יום שלישי, 17 בספטמבר 2019, י"ז אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן אקדמיה במבשרת ציון

הרהורים לפני כיפור ובכלל

"סליחה אמיתית אינה פעולה לאחר מעשה,אלא גישה שאיתה נכנסים לכל רגע" (דייוויד רידג')

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

שרון בן דור

בוחרים בטוב, אפשר לחיות מתוך שמחה. טל': 054-2520015

Puni8@walla.com

שלושה בסיר אחד - אני, הכעס שלי וזולתי

אז מה עושים עם כל הכעס הזה?

רגע לפני היום הקדוש והחגים שאחריו, בואו נתבונן פנימה ונבין האם אנחנו באמת יכולים שלא לכעוס? ידוע שדיכוי של כעס יוצר אנרגיה שלילית שמתבטאת גם בגוף וגם בנפש שלנו.

מהקביעה הזו אנו למדים, כי אנו יכולים להרשות לעצמנו מידה מאוזנת של כעס וכך לא נדכא את הרגשות שלנו לא לפני כיפור ולא בכלל.

אבל איך בכל זאת אנו מנהלים את הכעס ולא הוא אותנו? מספר עצות פרקטיות:

'לתפוס את הכעס' רגע לפני שאנו מאבדים עליו שליטה. ומה הכוונה? כשאנו מתחילים לכעוס, הזרע נמצא בתוכנו, ואם נזין אותו במחשבות או בתשומת לב כל הזמן, הכעס שלנו יגבר כי אנחנו נותנים לו יותר מידי מקום.

איך בכל זאת שולטים בכעס? כשהוא מגיע לתודעה שלנו, אנחנו לא צריכים להחניק אותו בגלל שזה לא בסדר ואנחנו אמורים להיות נחמדים ורגועים כל הזמן, אלא יכולים לבחור שלא להתמקד בו וכך לאט לאט הוא ייעלם.

לסלוח לעצמי מאפשר לנו לסלוח לאחר – לפני שאני סולחת לאחר אני לומדת לסלוח לעצמי וזו מידה חזקה ונעלה, כלומר, אם אנחנו מלמדים את עצמנו לסלוח ולא להחזיק כלפי עצמנו כשלא היינו חזקים טובים או ישרים, כך נוכל ביתר קלות גם לחמול על האחר, בדיוק כשם שאנו חומלים על עצמנו.

בזמן של סליחה וחמלה אנו נמנעים מלפתח יצר של נקם וטינה כלפי האחר. אנו משנים את האנרגיות סביב אותו אדם ויוצרים אנרגיה חיובית ומוארת. הגישה הרוחנית טוענת שאנשים חשים באנרגיה המופנית מולם בין אם היא חיובית ובין אם היא שלילית.

אז מה נאחל לנו בשנה הזו – יותר אנרגיה חיובית, כי יש לה כוח להשיג שינוי מאיר מול זולתנו ויש לנו למה לשאוף גם מול עצמנו.

 

להיות צודק או להיות חכם?

ותוך כדי החגים, תוך כדי שאנו יושבים סביב שולחנות חג עמוסים כל טוב, אנו לעיתים גם 'עמוסים' פיזית ולעיתים נפשית. מגיעים עם מטענים של עייפות וחוסר שינה, מחשבות מטרידות ועוד.

האם אנחנו חייבים להיות צודקים? כי להיות צודק לא תמיד מביא אנחת רווחה, לא תמיד מביא נחמה. להיות צודק זה לעיתים מעיק כי זה לא מאפשר גמישות וכולם צריכים להיכנע למה שאנחנו רוצים, רק למה שאנחנו אומרים ואז אנחנו חסומים. חסומים לראות את האחר, את הרצונות שלו ואת הקשיים שלו.

האם להיות צודק זה לא מרחיק אותנו מכל מי שאנחנו אוהבים כי להיות צודק זה באמת מרגיע אותי? אולי אחרים רק מיישרים איתי קו רק כדי שלא לריב איתי? רק כדי שאשתוק כבר? אולי במקום להיות צודק אהיה פעם לומד, אראה את מי שנמצא מולי בלי ביקורת, בלי ניסיון לשנות אותו, בלי לחנוק את הרגש שלו רק כדי להיות צודק.

זה נכון שלפעמים אנחנו כל כך משתוקקים להיות צודקים כאילו אנחנו מקבלים איזה פרס שאומר –צדקנו, משמע הצלחנו! במה הצלחנו? קיבלנו באמת כתר? חייכו אלינו אחרי ההכתרה? עד מתי הכתר הזה נשאר על ראשנו?

 

איך אפשר להיות הלומדת ולא הצודקת?

אם אני מרגישה שהמקום שלי בטוח רגשית ואני לא צריכה לצאת כל יום למלחמה על מי שאני ועל דעותיי, רק אני יכולה לתת את האישור לעצמי שאני מוצלחת והדעות שלי מעניינות וחשובות, אבל אני לא חייבת להרחיק את עצמי מאחרים בכך שאכפה עליהם לומר לי את המילים - את צודקת!

יהיו רגשותיי אשר יהיו, יהיו מחשבותיי אשר יהיו, גם לאחר יש מחשבות והן לא חייבות להיות דומות לשלי ואני לא חייבת ליישר אותו לפי דעותיי כדי להרגיש טוב. כי אני יכולה להרגיש טוב רק בגלל שאני אני וכל אדם זה הוא.

מה נאחל בשנה הזו? נשתדל להיות יותר מקשיבים, יותר ממתינים לראות את האחר, לנו וגם לזולתנו.

 

התעוררות - אישי

לגלות על עצמי דברים שלא ידעתי ואו הספקתי לשכוח. מה כבר יכול לקרות לי השנה שלא קרה עד כה. החלפתי עבודה, עברתי דירה.

האם אני ערה? האם אני עושה באמת את הדברים שאני אוהבת? מוצאת זמן לעצמי? האם אני צריכה לחכות לשנה החדשה כדי להתעורר ולמה צריך להעיר אותי? האם אני ישנה רוב הזמן כי אני עסוקה בשגרה ובמטלות שלי, שמורידות אותי למטה ולא משאירה לנו זמן לבחון עם עצמי האם אני מאושרת בעשייה שלי ובמה שאני מספיקה ואו לא מספיקה? האם אני נמצאת במקום המתאים לי? האם אני יכולה להתעורר פנימה ומה הכוונה? האם אני רוצה להתעורר? כי מי אהיה אחרי הגילוי והבדיקה הזו?

רוצה להפסיק לפעול על דפוס אוטומט לרגע ליום אחד ולבדוק מה חסר לי. מה חסר לי באמת כדי להיות שלמה יותר, מאושרת יותר. אולי אני סתם מתלוננת וכבר יש לי הכול ואני שואלת שאלות מיותרות ומכבידה על עצמי, יוצרת עומס מיותר לכל הטוב והיש הזה שסביבי, מעליי ומצדדיי.

האם זה שינוי חיצוני כמו מקום עבודה ו/או מקום מגורים הספיק לי? מה יש בתפילות של החג, בהיתכנות של ההכנות לחג שיכול לכוון אותי לראות את עצמי?

רגע לפני: האם מסע נפשי כזה מתאים עכשיו רגע לפני החג? מה קרה לי דווקא עכשיו שמצריך בדיקות ולמה אני צריכה לבדוק את מה שברור מאליו?

מה המטרה שלי בבדיקה? לאן אני מכוונת כשאחליט להתבונן פנימה? האם באמת יהיה לי אומץ לדבר עם עצמי על הכול אבל על הכול גם דברים סודיים שלא נגעתי בהם שנים, שחשבתי שכדאי להדחיק עמוק עד לתהום הנשייה כי לא כדאי להציף, אחרי כל כך הרבה שנים?

נחיתה: מה אני רואה? מה עומד מולי ומי עומדת מולי? האם זו האישה שהייתי לפני שהתחלתי להסתכל פנימה ולשאול שאלות? האם אני אוהבת את מי שנהייתי? האם אני שמחה עכשיו יותר?מאושרת יותר?

המראה שלי: איך להפוך את החיים שלי לשמחים יותר? להיות יותר קרובה לעצמי זה אומר לא לשים לב לאחר או לשים לב אליו פחות? האם חזרתי קצת להיות הילדה שנשענת? מתרפקת וזקוקה לאהבה, אולי? אז מה.

הגשמת חלומות: אחרי שבדקתי והפכתי פנימה והחוצה את ליבי, האם אוכל להגשים אפילו חלום אחד שהשתוקקתי אליו מאז הייתי נערה או ילדה?

לקבל את מה שיש: את מה שאפשר לשנות ואת מה שאי אפשר לשנות.

מה אאחל לעצמי בשנה הזו?

להתחבר ולבדוק עם עצמי מה מדויק לי ומה עושה לי טוב, בין אם מדובר באנשים, חפצים או מקומות ולשחרר את כל מה שיכביד על מעופי.

בשנה הזו אני משתוקקת לעוף גבוה...

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: