יום שני, 18 בפברואר 2019, י"ג אדר א' ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

בין ירושלים לתל-אביב

ירושלים ותל-אביב. שתי ערים כה קרובות וכה רחוקות. שני עולמות | ירושלים של שבת עיר עוטה טלית בקדושה. תל-אביב טובלת בקדושת חולין של שמחה וחיות

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

יעקב יעקב

אספר את שאירעני ביום השבת - זו שחלפה לה. משחלפו ימי מכאובי ושבתי לאיתני, אמרתי לרעייתי הבה נרדה תל-אביבה. שאלתני רעייתי ההולכת עמי חמשים ושלוש שנים ארוכות וטובות: מדוע תל-אביב?
שחקתי ואמרתי מבקש אני לעשות כמעשי גבוריו של עגנון. שאלתני רעייתי: ומה המעשים שאתה מרמז עליהם? אמרתי לה הניחיני רגע אחד קצר ואשיבך. 
נטלתי בידי את ספרו של עגנון 'תמול שלשום' וקראתי באוזניה את הקטע שבו סוניה מספרת על ירושלים ואומרת: "יפים הלילות בירושלים, אבל הימים עייפים... ולכל פינה שאתה פונה או אשפה ולכלוך, או זקן ופיאות... ואילו יפו מלאה גנים וכרמים, ויש ים, ובתי קהווה, ואנשים צעירים" ('תמול שלשום', עמוד 156). נתחייכה לה רעייתי. צררנו צרורותינו וירדנו לתל-אביב לעשות בה שבתנו הרחק מן הכאב שהשלתיו מעלי.
לא עברו עלינו דקה ודקתיים מהגיענו למלון, עד שבאו אלינו רעים אהובים דרי העיר ולקחנו ליפו, לאותם מקומות שעליהם מספר עגנון ומרעיף עליהם הרבה מילות חן וחמדה. בראש הלכו רעינו: שבי מזרחי שהכל מכירין אותו בכרך הגדול, שמשמש במשרה רמה בעירייה, ויודע הוא כל פניה ורזיה של עירו, וסימטאות יפו נהירות לו, כלאותו התנא שמן הגמרא שהכיר את שבילי השמיים כשבילי נהרדעא עירו. עמו, עם שבי האיש, צעדה יד ביד רעייתו שרי - שאור עיניה קורן ופניה אצילות, ואנו בעקבותיהם.
הלכנו על ימין, ונטינו לשמאל, והתעקלנו בסימטאות יפו, ובכל מקום מצינו את שמצא עגנון: בתי אוכל ובתי קהווה לרוב, ובהם יושבים אנשים ושותים ואוכלים מיני מאכלות שאסורות בעירי ירושלים. ובכל מקום ופינה מעשי אמנות שובי לב ועין. ובכל מקום שמחה וצלילי נועם. כך הלכנו והלכנו עד שכבדו רגלי, שכמו בקשוני: די להיום. ושבנו.
בבוקרו של יום השבת ראיתי עוד פלאות אשר שבו את עיניי ואת לבי. בבוקר יום השבת ירדתי בגפי אל הטיילת שבה צעדתי מ'חוף ירושלים' עד נמל תל-אביב. מלפני, מאחורי ומצדדי זרמו המוני אדם. אלפים. הרבה אלפים. צעירים וצעירות, זקנים וקשישים וטף - ופניהם מחויכות וטובות. הם צעדו, ורצו, ורכבו על אופניים וגלגלו עגלות תינוקות ושמחה הייתה על פניהם וזיעה על פני האצנים. ובתוך המים, בין גלי הים הלבינו סירות מפרש, וגלשנים ושחיינים, ובתי הקפה ובתי האוכל אכלסו אלפים תחת שמש רחומה וחמימה. ראיתי את כל זאת ובלבי גאתה השמחה. 
נהרהרתי בלבי לרגע על ירושלים עירי האהובה ועל מעשי יושביה בזו השעה שהולכין לבתי כנסיות בפנים חתומות, ולבם מכוון לשמיים. במשנהו שבה דעתי לתל-אביב, אל המראות הצובאות לנגדי שלא ראיתים מעודי: הנה 'חוף מוכרז לכלבים ללא רצועה', הנה מתקן ובו ברזים לרחצה לכלבים שהתפלשו בחול ולהם גם טסיות מים לשתייה, וראיתי חומת עצים שהסתירה את הים ולא נתקררה דעתי עד שראיתי שלט המכריז: כאן חוף נפרד לנשים ולגברים המתבדלים אלה מאלה מטעמי צניעותם. ועלתה על דעתי השאלה: ומדוע יושבי ירושלים החילוניים אינם זכאים לחרותם בעירם ולהתחשבות שכזאת.
ועוד ראיתי סככות לרוב שבצלן ישבו אמהות ועגלות תינוקות, ואוהבים חבוקים. וראיתי מעגלי רוקדים שסבבו בעדנת גופים כסחרחרה לצלילי שירה עברית מופלאה. כאן עמדתי מלכת ובקשתי להכתיר ביני לביני את 'הזוג המלכותי' שרוקד יפה מכולם, ולא עלתה בידי כי רבים היו הראויים. משארכה דרכי קלטו עיניי שלט מוזר המזהיר מפני צונמי ומורה לאנשים את דרך המילוט. וראיתי עוד כאלה. ובחוף שחקו עשרות צעירות וצעירים כדור-עף במגרשי חול מסומנים. וראיתי עוד כהנה וכהנה פלאות בעיני שלא ראיתים בעירי ירושלים.
ירושלים ותל-אביב. שתי ערים כה קרובות וכה רחוקות. שני עולמות. ירושלים של שבת עיר עוטה טלית בקדושה. תל-אביב טובלת בקדושת חולין של שמחה וחיות.
ירושלים עיר של חומות ואבן ותפילות. תל-אביב עיר של ים ומצהלות חוגגים. שתי ערים. שני קטבים במדינה אחת, ואני אוהב את שתיהן, ומחר אשוב אל עירי חמורת הסבר, כשבלבי שמחת העיר שעל שפת הים. ראיתי את שקיעת השמש: "בין עבי אש ועבי דם, רד השמש לפאת הים" (ביאליק) ומחר אראנה בזריחתה, בהבקיעה נתיבה בזוהר מביו הרי המזרח.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: