יום שלישי, 17 בספטמבר 2019, י"ז אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן אקדמיה במבשרת ציון

עד שההקשבה תפריד בינינו

האם אתם מסוגלים להקשיב לבן הזוג שלכם?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

שרון בן דור

בוחרים בטוב, אפשר לחיות מתוך שמחה. טל': 054-2520015

Puni8@walla.com

רק לעיתים רחוקות, אם בכלל, אנחנו יכולים באמת 'לצאת מתוך עצמנו' ולהקשיב למה שמפריע או כואב לבן הזוג שלנו. למה זה קורה לנו?
האגו שלנו: אנחנו מחכים שהשני יסיים לדבר כי 'בוער' לנו להתחיל לדבר על עצמנו. אנחנו כבר חושבים מה לענות לצד השני, כדי שנישמע חכמים או צודקים.
הפרשנות שלנו: כשבן הזוג שלנו אומר משהו, אנחנו מפרשים את דבריו לפי מצב רוחנו באותו רגע, ניסיון העבר שלנו ותפיסת עולמנו. כשמדובר באדם או בנושא שאנו מעורבים בו רגשית, בן הזוג שלנו, קשה לנו יותר להקשיב.
אנחנו עסוקים בעצמנו: קשה לנו להכיל רגשות של אחרים ואנו עסוקים ברגשות שלנו במקום ברגשות של האחר. אנחנו מנסים להקשיב אבל לרוב מוטרדים ממה שנאמר, אולי ממה שזה אומר עלינו, אם זה פוגע בדימוי שלנו, בקשר שלנו. לרוב, נרגיש מותקפים ונתגונן כשבן הזוג שלנו ידבר אתנו על הרגשות שלו. לדוגמא, אם מישהו יספר לנו שנפגע ממה שאמרנו.
כי פעם לא הקשיבו לנו: כמה פעמים שמענו ילד שאומר "כואב לי", ושמענו שאמרו לו "זה שום דבר". אולי לא למדנו להקשיב, כי לא הקשיבו לנו ולכן אנחנו מתקשים להקשיב לאחרים. 
בטיפול: גלעד ונירה (השמות בדויים, הטיפול אמתי) 
לרוב אני לא שומעת מה קורה לפני שאנשים נכנסים אליי לטיפול, אבל את נירה וגלעד שמעתי מתווכחים בקול רם עוד לפני שדפקו בדלת.
"אתה לא מקשיב לי בכלל", שמעתי את נירה אומרת בכעס, "אמרתי לך שהיה לי יום נורא בעבודה וישר אמרת לי 'את יודעת איזה יום היה לי?'".
פתחתי את הדלת וחייכתי. נירה התעניינה אם שמעתי אותם כבר רבים. אמרתי "בואו, תיכנסו ונתחיל בחדר הטיפול".
הבעיה הכי גדולה של שניהם, כך הציגה נירה, זו חוסר היכולת להקשיב אחד לשני, לא לאינפורמציה ולא לדברים שכואבים להם. כל אחד מהם מנסה להשתלט על השיחה ולא מאפשר לשני לדבר.
שאלתי את גלעד לדעתו. הוא אמר: "היא מצפה ממני שאחרי יום עבודה אני אתחיל להקשיב לה מיד איך שאני נכנס הביתה. היא לא מאפשרת לי לנוח ומבקשת ממני להיות איתה". נירה שמעה את המילים האלו והתחילה לצעוק עליו שהוא לא מבין מה עובר עליה ולמה הוא כזה אגואיסט.
איך מלמדים אותם להקשיב באמת? מה "יושב" על חוסר הקשב שלהם אחד כלפי השני? זה עדיין בטיפול.
מה לעשות?
כמטפלת רגשית הצעתי להם לקחת פסק זמן שבו כל צד יוכל להתארגן למלא מצברים של אנרגיה, אם זה כאשר הם חוזרים מהעבודה או עייפים מידי להקשיב או לא מסוגלים להקשיב. אפשר לומר "כרגע אני לא מסוגל, אני צריך את הזמן הזה להתאוששות או לעצמי" וזה בסדר, זה הגבול שלכם וזה בסדר לומר לא.
לכם הקוראים:
כשצועקים עליכם במקום לדבר או משתמשים במילים פוגעניות אפשר לומר: "אני לא מוכנה לטון הזה" או "אני לא מוכנה לשמוע את הסגנון הזה". נסו להקשיב על "נקי" וזה אומר: אל תמתחו ביקורת. אל תתנו עצות. פשוט תקשיבו ואם יש צורך תחבקו.
ואסיים באימרתו של פייר בורמשה: "להקשיב היא עדיין הטובה שבדרכים כדי להבין".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: