יום חמישי, 17 באוקטובר 2019, י"ח תשרי ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן אקדמיה במבשרת ציון

אחרי החגים

מה נהיה אחרי החגים? לא רק לנשים, אך בעיקר...

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

שרון בן דור

בוחרים בטוב, אפשר לחיות מתוך שמחה. טל': 054-2520015

Puni8@walla.com

אחרי החגים חוזרים לשגרה ואיתה חוזרים למרוץ. המרוץ להספיק את הכול, לקום בבוקר מוקדם, לארגן את כולם בזמן, להכין סנדוויצ'ים, לדחוס עוד עניין בדרך אל הפגישה, עוד שיחת טלפון ואולי עוד מסרון וכך דוחסים עוד ועוד בכל רגע שמתאפשר.
ובסוף היום עדיין יכולה להתקיים ההרגשה כי "לא הספקנו כלום" או "אין לנו זמן".
האמנם?
"אני לא מספיקה" ו"אין לי זמן" זו חוויה קיומית פנימית, אחת כזו עם קול פנימי מטריד ומנדנד שמחסירה מאיתנו שקט, מחסירה איזון וסיפוק.
האם העשייה היומיומית הפשוטה אינה מספיקה? למה להגיע עד הקצה? עד קצה גבול היכולת, העייפות והסבלנות?
האם ההגעה לשם תעשה טוב לנו, למישהו אחר? האם חייבים לבחור בעומס, האם העומס הוא כבר חלק מאיתנו? שאלות חשובות שלעיתים נותרות ללא מענה ומהדהדות אלינו חזרה כי הכול תלוי מי עומד מולנו, מי השואל ומתי נשאלה השאלה.
כל הרהור, הקפדה וכעס על עצמנו הינו מיותר, מכביד ויוצר אחיזה דבר שמעכב אותנו מלהיות טובים, כי אנו מוסיפים לאין במקום ליש ויש הרבה יש, רק צריך לראותו וזה כבר יותר מורכב.
מרביתנו עסוקים בלהביט בחסרונות, במה שלא הספקנו, לא עשינו, לא היינו, לא אהבנו, לא חיבקנו מספיק, לא דרשנו מספיק.
ואנו הנשים, אותנו מלווה גם דרישת הקפדנות לשלמות, כי ההרגשה היא ש"אני אימא לא מספיק טובה, עושה וקשובה לילדים". כל הדרישות הפנימיות הללו יוצרים מאמצים מיותרים, רגשות אשם ואכזבות חוזרות ונשנות בעיקר מעצמנו, לכאורה, מחוסר התפקוד שלנו.
אנו מתאמצות מולם, מול הדרישות והרצונות שלהם, מתאמצות כדי להספיק עבורם ולאפשר להם נוחות גדולה יותר, גם כי לנו לא היה, כי אנו עכשיו יכולות לאפשר להם, אז למה לא?
אבל איפה את? כן את, האישה, האימא.
איפה את מתפתחת, לא מוותרת על עצמך ולא רק מספקת להם? איפה הקבלה העצמית של מה שאת רוצה של מה שאת מסוגלת והרגש הטוב שלך כלפי עצמך בהבנה שאת לא חייבת להספיק הכול ולהחסיר מעצמך, בהבנה שאת טובה כמו שאת, את מספיקה כפי שאת יכולה באמת, עם מה שמתאפשר לך כרגע בכוחות שלך, ביכולות שלך ובעיקר ברצון שלך להיות מיטיבה עם עצמך לא פחות מאשר עם האחרים סביבך?
ההבנה שאנו חלק ממערך שלם וגדול, מה שמאפשר לנו לא לקחת על עצמנו כל כך הרבה משימות וכל כך ברצינות, למרות שכמובן כל הוספה שלנו מוסיפה ליש. 
תקבלי את עצמך, תתגמשי אל תאבקי במה שאת לא יכולה לשנות ואו לעשות ומהקבלה הזו תגיע גם ההשלמה שיש לך את כל הזמן שבעולם ויש לך את עצמך יותר שמחה, יותר מיטיבה עם האחר.
להספיק כמה שאת יכולה, כפי שאת יכולה באמת.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: