יום רביעי, 21 באוגוסט 2019, כ' אב ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן אוכל במבשרת ציון

על המשקל (חלק ג')

והפעם: על מאגרי אנרגיה ועל הקשר בינם ובין העובדה שחופשה לא תגרום לפורענות דיאטטית וניתן ליהנות גם מהאוכל בחופשה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דוד רזניק

דוד רזניק, תזונאי קליני, מרצה ומחנך לאורך חיים בריא יותר. לתגובות ופניות 0525-419181 dietadavid@gmail.com דף פייסבוק havitashelashirim

הגוף האנושי, מופלא ומדהים ככל שיהיה, הוא בין השאר, מכונה, וכמו כל מכונה, הוא זקוק לאנרגיה כדי לפעול. בתחום התזונה האדם המקובל/הממוצע שוקל 70 קילו והוא צריך כ-2400 קלוריות ליום (100 קלוריות לשעה). אנרגיה זו מתקבלת מהמזון אותו אנו אוכלים. אם כך, האוכל שאכלנו בארוחה האחרונה והנמצא עכשיו במערכת העיכול הוא למעשה מאגר של אנרגיה. כדי להפוך לאנרגיה זמינה, הוא צריך לעבור פירוק ומעבר לזרם הדם, שבו נמצא מאגר האנרגיה הזמין ביותר בגוף, אבל גם הקטן ביותר. ארוחה ממוצעת תהיה של 800 קלוריות והיא מתעכלת במשך כשש שעות, וזה גם, ראה זה פלא, הרווח המקובל בין ארוחת בוקר לצהריים ובין צהריים לערב. אם כך, כל ארוחה מספקת לנו כמות אנרגיה לכשליש מצרכינו היומיים.
מה קורה עם אוכל שעבר עיכול, הגיע לזרם הדם, אבל לא נעשה בו שימוש מיידי? הוא יעבור לאחד משני מאגרים נוספים: גליקוגן או שומן.
הגליקוגן הוא הפחמימה של עולם החי, הוא נמצא בשרירים ובכבד והוא זמין ונייד – עולה ויורד לפי הנסיבות, אבל באופן מאוד גס ניתן להגיד שהוא מכיל בערך את הצרכים האנרגטיים של יממה אחת, כ-2000 קלוריות. אם לא אכלנו מספיק בארוחה מסוימת, או דחינו את הארוחה, הגוף ייפנה דבר ראשון למאגר הזמין הבא – הגליקוגן - עד שנאכל שוב.
המאגר האחרון הוא המעניין ביותר מבחינת הדיון הזה והוא השומן, מאגר גדול, אבל לא כל כך זמין.
הרבה דיאטות מתרברבות בכך שכבר בשבוע הראשון מורידים 7 קילו, או מספר מרגש דומה. האם זה ייתכן? אולי שמעתם שהטענה נגד אמירות כגון אלה היא שרוב המשקל הזה הוא מים ולכן ירידה נחשקת כזו היא בעצם אשליה. הבסיס לאמירה זו הוא שהגליקוגן הוא חומר הקושר מים כשהוא נאגר, ומשחרר מים כאשר הוא נשרף. לכן, אם אנחנו עושים במשך כמה ימים דיאטה חריפה, יש סיכוי טוב שמאגר הגליקוגן יתדלדל מאוד ואיתו המים הקשורים אליו והמשקל אכן יראה ירידה של מספר מאוד מרשים של קילוגרמים, אבל שבוע מספר שתיים יהיה כבר סיפור אחר. כי לאחר שהגליקוגן מתדלדל הגוף ייפנה למאגר העיקרי הבא – השומן, והשומן לא קושר מים וממילא לא משחרר מים כשהוא נשרף.
 אז בעצם הירידה האמתית בשומן מתחילה רק לאחר שמאגר הגליקוגן התדלדל. מה שקורה לעתים קרובות במחזוריות השבועית, הוא שאנחנו שומרים יפה על האכילה במשך כל השבוע, מה שמביא בעיקר לדלדול הגליקוגן ולירידה במשקל, אבל במהלך סוף השבוע עולים את הכול חזרה. למעשה ייתכן ולא נגענו כלל במאגר השומן.
סדרת המאמרים הזו התחילה בגלל נושא החופשות והחשש של רבים לעלות במשקל בגלל האכילה ה'פחות מרוסנת', נקרא לזה. כמה אפשר לעלות? אם ביום יום אנחנו אוכלים 2400 קלוריות, כמה נאכל בחופשה – 1000 קלוריות יותר ליום? יצירה של קילו שומן גוף מצריכה כ-7000 קלוריות. אז גם אם נעשה חופשת 'בטן גב', בלי שום פעילות נעלה בשבוע בערך קילו אחד. ואם זו חופשה מהסוג שכולל הליכה רבה או ספורט הרי חלק מזה, אם לא הכול, יתקזז.
מה החישוב? שעה של הליכה איטית צורכת בערך 200 קלוריות. אז לכאורה מספיקות חמש שעות של הליכה כתייר ברחובות מנהטן או פריז כדי לשרוף 1000 קלוריות עודפות שאכלנו. ברור, אפשר לאכול הרבה יותר מ-1000 קלוריות עודפות ואפשר גם ללכת יותר מחמש שעות. אז זה משאיר מקום לגמישות ולשיקול דעת. 
לסיכום, כל ההסבר הזה בא כדי לשכנע שחופשה לא תגרום לפורענות דיאטטית. אז תיהנו גם מהאוכל בחופשה (בגבולות סבירים).
המשך יבוא.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: