יום שלישי, 12 בנובמבר 2019, י"ד חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן עסקים במבשרת ציון

לדעת להחליט באי ודאות

חוש עסקי, תחושת בטן, אומץ אישי, לדעת להחליט

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

מנשה נחום

מנשה נחום מומחה לניהול משא ומתן, מגיש תכנית רדיו, הרצאות, סדנאות, יעוץ אישי, 0504062278,אימל menashenahum100@gmail.com

טענה אשר עולה בכל פעם מחדש במהלך הסדנאות שלי: "החיים הם מה שקורה בחוץ ולא באקדמיה, לא במודלים שרושמים על הלוח בכיתה". אני בוחר לנשום ולהקשיב לטענה הזו בכל פעם מחדש מבלי לבטל אותה, לאחר מכן תמיד אבקש בנימוס מאלה ששאלו לתת דוגמא אמתית מהחיים שלהם, לצורך למידה.  
החיים האמתיים הם אכן מחוץ לאולם ההרצאות, ניסיון החיים של כל אחד מאתנו הוא משמעותי ביותר להמשך החיים וקבלת ההחלטות שלנו. הרצון של כולנו הוא ביצוע החלטות נכונות שיפיקן לנו את מלוא התועלת במינימום משאבים,  יחד עם זאת, נשאלת באולם שאלה חשובה ומרכזית, חובתי כמרצה בתחום ניהול מוצלח של משא ומתן הוא להתמודד איתה.
מודל שבעת הצעדים שאני מלמד וכל כך מאמין בו לאחר ניסיון רב בתחום, הוא בהחלט מודל למידה חשוב עבור הסטודנטים וכל מי שמקשיב להרצאות, אך נשאלת השאלה: בתנאים של אי ודאות, שקיימים לעיתים בחיים העסקיים, איך מחליטים? מה המשקל שיש לתת לתחושת הבטן או לחוש העסקי שיש לנו?
בואו ננסה לעשות קצת סדר במושגים ובסיטואציה. חבר יקר שלי ביקש ייעוץ לגבי תהליך של משא ומתן עם שותף לפתיחת מסעדת פועלים באזור תעשייה. אושרי (שם בדוי), פעל באופן מסודר ועקבי, אסף נתונים, ניגש לבנק לטובת מקורות מימון, סקר את השטח המיועד, למד מהיכן להזמין בזול ובאיכות טובה את המוצרים, רשם בפניו כמעט כל דבר חשוב במחברת והכין תכנית עסקית, אך בכל זאת ביקש את התערבותי בנושא, האם לפתוח את מסעדת הפועלים או לוותר על הרעיון העסקי. 
נפגשנו לקפה. אושרי פרס בפניי את כל הנתונים שאסף באופן מקצועי ומדויק, הקשבתי לדבריו מבלי להפריע. מדי פעם רשמתי לי הערות בצד. בסיום דבריו שאל אותי אושרי מה דעתי, מה להחליט. 
אמרתי לאושרי "בוא לא נרוץ לפתרון. ראשית, נבדוק את התהליך שביצעת על פי מה שאני מכיר מעולם התוכן שלי". ביצענו יחד ניתוח של התהליך, בדקנו האם נעשתה הכנה נכונה ומקצועית. לא היה לנו ספק בסיומה של הבדיקה. אושרי ביצע תהליך הכנה מסודרת כמעט באופן מושלם על פי המודל שאני מלמד.
שאלתי את אושרי מה חסר לו על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה מבחינתו. אושרי טען תחושה שחסר לו משהו ואינו יודע לשים את האצבע עליו. נזכרתי בשאלה שתמיד שואלים אותי על החיים האמתיים מחוץ לאולם ההרצאות, חיכיתי לאושרי ושאלתי אותו "כמה אתה מוכן להפסיד ועדיין להישאר אופטימי?".
אושרי אמר בלהט רב "אני רוצה להרוויח ולא להפסיד". הבנתי את הרצון של אושרי. ביקשתי ממנו לנשום ולהקשיב לדברים. לעיתים בחיים יש בפנינו מצבים של אי ודאות, גם כאשר פורסים בפנינו נתונים רבים ומגוונים. ברגע ההחלטה אנחנו חשים לא מספיק בטוחים. ידע הוא בהחלט כוח חשוב לפני קבלת החלטה, אך יש משהו שמבדיל בין אנשים שהצליחו לבין אנשים שחששו להחליט. יש כאלה שקוראים לזה תחושת בטן, חוש עסקי, אומץ אישי. כל המושגים האלה הם בעצם ההחלטה האישית שלנו ברגעי חוסר ודאות. 
אקדמיה וידע הם ראויים. מבחינת כלי עזר הם מסייעים לנו רבות במהלך החיים, אך אין אקדמיה בעולם שיכולה ללמד תחושת בטן או אומץ עסקי. זהו מנגנון יכולות שהאדם בעצמו מפתח במהלך שנות חייו העסקיים. אין החלטה ללא סיכון גם עם פעלנו נכון במהלך כל התהליך. ניתן לצמצם תקלות אך לא למנוע אותם באופן מוחלט. להחליט פירושו לקחת סיכון, חשוב לקחת סיכון מחושב ולדעת גם מה וכמה אנחנו מוכנים להפסיד. 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: