יום שישי, 19 באפריל 2019, י"ד ניסן ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

דעות במבשרת ציון

על הכותל

לפני כמה זמן שאלתי ערבי שאותו אני מכיר מענייני עבודה שנים רבות: "תגיד לי, מה יש שם, ב'אל אקצה'?" | "שום דבר", ענה...

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

עציון בקר

לפנייה בכל נושא: עציון בקר, 052-2869120, etzion48@012.net.il

בשנת 1969 סיימתי את השירות הצבאי ולאחריו התחלתי לשרת במשטרת ישראל כאיש קשר. הייתי תורן הנפה במגרש הרוסים, שם היינו אמורים לעשות משמרות מסביב לשעון, כמובן. מידי פעם המשמרת הייתה מסתיימת אחרי חצות, או מאוחר יותר, ואז היינו הולכים לשוטט בסמטאות העיר העתיקה. בסוף היינו מגיעים לכותל, לפעמים. אני זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי לכותל – היה זה מוקדם מאוד בבוקר, אולי עם הזריחה. כשהגעתי לשם, חשתי בצער עמוק ביותר ששוכן על המקום, מין כאב של אם שאיבדה את בנה. פעם אחרת כשהגעתי לשם, בא איש חרדי, החל לצעוק על כולם צעקות איומות – "מה אתם מתפללים לאבנים? מה זה הדבר הזה? עובדי אלילים!" או משהו בסגנון כזה. עליתי להר הבית פעמים רבות, ובזמנו אפשר היה גם להיכנס למסגדים. חיפשתי אם יש שם משהו מיוחד, אבל לא מצאתי. מיסטיקנים אומרים שיש מעין מערבולת של אור זהב מעל ירושלים, אבל אני לא ממש מבין בזה. 
בשנות השמונים נוצר לי קשר עם אחת המשפחות הערביות המכובדות ביותר במזרח ירושלים. הייתי קונה במפעל הצנוע שלהם בעיר העתיקה, מוצרים לעבודות שהייתי מספק. מידי פעם הייתי מעסיק מישהו מהם בעבודותיי, שעסקו במקצועות הבניין השונים. 
ב-1996 פתחו את מנהרות הכותל, ובעקבות כך פרצו מהומות דמים בהר הבית ובשטחי הרשות הפלסטינית, וזה כמובן הקרין על כל העולם המוסלמי. נהרגו ונפצעו עשרות אנשים משני הצדדים. כדי לפייס את הערבים הזועמים, החליטה הממשלה לאפשר לשלטונות הווקף המוסלמי להפוך למסגד את מה שמכונה אורוות שלמה, שזה למעשה מבנה ענק תת קרקעי בהר הבית, כנראה מתקופת הצלבנים. 
נכנס לי רעיון לראש שאני רוצה לבוא ולראות במה מדובר. אבל הר הבית סגור, מהומות, הרוגים, בלגן, אבל אני מחליט שאני מוצא דרך לשם, וכמובן שאין לי שום קשרים עם השלטונות. פניתי לידידי במזרח ירושלים, ושאלתי אותו איך נכנסים למקום. חשב האיש קצת ואמר "אני צריך להתקין מערכות עץ במסגד, ואני אגיד לוואקף, שבא מהנדס מחו"ל ואני רוצה שהוא יבדוק את העבודה". מהנדס אני לא, אבל בסוג העבודה המיוחד הזה שהוא היה צריך לספק, אני מומחה. 
עלינו להר ופנינו למשרדי הוואקף באל-אקצה. ידידי נכנס למשרד, ואני חיכיתי בחוץ. יצא אליי איזה ענק, והתבונן בי במבט סר וזעף. עכשיו אנו עוסקים כאן בענייני כבוד. הבחור שייך למשפחה מיוחסת ומכובדת מאוד במזרח ירושלים. לא ייתכן שיגידו לו לא, ואין מצב שיגידו לו שהוא ממציא סיפור. אבל היה לי ברור שלא ממש מאמינים לסיפור. דיברתי אנגלית מעורבבת בערבית פלסטינית מדוברת. האנגלית שלי ברמה די רצינית, ולא תמיד ברור מאיפה המבטא, לפעמים חושבים שזה מאוסטריה, אולי מצרפת, או מקום אחר כלשהו. הגם שאני מריח מישראליות לעשרה קילומטרים. ירדנו שלושתינו למסגד, והענק החשדן לא עוזב אותי לשנייה. בדקתי את העבודה, ונתתי לו הוראות מקצועיות, שברור שרק מומחה בנושא יודע. הענק נראה קצת נבוך, אבל החשדנות לא פגה. אז זהו, נכנסתי למאורת הארי ויצאתי מחובר יחדיו.
לפני כמה זמן שאלתי ערבי שאותו אני מכיר מענייני עבודה שנים רבות: "תגיד לי, מה יש שם, ב'אל אקצה'?". "שום דבר", ענה הכופר הישר.
נ.ב 
כתבתי באחד ממאמריי הקודמים 'רב למצווה אחת'. עלול להשתמע מכך שאני מזלזל בלימודי הרבנות. ההיפך הוא הנכון. השקעתי שנים רבות בהבנת מצווה אחת בתורה, וגם מצווה שולית וזניחה, אז תארו לכם כמה צריך להשקיע כדי להבין את תרי"ג המצוות. וכנראה אין אדם שהבין אותן עד הסוף.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: