יום שבת, 19 באוקטובר 2019, כ' תשרי ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

ביקורת תרבות וספרות במבשרת ציון

כוורת

הלהקה ששינתה את פני המוזיקה הישראלית

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

רוני טוביה

הכותב הינו מנהל קבוצת המוסיקה 'צליל מכוון' בפייסבוק וחוקר בתחום המוסיקה. תגובות ניתן להשאיר בטלפון 050-6616261 ובמייל ronnyabr10 @gmail.com

בחודש פברואר שנת 1976 יצאה להקת 'כוורת' לסיבוב הופעות בארצות הברית. באחת מהחזרות של הלהקה בבוסטון ניגן אפרים שמיר בגיטרה חדשה שרכש קודם לכן עם 12 מיתרים. גידי גוב החליף עם שמיר מספר מילים שהתפתחו לוויכוח סוער בין השניים. הטורים עלו די מהר ובלי לחשוב הרבה לקח גוב משולש פיצה שהיה בידו ומרח לאפרים שמיר על הגיטרה. שמיר לא נשאר חייב ושלח אגרוף לראשו של גוב ומאבטח הלהקה, בתורו, שלף את אקדחו ורק לאחר מכן נרגעו הרוחות (שיחזור של דני סנדרסון, פורסם ב'הארץ').
הסיפור, שנראה כאילו לקוח מסצנה הוליוודית, סימן את סוף דרכה של הלהקה שכל אחד מחבריה היה רווי כישרון. תקופה קסומה שהשתרעה על פני שלוש שנים החל משנת 1973.
דני סנדרסון, גידי גוב, אפרים שמיר, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ניגנו יחד בלהקת הנח"ל. סנדרסון ניגן בגיטרה את הפתיח המוכר מ'שיר לשלום' של רוטבליט ורוזנבלום ובשיר זה השתתפו גם גידי, אפרים, אלון, ומאיר.
החבורה העליזה ניגנה בזמנה הפנוי בלהקת הנח"ל ובאחת מהנסיעות ברחבי הארץ, הצטרף אליהם דורי בן זאב, שהגיש אז תכנית פופולרית בגלי צה"ל.
מאיר פניגשטיין, שהיה המתופף בלהקת הנח"ל, הבחין בקיבוץ מפלסים במנחה שהזמין את הלהקה במבטא ארגנטינאי האופייני לחברי הקיבוץ. לאחר אותו מפגש נוצרה דמות שנקראה 'פוגי', עליה ניצח פניגשטיין בחיקוי הומוריסטי של אותו המנחה הארגנטינאי.
בן זאב, שהתלהב מהכישרון ובעיקר מההומור של אותו הרכב מאולתר, הקדיש פינה קבועה של מערכונים ומוזיקה בתכניתו שנקראה 'פינת פוגי'.
סנדרסון, מנהיג ההרכב שהתגבש, לא הסתפק בחמישה מוזיקאים וצירף את יוני רכטר שניגן בלהקת חיל התותחנים. והשלים את הפאזל יצחק קלפטר, שהגיע בהמלצת האמרגן אשר ביטנסקי ובכך קמה לה להקת 'כוורת'.
הלהקה הוציאה בשלוש שנות פעילותה שלושה אלבומי אולפן 'סיפורי פוגי', 'פוגי בפיתה' ו'צפוף באוזן'. הסגנון היה מלודי, רוק שתובל בהרבה חוש הומור.
סנדרסון, שכתב והלחין את רוב שירי הלהקה, הפיק כמות לא מעטה של להיטים והלהקה זכתה להצלחה מסחרית גדולה. להיטיה הגדולים כמו: 'ילד מזדקן', 'נתתי לה חיי', 'שיעור מולדת', 'היא כל כך יפה', 'הורה האחזות' ועוד, המושמעים עד היום.
בשנת 1974, בשיא הצלחתה של 'כוורת', נבחרה הלהקה על ידי רשות השידור להשתתף באירוויזיון שנערך בברייטון שבבריטניה והשני בו השתתפה ישראל, עם השיר 'נתתי לה חיי', שדורג במקום השביעי והמכובד.
יוני רכטר עבר לעמדת המנצח באותה הופעה היסטורית (משום שהלהקה חרגה מכמות המשתתפים) נועם שריף עיבד מוזיקלית, סנדרסון וגוב שינו את השם ל'פוגי' כדי שהאירופאים יוכלו לעכל יותר טוב את השם. השיר, שהכיל רמיזות פוליטיות לשלטונה של גולדה מאיר ולסכסוך הישראלי פלסטיני, כלל משפטים כמו: "היו רבים איפה כדאי לשים ת'שמש... אך דבר אחד הוסכם אם עקשן הבן אדם... אין סיכוי, אין פיצוי, זה מה שקרה...".
בשנת 1976 התפרקה כאמור הלהקה וסנדרסון הקים את להקות 'דודה' ו'גזוז' וכל שאר חברי הלהקה, למעט מאיר פניגשטיין, המשיכו בקריירה מוצלחת כל אחד בדרכו.
בשנת 1984 התאחדה הלהקה למופע חינם בפארק הירקון שבו צפו למעלה מחצי מליון איש! ההצלחה הוכיחה עצמה גם במופעי האיחוד הנוספים של הלהקה. האחרון שבהם התקיים בפארק הירקון באוגוסט 2013.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: