יום שישי, 06 בדצמבר 2019, ח' כסלו ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 054-430-0186

זמן אוכל במבשרת ציון

על המשקל (חלק ד')

האם יש סיבה אמתית, בריאותית או אחרת, המצדיקה עיסוק במשקל הגוף? האם יש חשיבות להיותו של אדם רזה או לא?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דוד רזניק

דוד רזניק, תזונאי קליני, מרצה ומחנך לאורך חיים בריא יותר. לתגובות ופניות 0525-419181 dietadavid@gmail.com דף פייסבוק havitashelashirim

לאחרונה היה אצלי במרפאה גבר צעיר, מטופל לא אופייני. הוא הפגין בקיאות בשאלות תזונתיות, היה כבר מספר פעמים בתוך הסחרור של ירידה במשקל ועלייה חזרה, אך נראה שהעיסוק שלו בנושא היה שפוי ומאוזן. לאחר הניסיונות השונים שעשה הוא החליט הפעם לבוא לדיאטן. בין שאר הדברים שהוא אמר בשיחתנו הנעימה והמעניינת היה המשפט הבא: 'הרי לא מעניין אותי מספר מסוים על המשקל, מעניין אותי איך אני נראה ואיך אני מרגיש'. אין ניסוח קולע יותר למה שאומרות אותן דיאטניות שדוגלות בגישת ה'נון-דיאט'. זהו אחד הדגלים שלהן: "אל תסתכל על המשקל, הוא לא מעניין". האמנם?
זוהי אמירה מאוד הומניסטית ומעמיקה, אבל במציאות האנושית שלנו, על חולשותינו האנושיות, העובדה היא שקיימת בנו נטייה לתחרות. אחד התחומים המובהקים שזה בא לידי ביטוי הוא בספורט, במדידה של ההישגים. לכאורה מה אכפת לספורטאי אם השעון מראה עשירית השנייה יותר או פחות? מה אכפת למרים המשקולות אם הוא דחק עוד 3 ק"ג? מה זה כבר יכול לשנות בחייו?
אבל כן, אכפת. תחרותיות טבועה בנו ואנחנו מתחרים על הכול החל ממי יגיע ראשון לירח ועד למי ינצח במשחק הזיכרון. לא רק אנחנו – גם גורי חתולים מתחרים ביניהם על פיטמה פנויה וטווסים זכרים מתחרים על תשומת ליבן של הנקבות. הבעיה נוצרת כאשר מישהו לוקח את עניין התחרותיות באופן קשה מידיי, כאשר המעורבות הרגשית היא עמוקה והתמורה או המחיר לאישיות גבוה. לפני זמן מה הייתה אצלי מישהי שרצתה לרזות לקראת שמחה משפחתית. בהברקה אינטואיטיבית שאלתי אותה כמה אחיות יש לה. התברר שיש לה שש אחיות, כולן רזות. 
אז בעיני מישהו אחד שקילה היא רק שיטת ניטור ללא מטען חורג רגשי, אבל בעיני מישהו אחר שקילה היא תחרות, בין עם נגד מישהו ספציפי, בין עם נגד ייצוג גנרי/תקשורתי ובין עם נגד עצמו. לעתים רבות הצלחה או כישלון מיוצגים על ידי מספר שכתוב על מכשיר.
כדי להוריד מתח והישענות על אותו מספר, שהוא מאוד רגיש, אני ממליץ למטופליי לא להסתפק בשקילה אלא לצלם את עצמם בתחילת התהליך. ההשוואה לתמונה דומה בהמשך התהליך לאחר תקופה של חודשים יכולה לתת פרספקטיבה ועידוד. מדידה נוספת היא מדידת היקפים ואפשרות נוספת היא זוג מכנסיים שכיום אני לא מצליח ללבוש, אבל אולי בעוד חצי שנה אצליח. כל אלה מעבירים את המיקוד מהטווח הקצר האכזרי לתהליך ארוך טווח יותר סלחני. לעתים, דיאטה ופעילות גופנית ייגרמו לחיטוב הגוף ואז יתכן שהשינוי במשקל יהיה מאכזב, אבל המראה במראה יהיה מתגמל.
נכון, בעולם אידיאלי שבו כולנו נהיה מוארים מן הסתם לא יהיה יותר צורך בתחרותיות, לא יהיה חשוב למי יש מכונית יותר מרשימה, ילדים יותר מוכשרים או גוף יותר יפה. בינתיים אנחנו לא שם.
לסיכום: במאמר הראשון בסדרה הצגתי את נושא המשקל דרך הסוגיה של החשש מעליה במשקל בזמן החופשה. במאמר שלאחריו כתבתי על סיבה המצדיקה מעקב אחר משקל הגוף – חשיבות הניטור כדי לעזור בתהליך ההרזיה. במאמר הבא הבהרתי שבטווח הקצר עליה או ירידה במשקל אינם משקפים בהכרח עלייה או ירידה בכמות השומן בגוף. במאמר של היום אני מתייחס לשקילה כאל רע הכרחי, שכדאי להפחית את המטען הרגשי שהוא נושא.
שאלה חשובה שעדיין לא קיבלה התייחסות מספיקה היא: האם יש סיבה אמתית, בריאותית או אחרת, המצדיקה עיסוק במשקל הגוף? האם יש חשיבות להיותו של אדם רזה או לא? כי, כפי שהזכרתי, יש זרם שלם בעולם הדיאטות ההולך ומתחזק ששולל מכל וכל את העיסוק בהרזיה. לשאלה זו אקדיש סדרה נפרדת של מאמרים בקרוב.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: