרשת המים, הוא הסכמי אוסלו, שאפשרו לאירופה להתמסר שוב למחלה הישנה, להתפרץ שוב בגוף החולה. הפעם גם בגיבוי של שינוי דמוגרפי מעמיק - הנוכחות המוסלמית החדשה.

ומדוע אוסלו?

כזכור, מטרת ההסכמים הייתה לסיים את הסכסוך בין ישראל והפלשתינים, בדרך של פשרה טריטוריאלית והכרה ישראלית במדינה פלשתינית – כעקרון  שיש לו ביטוי מעשי. הסכמי אוסלו אפשרו לאירופאים לאמץ התבוננות מאוזנת כביכול ביחס לישראל ולפלשתינים. הם כמו אמרו לישראלים: הרי אתם עצמכם נתתם לגיטימציה לערפאת ולחבורתו. אתם הם אלה שאפשרתם להם לחזור אל ארץ מכורתם, גם הכרתם בעובדה זו. מדוע שאנחנו נפגר אחריכם? בכך ריסקו ההסכמים הללו את המציאות הישנה לרסיסים, המחלה הוויראלית הכרונית, אותה מחלה קוגניטיבית, בה לקתה בעבר אירופה, יצאה מחביונה, אך לכלל פריצה מלאה זכתה רק בעקבות ההסכמים הללו. אותו וירוס ישן התוקף עכשיו מחדש משקם בגופה את האנטישמיות הישנה והטובה, הביטוי הפומבי של ביקורתם החריפה נגד ישראל, חזר לאחוז בהם ולשכר אותם, ממש כמו אז, בימים ההם.
האו"ם מהווה מסגרת לגיטימית לגילויי האנטישמיות החדשה. כנ"ל יוניצ"ף, אונר"א, כל אלה שותפים להחלטות הזויות במוסדותיהם. החלטות שלא היו מתקבלות ללא הסכמת המדינות החזקות באיחוד האירופי. מאירופה שופע גם מימון ביד רחבה של ממשלות ועמותות העוסקות כביכול בזכויות האדם בישראל. בניה בלתי חוקית בשטחי C, ועוד פעילויות, שלא היו מותרות באף מדינה אחרת, נעשות כאן בריש גלי, ביד חזקה ובזרוע נטויה.
אנו מצויים היום בשלב חדש במערכת היחסים בינינו לבין אירופה המערבית. להוציא מספר גיחות מוצלחות של ראש הממשלה לאירופה המערבית, לא צלחו עד עכשיו המאמצים להביא לידי שינוי במדיניות המתגבשת והולכת של מדינות אלה – נגד ישראל.
מכאן החשיבות העצומה שנודעת לחיזור של ראש הממשלה אחרי מדינות, שבהן קואליציה חדשה של מפלגות ימין, תפסה את השלטון. וגם, מה לעשות, לעיתים עליו 'לאכול את הכובע' ולהאיר פנים גם למפלגות שברקורד ההיסטורי שלהן נרשמו עמדות אנטישמיות.
כל פרצה במגמה הכללית – חשובה. על הממשלה להמשיך ולהתמיד במאמצים להדק את הקשר עם מדינות באירופה בהן חל מפנה ומפלגות ימניות עלו לשלטון. כמו כן על הממשלה לחזק את ההסברה הישראלית שבאחרונה 'קיפלה את הדגלים'. יש לחזור ולפעול בעוצמה הדרושה, ביבשת החשובה, שפעם נטתה לנו חסד.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: